דבר המלוכה קה

נשאר מכל אלקי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן א"כ מהצורך לספר לישראל שידעו שפרעה ירדוף אחריהם ושם יהי' מפלתו ואין זה ענין לאדם העושה סימן לעצמו לשמור בצד ע"ז, והיותר תמוהא שהרי זו גמרא (בסנהדרין ס"ג ב') ושם מפורש דשם ע"ז הכתוב בתורה מותר להזכיר וצ"ע:

ש"י] (יתרו) וישמע יתרו כהן, מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים וגו' ויבא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם הר אלקים הדקדוקים רבו באלו הפסוקים א' דיקדוק רש"י שאמר למשה הא נכלל הוא בתוך עם בני ישראל וגם מה זה שאמר כי הוציא ה' וגו' הלא כבר אמר את כל אשר עשה אלקים וחכז"ל אמרו שהראשון קאי על שאר נסים, וגם אשר הוא חונה שם הר אלקים לכאור' מיותר דהא כבר ידענו זה מקודם וי"ל דהנה הג' יע"ד (ח"ב ד"ב) פי' המדרש (בפ' ואתחנן) על פסוק אתה החילות להראות את עבדך וז"ל אתה דברת אלי בתחילה בסנה, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים וכל המתחיל במצוה אומרים לו גמור דהנה לכאור' נסתר טענת משה רבינו דתכלית יציאת מצרים הי' בשביל קבלת התורה וא"כ כבר נגמר המצוה ואיך שייך לטעון כל המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ולכך האריך משה רבינו לטעון טענתו דהנה כבר הקשה הזוה"ק האיך דיבר הקב"ה עם יחזקאל בחו"ל ותירץ כיון דכבר דיבר עמו הקב"ה בא"י שוב גם בחו"ל מדבר עמו ועוד תירץ דעל מים אינו שורה טומאה ואז הי' יחזקאל על נהר כבר, ובכוזר' תירץ משום כיון דהנבואה היתה על א"י לכך מדבר עמו אפי' בחו"ל, והנה זה טען משה רבינו אתה החילות לדבר עמי במדבר בחו"ל וקשה קושית הזוהר ותירוץ ראשון נסתר כי הי' בתחילת דיבורו שעדיין לא דיבר עמו בא"י ותירץ השני נסתר כי הי' בסנה וידוע מאמר חכז"ל כי סנה גדל בלי מים אע"כ מוכרח התירוץ השלישי דזה הוי בשביל א"י וא"כ מוכח דתכלית יציאת מצרים הי' כדי להביאם לא"י וא"כ שפיר קשה המתחיל במצוה אומרים לו גמור, והנה בפרשה שלפני זה מסיים בענין עמלק שאמר הקב"ה למשה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע והנה לכך הוצרך להשים באזני יהושע דהראה לו למשה בזה שלא יבוא לארץ ישראל וישאר במדבר, וזה שאמר ששמע יתרו מלחמת עמלק שיהי' ע"י יהושע ומשה רבינו לא יכנס לא"י והוא סבר שיהי' במהרה כי אז עדיין לא נגזר הגזירה שיהיו במדבר ארבעים שנה ולכך מיהר לבא עם אשתו ובניו כדי לראותו עוד הפעם, וזה הכוונה ששמע מה שהקב"ה עשה למשה פירש רק למשה שלא לכניס לארץ ישראל וגם שמע כי הוציא ה' את ישראל ממצרים פירש השי"ת בעצמו ולא ע"י משה כי אילו הוא הוציאם הי' הוא ג"כ מכניסם לא"י כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור ולכך מיהר לבא אל משה אל המדבר לפי ששמע שמשה רבינו ישאר במדבר אבל לכאור' צריכין להבין איך האמין יתרו לקול הדברים אלה הלא הוא ידע באמת שהקב"ה שלחו למצרים שקבל ממנו רשות והתיר לו השבועה ע"כ בא הכתוב כמתרץ שחשב שהתכלית הוצאת בנ"י מארץ מצרים לא הי' כדי להכניסם לא"י רק הי' כדי שיקבלו את התורה וא"ש אמרו אשר הוא חונה שם הר אלקים אשר בו יקבלו את כתורה הקדושה וזה גרם לו שיבא ומבואר שפיר כוונת המדרש שאמר מה שמוע