דבר שמואל צג

וכו' מ"מ כיון שכתב שנהגו כך יש לסמוך עליו עכל"ה הרי להדייא כמ"ש וכ"ך ג"ך הרב מהר"י סמוט בתשו' וז"ל והנה מהר"י ז"ל כת' בכתבים דמסקנא דמילתא שלא נהגו העולם לו' קברתיו וכן נהגו פה שאלוניקי עיר ואם בישראל בימי קדם ובשנים קדמוניות שהיתה עיר גדולה של חכמים ושל סופרים וכיון שנהגו להקל בזה נלע"ד דאין ראוי תו להחמיר מפני כמה טעמי. חדא דמנהג מבטל הלכה כמ"ש בירושלמי ר"פ הפועלים ומשמע דאפילו לענין איסורא אמרינן הכי וכדמוכח מהמרדכי התם וכן הוכיח מהרי"ק לענין כפיית חליצה דכיון שנהגו לכפות כופין מטעם זה, ועוד שרוב האח' הקילו בזה וכיון דקי"ל דעד אביי ורבא הלכה כרב במקום התלמיד ומאביי ורבא ואילך הלכה כתלמיד במקום הרב דהלכה כבתראי, ה"ן נוכל לומ' בפוס' דהלכה כבתראי. ועוד דכיון דהקלו אין ראוי להחמיר מפני שאתה מוציא לעז על שאר הנשים שהתירו ונשאו וא"כ בניהם ממזרים וכו' ע"ש דב"ק, ומעתה בנ"ד נמי א"צ לו' וקברתיו דל"מ לסתמא דדינא שסתם מר"ן סימן הנז' סי"ד דלא כשום שיטה מהשיטות הנז' וקי"ל כסתם אלא אפי' לדעת הי"א שהביא מר"ן שם דצ"ל וקברתיו הרי בנ"ד יש בידינו מבחר שיטות אלו שהוא הזכרת שם המת והכרתו שבחר בה מור"ם ז"ל מכל השיטות הנז' וקבעה להלכה שם, וז"ל ודוקא היכא שאינו מזכיר שם המת ואינו מכירו אבל אם מכירו לא בעינן קברתיו במסל"ת. ודרך אגב ראיתי לדקדק בדברי מור"ם הללו דפתח בתרתי וסיים בחדא והגם שאין זה דקדוק דמריש דבריו נלמד דהזכרת שמו והכרתו שוין הם אף שסיים בחדא איכא למימר דכתב חדא וה"ה לאידך מ"מ נפל לנו ספק בדבריו ממה שראינו למר"ן ז"ל בתשו' סימן הנז' שכתב וז"ל ומ"ש כת"ר שהר"ן כתב בתשו' דהיכא דמכירו אפי' להרמב"ם אינו צריך לו' קברתיו, וכ"ש בנ"ד שהזכיר שמו אומר אני שאינו נלמד אפי' בה"ה דהא מזכירו בשמו גרע ממכירו שהרי כשכתב הרה"מ חילוק זה דמזכירו בשמו הרגיש בחולשת חילוק זה וכתב שאפי' את"ל שיש להשיב ע"ז מ"מ כך היא כוונתו של רבינו ואילו הר"ן כשכתב חילוק זה דמכירו כתב שאין ספק בזה, ונתן טעם לדברי הרמב"ם וכתב שדבריו נכונים בפשט השמועה עכ"ד ז"ל ומזה נפל לנו ספק שמא גם מור"ם נדחק מזה ולהכי סיים במכירו לבד דאלת"ה הו"ל לסיים בהזכרת שמו דגריעה וכ"ש מכירו אלא דכד דייקינן נר' דמ"ש מר"ן כן לאו למימרא שאין לסמוך על דברי הרה"מ בזה להלכה אלא דקדוק דוקא בא לדקדק על החכם הפוסק שרצה ללמוד בדברי הר"ן הזכרת שמו מהכרתו במכ"ש ולכן השיב לו שאינו נלמד שמו מהכרתו דהכרתו עדיפא מהזכרת שמו ואינם אפי' בשוין אבל מ"מ להלכה יש ללמוד ולסמוך ג"ך על דברי הרה"מ והריב"ש ז"ל שכתבו דכשהזכיר שמו לא בעינן קברתיו אפילו לדעת האומרים דבעינן קברתיו: וכן נר' ג"ך בתשו' שם סי' ד' וסי' ח' שפסק כדעת הרה"מ להדייא דבהזכרת שמו לחוד סגי אפילו למאן דמצריך קברתיו וכן נר' ג"כ מדבריו ז"ל בב"י שהשוה דעת הר"ן לדעת המגיד והריב"ש ומסגנון דבריו משמע דשוין הם בשיעוריהם ומעתה שפיר י"ל דמ"ש מור"ם שם ג"ך מכירו לאו דוקא אלא ה"ה כשמזכיר שמו וכדעת הרה"מ ומה שסיים בחדא הוא משום שמקור דבריו נובעי' מדברי מהר"י איסרלן דנקט מכירו כהר"ן וכמ"ש שם בד"מ. אבל מ"מ לדעתו שוין הם להלכה וסמך על דבריו הא' שהשוה מכירו להזכיר שמו וכג"ד צ"ל דכל השטות הללו שהביא מר"ן בב"י ובכ"מ ובתשו' דעתו לפסוק בכל א' מהם להלכ' למאן דמצריך קברתיו וכן נראה מתשובות להדייא ע"ש. ולענין אי מיקרי זה מסל"ת כיון שלא היה שום קישור דברים: הגם שראינו להר"ן ז"ל הביאו מר"ן בב"י סימן הנז' שכתב דאם לא היה קשר דברים לפניו אי לאחריו אינו מסל"ת. אלא כרוצה להודיע אותו דבר לבדו ואינו נאמן. מ"מ כבר כתב מר"ן ז"ל שהרב מהרי"ט כתב לו שראיות הר"ן בתשוב' זו הם חלושות. ושבכל ב"ד שהיו בשאלוניקי בימי איתני וגאוני עולם שהיו בה פשט המנהג להתיר באומר גוי איש פלוני בן פ' או ממקום פלוני מת אף עפ"י שלא יקדים שום דבר אחר וסיים שכן הוא דעת הריב"ש ומהר"י בי רב רבו של מר"ן ז"ל והביא ראיות מדברי הריב"ש ומהרי"ק ומהר"מ בתשו' השייכי לס' נשים ע"ש וכ"ך ג"ך בתשוב' וז"ל ודברי הר"ן בזה אין אנו סומכים עליהם. וכן השיב לי הרב מהר"י טייטאציק שפשט המנהג בכל בתי דינין שהיו בשאלוניקי בימי איתני וגאוני עולם שלא כדברי הר"ן וכן היה מורה בפשיטות מורי הרב מהר"י בי רב ז"ל וכיון שכן הריב"ש ז"ל לא הדר ביה אלא מפני דברי הר"ן ומאחר דדברי הר"ן לא עמדו גם חזרת הריב"ש אינם חזרה עכל"ה. הרי להדייא דלא איתוקמא הלכתא כהר"ן בזה וכ"פ מור"ם בסי' הנז' סי"ד וז"ל וכן אם אמר פלוני מת במסל"ת אף ע"פ שלא אמר דברים אחרים מיקרי שפיר מסל"ת וע"ש בדברי הרח"מ ס"ק כ"ו והרב"ש שאחר שכתב דברי הרב מהרי"ט והרב מהר"י בי רב שהביא הרב"י כתב וז"ל וכ"פ בתשובת הרא"ם סי"ג ומהרשד"ם והש"ך ור"י לבית הלוי ומ"ב ע"ש. והרב פחד יצחק גם הוא הביא דברי מר"ן הללו שבתשו' עליהם דהרב בעל שארית יהודה דף ע"ב והמבי"ט ח"א שבח' ומוהרי"ט ח"א נ"ב וח"ב כ"ד מסכימים לדברי הרב מהר"י טאייטאצק. באופן דלדעת מר"ן ומור"ם ושאר הפוסקים שזכרנו א"ץ שום קשר לפניו או לאחריו וכיון שכן בנדו"ד כוי שפיר מסל"ת. באופן שמכל צד נר' שנשים אלו מותרות לינשא זהו הנלע"ד בזה ומי שחותמו אמת ינחנו בד"א משגיאות