דבר שמואל צב

אביו דודאי בהצטרף עמה שום אומדנא מאלו חשבינן ליה כאלו הזכיר שם עירו: וכה"ג נמי מצינו להרח"מ סימן הנז' ס"ק ל"ח שכתב וז"ל וכן היכא שמוכח מדברי העד שכוונתו ע''ז כגון שהנאבד והעד והשומע מפי עד כולם מעיר אחת ואומר לו דע שפ' מת אף שלא הזכיר שם אביו אם אין אחר בעירם רק זה ודאי אשתו מותרת, וכל שהזכיר שמו סתם ודאי על בן עיר שלהם מספר , וכן כל כיוצא בזה ע"ך. ופשוט דמ"ש הרב כגון שהנאבד והעד והשומע מפי העד כולם מעיר אחת לאו דוקא הוכחה זו דמעיר אחת. אלא כל שאנו יודעים גם ע"י הוכתה אחרת מהנך הוכחות שכתבו הפוס' שניכר מהם שהוא יודעו סגי בהכי: דכל הנהו הוכחות הוא מעירו דאם הוא מעירו אף אי לא ידעי' ביה שיודעו, אמרינן מסתמא יודעו. ואיך כשאנו יודעים בו שיודעו, ע"י הוכח' אחרי נמי סגי בהכי והוא מ"ש וכן כל כיוצא בזה וגדולה מזאת ראינו להרב זרע יעקב בתשו' סי' ל"ו שכתב בשם מהרשד"ם וז"ל כתב מהרשד"ם שאם היהודי ששמע מהגוי הוא מעיר ההרוג וא"ל הגוי פלוני נהרג הוי כמזכיר שם עירו דודאי על פלוני הידוע לשניהם הוא אומר שהוא מעיר המעיד היהודי לנו עכשיו וכ"ך בסי' נ"ג ובסי' ז"ן והביא דבריו הרב הכנה"ג ז"ל ונרא' שמסכים לדבריו: וכ"ך הרב מטה יוסף בטא"ה סי' ד' הלל"מ וכ"ך הר' פני משה דידיה ודרביה דכל שמזכיר שמו ונודע שעל פ' הידוע להם הם מדברים כאלו הזכיר שם אביו ושם עירו ע"כ הרי להדייא מדברי הני רבוותא ז"ל דכל שהיהודי השומע מהגוי הוא מעיר ההרוג הוי כאלו הזכיר שם עירו, וא"ך כ"ש בנדו"ד שמלבד שהיהודי השומע הוא מעיר ההרוגים. עוד זאת ידוע לכל שהגוי המספר גם הוא יודעם ומכירם כיון שתמיד היו מצויים אצלם: ושם הוא משאם ומתנם. וכאלו מעיר אחת הם וא"ך תו ליכא למיחש למה שלא זכרו שם עירם ויותר מכל מ"ש מצינו להרב מהריק"ש ז"ל בשו"ת שלו סימן י"ג שכתב וז"ל א"ן במזכיר את שמו שאין צד לדעת הגוי שמו אם לא כשמכירו לפי שאין הגוים יודעים מעצמם שמות היהודים ולא שכיח שילך שום יהודי להגיד לו מידי דלא שייך ביה אבל בנדו"ד שאמר משרת עאמל דמייאש בדמייאש כמה משרתים ע"ך הרי דאפי' בזכרון שמו לבד כתב מהריק"ש ז"ל שנראה שהוא מכירו והיינו מצד שאין הגוים יודעים שמות היהודים אם לא שמכירין אותם. עוד יש הוכחה אחרת ממה שהזכיר הגוי ארבעתם שאם אתה אומר שיש לחוש לאחרים הרי עכ"פ צריך אתה לומר שמוסי מחפוצה אחר היה לו משרת שמת עמו וגם היה עמו אליעזר ן' גינו וכולם מתו וזו ודאי הוכחה גמורה שעל אלו הידועים לנו ולהם הם מדברים: ודומה לזה כתב הרב מהרי"ק בשורש קפ"ה והביאו דבר שמואל (יט) הרב"י בסימן הנז' ע"ש. גם ממה שלא הזכיר המשרת בשמו כמו שהזכירם הם מוכח שאלו יודעים לו בטיב הידיעה ולכן הזכירם בשמם והמשרת שנק' בשם רבי"ב אצלם ולא היו יודעי' שמו לא הזכירו שמו. ועל מה שלא אמר וקברתיו: הגם שראינו להרמב"ם ז"ל דמצריך לו' וקברתיו בגוי מסל"ת, מ"מ כבר השיב עליו בזה הרשב"א ז"ל הביא דבריו הרה"מ בפי"ג מהג' הלכות כ"ה והרה"מ ז"ל הכריח מדברי הרמב"ם ז"ל דלא בעי וקברתיו אלא כשאין הגוי מזכיר שם היהודי אלא שאומר איש יהודי שיצא עמי אבל כשהוא מזכיר שם יהודי א"ץ לו' וקברתיו ושכן נראה מדברי הרמב"ם שם הל' י"א בגוי שאמר אוי לו לפלוני וכו' ובכמה מקומות דהיכא דמזכיר שמו אינו מצריך וקברתיו ומר"ן ז"ל בכ"מ ובב"י הביא כמה שטות בזה דלדעת הרה"מ ז"ל והריב"ש ז"ל בכוונת דברי הרמב"ם ז"ל כשמזכיר שמו א"ץ וקברתיו, ולדע' הר"ן ג"ך כשמכירו אצ"ל וקברתיו והיינו עובדא דבי חיואי ובי חסא וטעמא דמילתא שיותר אדם בקי במי שהוא מכירו ממי שאינו מכירו הילכך במכירו כל שאמר מת לחוד סגי ולא חיישינן דאמר בדדמי ולדעת הריטב"א כל היכא שהגוי מכריז ואמר מאן איכא בבי פלוני סגי בלא קברתיו, דכיון דמעייל נפשיה לאכרוזי אי לאו דקים ליה שמת לא הוה מכריז ולדעת הרא"ם כל היכא דשייך אומדנא לתלות בה שמא מאומדנא אמר שמת צריך וקברתיו, ולכן בכגון הך דאיש שיצא עמי ומת וכו' דשייכא בה אומד' דלפעמים בהולכי שיירות כשהולכים בדרך וקרה לא' מהם שנשאר מן החברה ובקשוהו ולא מצאוהו חושבין באומדן דעתם שודאי מת או נהרג הצריך לו' וקברתיו זהת"ד מר"ן בקיצור בכ"מ ובב"י ע"ש גם בתשו' הביא שיטות אלו, והביא ג"ך שיטה אחרת של הרב מהר"י שגיס שכתב דא"ץ לומר קברתיו, רק דוקא אם היה הגוי מצוי בשעת הריגתו דחיישינן שאמר בדדמי ומעתה יש לתמוה חיך בשלחנו הטהור סי"ז סתם דלא כמאן וכד דייקינן נראה דבקצר סמך על מה שראה להרב מהר"ר איסרלן סימן רכ"ג הביא דבריו מור"ם בד"מ סימן הנז' ע"ש: שכתב דנהגו כ העולם שלא להצריך קברתיו בגוי מסל"ת ולכן בב"י אחר שכת' השיטות הללו כתב וז"ל ועי' בכתבי מהר"ר איסרלן סימן רכ"ג. ושו"ר למר"ן ז"ל בתשוב' לאה"ע בדיני גוי מסל"ת ש' ו' כתב וז"ל ולמאי דאמרינן שגוי מסל"ת צריך לומר וקברתיו י"ל שאין כל הפוס' מודים בזה, שהרי הטור כתב ע"ד הרמב"ם ואיני יודע למה צ"ל וקברתיו והמ"מ כתב שדעת הרשב"א שמא שהזכירו בברייתא קברתיו לאו דוקא וגם כתב שדעת הראב"ד וקצת מפרשי' אפי' במלחמ לא בעינן שיאמר וקברתיו ובכתבי מהר"ר ישראל סימן רכ"ג כתב מסקנא דמילתא שלא נהנו העולם כלל לו' קברתיו ואף שיש גמגום בדבריו וכו'