דבר שמואל צא

שהוא הנודע באותם המקומות שלא נודע שם שלמה כרוב זולתו דאל"ך היה להם להשיב על איזה שלמה כרוב אתם שואלות. ומדלא השיבו כן משמע בהדייא שלא היה באותם המקומות שלמה כרוב אחר זולתו שהיה מפורסם ונודע שעליו שאלו הנשים ועליו השיבו האנשים המשיבים עכל"ה: הרי להדייא דאפי' מדקדו' דברי המספרים יש לנו ללמוד שהנהרג ידוע להם והוי כאלו הזכירו את מקומן וא"ך כ"ש וק"ו בנדו"ד שגלוי הדבר וצפוי לעין כל שעל אלו הם מדברים שהרי תמיד היו מצויים היאודים הנז' אצל הגוים הנז' להסתחר שם, וידועים להם בטיב הידיעה דודאי אית לן למימר דהוי כאלו הזכירו שם מקומם בפי' שאם מדיוקא למד מר"ן ז"ל הידיעה, כ"ש בנד"ד שכל העולם יעידון יגידון שגוים אלו יודעים את ההרוגים הנז' בטיב הידיעה ועליהם הם מדברים דודאי תו ליכא למיחש ולו' שעל אחרים הם מדברים, ובלא"ה גם אם באנו לדקדק דבריהם יכולים לדקדק מדבריהם שהם ידועים להם דאל"ך היו להם לומר יהודי א' שמו מוסי ויהודי א' שמו יוסף ויהודי א' שמו אליעזר נהרגו או אפי' אם רצו לכוללם יאמרו ראינו איזה יהודים ששמם משה ויוסף ואליעזר נהרגו, ומדאמרו בפשיטות יהודי פ' ויהודי פ', משמע שהיו ידועים להם וגם יודעים שהיהודים למי מספרים יודעים אותם. ובשביל כך ג"ך לא היתה שום שאלה מהשומעים לומר להם על איזה פ' הם מספרים וכיוצא בזה כתב הרב מהרימ"ט ז"ל באה"ע סימן ל"ו הביא דבריו הרב פמ"א בח"א סי' ל"ו וז"ל ומדקאמר הידעת שלמה את כהן ואת שאשי נהרגו. נראים הדברים כנודעים להם, דאל"ך הי"ל לומר ראיתי שני אנשים עוברים ל אחד שמו כהן וא' שמו שאשי נהרגו והרבה להביא ראיות לדבר יעו"ש גם הרב פמ"א ח"א סימן קי"ג כתב וז"ל, וחוזרני על מ"ש לעי' שלא הזכיר העד שם עירו ומלבד מ"ש יש עוד ראיה לדברינו שבלשון זה שאמר הו"ל כמו שהזכיר שם עירו דכיון דקא' הגוי מסל"ת אני ראיתי את את קונפרא"דו בונאשיגי ודאי על הידוע למגיד ולשומע קא' דאל''ך הול"ל אני ראיתי כ את יהודי א' ששמו גונפראדו וכו': ודוגמא לזה כתבו הרבנים האחרונים והסכימו להתיר אף שלא הזכיר שם עירו למ"ד שצריך ג' דהרה"ג מהרי"ט ז"ל בסעיף כ"ז כתב שכשהמעיד הוא בעיר ההיא ואומר פ' נהרג ברורים הדברים שעל פ' הידוע באותה העיר קאמר וכ"ש כשהמעיד והשומע הם מאותה העיר ואע"ג דהכא ביריר שמע השומע הדברים ולא תוך העיר מ"מ הרי במכירין תלייא מילתא וכיון שכן מה לו תוך העיר מה לי חוץ לעיר וא"כ כיון שהוא ניכר לשומע ולמגיד ודאי על הידוע להם קאמר. וכן ג"כ ממ"ש מר"ן בתשו' הידעתם דבר משלמה כרוב דממה שלא הזכיר הרב ז"ל שהיה תוך העיר משמ' דאין הקפידה אלא במכירין עכל"ה ז''ל והגם שהרב מהרשד"ם ז"ל באה"ע סי' ר"מ הביא דבריו פמ"א בח"א סי' נ"ו וקי"ג חוכך בזה להחמיר דעל מה שראה להרב מהר"א אביוב ז"ל שרצה להתיר בשלא הזכיר שם עירו לפי שהיה באותה העיר כתב הוא ז"ל וז"ל שהוא כמו מערכה אל הדרוש שמי הגיד לנו שהיה מאותה העיר ועליה אנו דנין דילמא אין ההרוג מאותה העיר אלא מעיר אחרת ובעל האשה הזאת הוא חי והלך לו בדרך רחוקה אלא שמעשה א' שעליו כתבתי אמרתי שכיון שניכר על איזה פ' אמר הו"ל כאלו אמר בפי' שם עירו כיוצא בזה בנד"ד שאמר את אליה בלי ספק שהוא מדבר על אליה הידוע לו ולנו: דאל"ך היה ראוי שיאמר להדייא ליהודי א' שמו אליה אבל כיון שאמר על אליה נרא' שהוא על הידוע ומפורסם אצלינו אלא שעדיין לבי נוקפי שמעשה שאמרתי היו טעמים אחרים אבל בטעם זה לבד לא מלאני לבי להתיר דבר שלא ראיתי בשום פוסק) עכ"ד ז"ל, הרי להדייא דהרב ז"ל סובר בתשובה זו דדוקא אי ידעינן בבירור שהנהרג ניכר לעד הוא דחשבינן ליה כשם עירו. אבל אם הגיד בעיר או מדקדוק הדברים לחוד אין ללמוד שהוא מכירו אם לא בהצטרף עמהם טעמים אחרים, מ"מ כבר נתעורר בזה הר' פמ"א ז"ל בתשו' סי' נ"ו ובתשו' קי"ג וכתב על דבריו שאלמלא ראה הרב דברי הרב מהר"י שאייטצאק ז"ל ודברי הרב מהריק"א ז"ל לא היה כותב כן, וכוותיה דמהריק''א ז"ל נקיטינן. ושוב כתב שם בסי' קי"ג שאח"ך ראה להרב מהרשד"ם ז"ל גופיה בסימן כ"ג שהסכים בזה להתיר מהאי טעמא שכתב וז"ל ברור הוא מתוך העדות שעל יו"ט משאלוניקי אמר דמדאמר העד איך הרגו היהודי יו"ט בלי ספק על יו"ט ''משאלוניקי'' אמר דאל"ך היה לו לו' איך הרגו יאודי בהינדק שמו יו"ט ולא בה"א הידיעה אלא בהיות יו"ט הנז' ''משאלוניקי'' אמר היאודי יו"ט הידוע לו ע"ך וסיים שם הרב פמ"א שאף שראה להר' מהרח"ש בתשוב' שכתב דאפשר שלא כתבו מהריב"ל ומהרשד"ם כן: הלא דוקא משום שהזכיר שמו ושם אביו וכוונתם לומר דאפי' למ"ד דבעינן שם עירו כאן מספיק בשמו ושם אביו אבל היכא דליכא רק שמו לבד אפשר דלא ס"ל הכי מ"מ כיון שהרב מהרח"ש לא אמר זה אלא כמספק, ואיהו ז"ל גופיה בסימן ל' ובסימן מ"ד הורו הלל"מ להתיר ע"פ דברי הרב מהרי"ט ומהריק"א אף כשהזכיר שמו לבד בלא עירו באומדנא זו: וגם הרב מהרשד"ם ז"ל בתשו' שכתבנו לעיל סובר כן להדייא וגם הרב מהרימ"ט באה"ע סימן כ"ג החזיק במעוז ס' זו שכת' על עדות שאמר כי הוא באלו נתעכב והרגו אותו משמע שהוא באלי הידוע להם דאל''ך היל"ל כי הוא איש א' ששמו באלי אירע לו כו"ך ובסימן ל"ה כתב ג"ך הרב הנז' כן, גם בסי' ל"ו עשה לה סמוכות יעו"ש ראוי להקל בזה עכל"ה הנך רואה חבל נביאים שכולם נתנבאו בסגנון א' דאפילו אם לא הזכיר רק שמו לבד אם היתה אומדנא אפי' מדקדוק הדברים שניכר מהם שעל הידוע להם הם מדברים סגי בהכי. וכ"ש כשהזכיר שמו ושם אביו