עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדבר שמואל

דבר שמואל צ

Dvar Shmuel 90 · דבר שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

ימצא שגם הוא ז"ל סובר שצריך שיזכיר גם שם עירו וכו' עכל"ה: הנך רואה בעיניך דלדעת מר"ן בכוונת דברי הרא"ש צריך שלשתן והרב פמ"א בח"א סימן ל"ו אחר שפלפל בדברי הרא"ש ומהרי"ק ורבינו ישעיה כת' וז"ל הצריך רבו המחמירים בזה דס"ל כדעת רבינו ישעיה והם רי"ו בשם הרד"ך והרא"ם ומהריב"ל ומהריק"א ומהר"י סמוט כמ"ש שם בתשובת מוהריק"א ומהר"ר אלשקאר ורבינו עמיאל כמ"ש שם בתשו' הנז' ומהראנ"ח בסי' ע"ו ח"א ומורי הרב ומהר"י מטראני ז"ל. כל אלה חברו בשטה זו שאין להתיר בשמו ושם אביו כפשט ל' הרא"ש. מ"מ בסוף דבריו לא היקל כ"א מטעמים אחרים יעו"ש: איברא שהרב מהרשד"ם באה"ע סי' מ"ו העיד בשם רבו הרב הנז' שפסק הלל"מ להתיר בשמו ושם אביו. ומ"מ לא מלאו לבו לעשות מעשה נגד מהריק"ו שהסכים לדעת רבינו ישעיה יעו"ש אבל בסי' מ"ג כתב מהרשד"ם וז"ל האמת שכבר נהגו בתי דינין של שאלוניקי להסמך על שמו ושם אביו או שמו ושם עירו וכמו שקבלתי ממורי הרב מהרי"ט ע"ך. ומ"מ כיון שמצינו לו שבסי' מ"ז לא ראה לסמוך על זה וגם ראינו לכמה רבוותא שהסכימו להחמיר מי הוא זה אשר ירים את ידו להקל בדבר ערוה החמורה נגד כל הני רבוותא עכ"ד הרב פמ"א ז"ל: ומעתה בנד"ד שלא הוזכרו ג'. נראה לכאורה דלא מהנייא עדות זו להתירם ואף שמצינו לרבותינו הרא' ז"ל והם הרב הגדול כמוהר"ר יקותיאל בירדוגו זלה"ה: והרב הגדול כמוהר"ר אליהו הצרפתי זלה"ה והרה"ג כמוהררמ"ת סירירו והרב מהר"ש בן צור זלה"ה שכולם הסכימו דבשמו ושם אביו או בשמו ושם עירו סגי ומבו' בדבריהם ז"ל דלדידן קי"ל כדעת רוב הפוס' דס"ל דלא בעינן שלשתן. גם ראינו להרב הגדול כמוהר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה בתשו' והרה"ג כמוהרפ"ת בתשו' והרה"ג אביר יעקב זלה"ה בפסק א' והסכימו עמו הרב כמוהר"מ ביר' ומהרשט"ו ומהר"מ משאש זלה"ה שכולם כתבו דבשמו ושם אביו סגי. מ"ם אחר שמצינו למר"ן ז"ל שהסכים לדעת האומרי' דבעינן ג' כוותיה נקיטינן ואפשר שאלמלא היו רואים הרבנים הנז' את דבריו בתשו' הנז' מסכימים היו לדבריו מעתה צריכים אנו לחפש היתר לנשים העגונות הנז' כי כך חובתינו וכך יפה לנו לחזור על הצדדין עד שימצא להם היתר וכמ"ש הרא"ש בתשוב' הביאה הב"י סי' הח' שראוי לכל מורה לחזור על צדדיו וכו' ע"ש וכד מעיינינן שפיר נראה דאף שלא הזכירו שם העיר מ''מ יש בידינו טענה אחרת להוציא ממנה דבנד"ז הוי כאלו הזכירו שם העיר דע"ך לא אצטריכא לג' רק אי לא ידעינן בבירור על מי מעיד וכמ"ש הר"ן בתש' סי' ל"ג הביאה מר"ן בב"י סימן הנז' וז"ל וכתב עוד שאע''פ שאמרו בתוספתא אין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו. לא בא למעט אלא שאין סומכין על אמוד הדעת דאמתלאות כגון שמעיד על גופו הארוך וגוץ או תארים אחרים שמצויין בהרבה בני אדם, וכן נמי למעט שאין סומכין על עדות שמו בלא שם עירו דאיכא למיחש לאחר שכן שמו והוא מעיר אחרת אבל בודאי כל שמעיד בדבר ברור שאי אפשר לספק באחר משיאין את אשתו אע"פ שלא הזכיר שמו ודבר ברור הוא זה דאמרינן בפ' האשה שלום אלא ה"ד כגון דאמרי אסקינהו קמן וחזינהו לאלתר וקאמרי סימני דלאו עלייהו קא סמכינן אלא אסימנים הוא דקא סמכינן והכי פי' כגון דלא ידעי הנהו סהדי בהנהו אינשי מאן נינהו שלא היו מכירים אותם לא בשמם ולא בשם עירם אלא שהעידו ראינו איש מת וסימן פ' היה בו וכל שנותנים סי' מובהק ואנו יודעים שאותם אנשים שהיו בעליהם של אלו אותם סימנים היו בהם מתירין את נשותיהם וכך הוא פירושה של אותם שמועה דוק ותשכח אלמא אעפ"י שאין העדים מכירין שמו ושם עירו כל שהם מתארים אותו בעינן שא"א לספק בו באחר משיאין את אשתו וכן נמי כל הך סוגייא דפר' האשה וצרתה שהלך בעלה וכו', א"ץ לעדים שיעידו ע"ש ושם עירה ודבר פשוט וברור הוא זה. וכן נמי סיפא דתוספתא אבל אמרו א' יצא וכו', מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו וכו' עכל"ה הרי להדייא דכל היכא שידוע לנו הענין וליכא לספוקי באחר תו לא איצטריכנא לשם עירו: גם הרב מהרשד"ם ז"ל הביא דבריו הרב ד"ן סי' כ"ט כתב וז"ל שמו ושם אביו או שמו ושם עירו. או שלשתן יחד כפי דעת קצת מהפוס' כ"ז פשוט דלאו מילתא בלא טעמא דנימא דב"ז חק וגזירת מלך הוא אלא טעמא רבה איכא., והוא כי היכי דנדע על איזה איש מדבר. וכל שידענו על איזה איש מדבר די בזה. עוד כתב בתשו' שהובאה בח"מ שהבאנו למעלה וז"ל ותו דהכא לא אצטריכנא להאי דבשלמא היכא שהעד אינו מכיר האיש אשר הוא מעיד עליו דאז איכא לספוקי על איזה אדם מעיד דכמה יוסף איכא בשוקא אבל בנד"ד שהגוי הוא מדבר ומבשר על איש ידוע לו: גם ידוע לאיש אשר הוא מודיעו לו אין כאן שום עירעור עכ"ד הרי להדייא דאפילו לדעת האומרים דבעינן ג' אם היה ידוע למדבר ולשומעים שהוא פלוני תו לא אצטריכנא לא לשם אביו ולא לשם עירו דכל עי' טעמא דאיצטריכנא להו הוא בשביל הידיעה וכל שידוע לנו שהגוי יודע והשומע יודעו תו ליכא שום חששא וא''ך בנד"ד שידוע לכל העולם ששניהם יודעים את ההרוגי' דתמיד היו מצוים אצל הגוים הנז' להסתחר שם תו ליכא למיחש לשם עירו ועיין ג"כ להרב דרכי נועם חא"ה סי' כ"ט שהכריח מדברי מהרשד"ם הללו ומכמה פוסק' דכל שנודע על מי מדבר בבירור א"צ אפי' לשמו ודעדיפא ראינו למר"ן ז"ל בתשו' בדין גוי מסל"ת ש' ב' שכתב וז"ל ומ"מ נ"ל דנ"ד הוי מזכיר שם עירו דכיון שהנשי' שאלו לאלו היהודים הידעתם דבר משלמה כרוב והם השיבו שלמה כרוב נהרג נר' ששלמה כרוב הידוע להם שהוא