דבר שמואל פט
Dvar Shmuel 89 · דבר שמואל · free full Hebrew text
Open in the reader →משה סוסי ממשה בן אברהם וכ"ך הרבה מהאחרוני' ז"ל אין צורך להביאם. באופן ששם אביהם אין בו קפידא כיון שהזכירו שם משפחתם. אך מה שיש להסתפק בנדו"ז הוא. אי סגי בשמם ושם אביהם או צריך גם שם עירם ויען שדברי מר"ן באהע"ז סי' י"ז סי"ח והך דיצחק בן מיכאל הם לקוחים מהרמב"ם פי"ג מה"ג הלכ"ד ודברי הרמב"ם כבר נסתפקו בהם א' ואחרונים ומהם הרא"ש ומהרי"ק הביא דבריהם הרב"י בב"י סי' הנז' דלדעת הרא"ש בתשו' דמכלוף ן' מלול כפי מה שהבין בה מר"ן בב"י בשמו ושם אביו או שמו ושם עירו סגי ולדעת הרב מהרי"ק בשורש קפ"ה צריך גם שם עירו ושאני הך דיצחק בן מיכאל משום דכיון שאמרו לו כשתלך למקום מוכיחין הדברים ששם היה עומד באותה העיר שזה הולך שם והביא ראיה ממ"ש הרב מהר"י מטראני ז"ל שכתב דצריך גם שם עירו ע"ש. אלא שמדברי הרב מהרי"ק בשורש קע"ה נראה היפך ממ"ש בשורש קפ"ה דשם בשורש קע"ה כתב דבשמו ושם אביו סגי והביא ראיה מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק הח' יעו"ש והרב"י ז"ל מצד שראה להר' מהרי"ק שדבריו סתרי אהדדי הוצרך ליישב דספוקי מספקא ליה למהרי"ק בדעת הרמב"ם אי סגי ליה בשמו ושם אביו או גם שם עירו ולכן בשורש קפ"ה שהיו לו כמה הוכחות כתב דאפי' את"ל דלהרמב"ם צריך גם שם עירו ההיא איתתא שרייא דהנהו הוכחות עדיפי משם עירו ובשורש קע"ה תפס דעת הרמב"ם ע"פ מאי דמשמע ליה מפשט אותם לשונות של הרמב"ם שהביא דכל שמזכיר שמו ושם אביו א"ץ להזכיר שם עירו וסיים בו דאפילו את"ל דסבר הרמב"ם שצריך גם שם עירו ה"ן הוי כההיא דאמרו לו ב"ד שמוכיחין הדברים ששם היה עומד וכו' זהת"ד הרב"י ז"ל בקיצור ביישוב דברי הרב מהרי"ק ז"ל. והנה לפי דברי מר"ן הללו שכתב בב"י אפשר לומר דגם מר"ן ז"ל ספוקי מספקא ליה בדברי הרמב"ם ואף דמהנהו דיני דהרמב"ם שהביא מהם הרב מהרי"ק ראיה מוכח דא"צ שם עירו ומר"ן ז"ל העתיקם כולם להלכה בקצר סי' הנז' יעו"ש. מ"ם אכתי מידי ספיקא לא יצאנו לדעת מר"ן ביען שגם הרב מהרי"ק שהביא מהם ראיה דא"צ שם עירו כתב עליו הוא ז"ל דספוקי מספקא ליה ובודאי שגם הוא יפול לו הספק שנפל למהרי"ק דאי הוה פשיטי ליה למר"ן ז"ל בדעת הרמב"ם כמ"ש הרב מהרי"ק בשורש קע"ה מאותן ראיות לא הוה משתמיט מלכתוב דהעיקר הוא כמ"ש הרב מהרי"ק בשורש קע"ה אלא ודאי שגם הוא ז"ל ספוקי מספקא ליה בדברי הרמב''ם ולכן לא גילה דעתו להלכה כמאן ומצד שלא גילה דעתו להלכה יש לנו לדון כדעת הרא"ש בתשו' כפי מה שהבין בה הרב"י ומ"מ בין אם נאמר דמר"ן ז"ל ספוקי מספקא ליה בין אם נאמר דלא מספק' ליה בב"י דבשמו ושם אביו סגי דלא שבקינן פשיטותיה דהרא"ש מקמי ספיקיה דמהרי"ק ז''ל. אלא שראינו למר"ן ז"ל בבד"ה שכתב וז"ל. ואפשר דגם להרא"ש אעפ"י שהזכיר שמו ושם אביו צריך שם עירו ובההיא דמכלוף ן' מלול אעפ"י שכתב שלא העיד על שם מקומו כיון שהעיד שנהרג קרוב לפאס ולא הוחזק בפאס מכלוף ן' מלול אחר הוי כמזכיר שם עירו וכן נר' ממה שהביא הרא"ש ראיה מהרמב"ם ז"ל שכתב אמר א' יצא עמנו ממקום פ' דמחפשין באותה העיר משמע דבה"ג הוה עובדא דמכלוף ן' מלול דאלת"ה מאי ראיה מייתי ורי"ו כתב דעובדא דמכלוף ו' מלול שהיום כך ימים היה דר במקום פ' ויצא משם והרגוהו בדרך הרי שהזכיר שם עירו עכ"ל, הרי להדייא דדעת מר"ן ז"ל בדברי הרא"ש היא כפי נוסחת רי"ו שצריך גם שם עירו והגם דממ"ש מר"ן ז"ל הבנה זו בדרך אפשר היה נר' לכאורה לומר דאכתי מידי ספיקא לא נפיק בכוונת דברי הרא"ש ואף שמצא נוסחת רי"ו מסכמת לדבריו אכתי יפול לו ספק אם העיקר הוא כנוסחת רי"ו או כנוסחא שהביא הב"י וא"כ יש לנו לדון כפי הבנתו בב"י דמשמע בפשיטות דבשמו ושם אביו סגי, מ"מ מדבריו מוכח בפשיטות דתפס עיקר להלכה כנוסחת רי"ו שכתב וז"ל ואעפ"י שהרא"ש בתשו' התיר אשה זו ע"י שהעידו שמכלוף ן' מלול נהרג בפאס וכתב שכיון שידוע ששם בעלה של אשה זו מכלוף ך' מלול ואין מכלוף ן' מלול אחר בעיר אתתא שרייא והביא עובדא מיצחק ר"ג וכו' משמע מדברי אותה תשובה דבלא הזכרת שם שם העיר שיצא משם התירה נרא' דא"א לומר כן כמו שהוכחתי לעי' אלא כשהזכירו שם העיר שיצא משם מכלוף ן' מלול מיירי ובידוע לנו שבעלה של אשה זו יצא מאותו המקום שאומרים העדים שיצא משם הא לא"ה לא עלה על דעת להתירה, וקצת הוכחה יש בדבר שכתב ואין מכלוף ן' מלול אחר בעיר אתתא שרייא דאי איתא שהעדים לא הזכירו שם עירו לא מתיישב לשון זה שפיר וכן מפורש בדברי רבינו ירוחם שהביא תשו' זו דמכלוף ן' מלול וכתב שהעד העיד שהיה דר במקום פ' ויצא משם ובדרך הרגו אותו דכיון שידוע שהיה שם בעלה של זו כך ולא הוחזק מכלוף אחר בעיר מותרת עכל"ה הרי להדייא דתפס עיקר להלכה כגירסת רבינו ירוחם דצריך גם שם העיר וכן נרא' ג"כ להדייא מדברי מר"ן בתשו' אחרת סמוכה לה שכתב וז"ל ומ"ש כתר שאין להתיר ע"פ עדות הנשים המעידות שאמרו להם שלמה כרוב מת מפני שלא הזכירו שם עירו וטרח כת"ר להביא כמה רבוותא בתראי דסברי הכי וסיום דברי כת"ר ומעתה אע"ג דאחד מהאחרוני' פסק לקולא מי הוא זה ואיזה הוא אשר יחוש לדברי המלכים האדירים האלה וכו' וכנראה שרצה כת"ר להזהיר שלא נסמוך על תשובת הרא"ש בההיא דמכלוף מלול דמשמע שלא הזכיר שם עירו ואפי''ה התירה. על זה אומר אני שאם היה פשוט אצלי שהרא"ם סובר כן כדאי הוא לסמוך עליו. אבל המדקדק בתשובה ההיא ימצא