דבר שמואל פח

מז) עוד בשהיותא דאתתא דא כתבתי הסכמה אחרת אני המעתוק וז"ן הנה בשריותא דאתתא דא איכא לספוקי תרי ספיקי א' אם הספן שראה הטבי' יקרא מסל"ת., כיון שהוא מוכרח להודות על האמת ולא היה מתכוין להתיר ולא להעיד ונפקא מונה שאם תקרא עדותו עדות יצאה אשה זו מחזקת איסור א"א דאורייתא ולא נשאר כ"א איסורא דרבנן כי משטבע במים שאל"ס אין אשתו אסורה אלא מדרבנן וסמכינן על סברות המקילים. שנית העדי' שהעידו שהכירוהו לא ראוהו תכף ומיד בשעה שעלה מן הנהר ומה גם שידעו מענין הטביע' דהוי כאלו ראוהו שטבע ובראוהו שטבע אית להו להרא"ש וסיעתיה דבעינן לאלתר וסימנים. ועל הספק הרא' ראינו להרב מהריק"ו בשורש קכ"א והביא דבריו מר"ן באה"ע סימן י"ז. וז"ל אמנם נר' לענ"ד שכל מ"ש במתכוין וכו' ע"ש, ועיין להרב"ש ס"ק מ"ט בשם הרב מ"ב והגם שיש קצת מאחרונים שחלקו בזה על מהרי"ק הובאו דבריהם בב"ש ס"ק הנז' ובקו' עגונות סי' מ"ג למר"ן ודאי שמעי' שהביא דבריו להלכה בב"י ונד"ד דומה לו שלא הודה בטביעה רק עד שלא מצא שום התנצלות מזה. גם לא בעי הזכרת שם אביו ושם עירו כיון שעל הידוע הס מדברים אלא דאכתי לא יצאה מחזקת א"א דאורייתא בעדות זו: שהרי הגוי שראה הטביעה אומר שלא שהא. כי חשש שמא תתהפך ספינתו, ולא אמרי' שאם נשאת לא תצא. אלא אם העיד שטבע במים שאל"ס ושהה שיעור שתצא נפשו וכמ"ש הרה"מ פ' י''ג מה"ג הביא דבריו הרב"י סי' י"ז וכן דקדק מר"ן בכ"מ מהלכו' אחרות ע"ש ובשיטה זו עמדו הרשב"א והריב"ש והרבה מהפוס' הביאם הרב פמ"א ח"א ל"ג ועיין במ"ש שם פמ"א בזה. באופן שלדעת הרמב"ם ור"ח והרדב"ז הוי ספיקא דרבנן ואע"ג דמר"ן בקו' עגונות דף נו"ן גמגם מ"מ לענין דינא כתב רבינו הב"י בסימן מ"ה ובמקומות אחרים דהוי סניף מיהא להקל: ומכח זה היקל הרב בספק אם שהה אחר עלייתו מן . המים להקל ולענין ספק השני עי' בטור באה"ע סימן י"ז: ראוהו שנפל למים וכו' ועיין במר"ן שם שהעתיק דברי הרי"ף בהלכו' ומ"ש עליו הרא"ש בפסקיו וכתב שרבינו סתם הדברים כדעת אביו הרא"ש ועיין בדברי הריב"ש סי' שע"ח מה שהק' על הרא"ש ומר"ן בסימן כ"ו סתם ולא חילק. בין ראו השביעה ללא ראו ותרווייהו בעינן לאלתר ועי' להר' פמ"א מה שהאריך בזה ואיך בנדון דידן ששהה אחר שהעלוהו, וג"ך ידעו ענין הטביע' דהו"ל כראו כמ"ש האחרונים לכ"ע אין עדותן עדות ולהרא''ש והטו"ר בעינן סי' לאלתר ולשאר הפוס' בעינן לאלתר וא"ך אין לאשה זו תרופה אך יש תרופה מדברי הרא"ש דבר שמואל (יח) בפסקיו שכתב דבעי' הכא סימני' וכו' ונהגו האידנא וכו' ואפשר דמיירי הכא בשלא נמצא הגוף שלם אבל אם הגוף שלם מכירי' אותו ואפי' אחר כמה ימי' מהני טב"ע והגם דמר"ן סימן כ"ו העתיק סברת ר"ת בשם י"א מ"מ בתשו' פסק כדברי ר"ת, עי' קונט' עגונות סימן קמ"ה ואין לפקפק בזה ממ"ש הריב"ש סי' הנז' דאפילו ר"ת דמיקל מודה במים כל שלא ראו אותו לאלתר דלא מהני טב"ע שהרי ר"ח שהביא הרא"ש כ"ך על ההוא שטבע בדיגלת וכו' וכת' ונהגו וכו' וכיון שמצינו שר"ח כ"ך בפירוש אפשר שגם ר"ת סובר כן דאם בההיא דאחר ג"י אין מעידין כתב כן מסברא כ"ש כאן שהמנהג מסייעו גם מדברי מור"ם בהג"ה שהוסיף ואפי' נפל למים ולא כתב וי"א משמע שלדעת ר"ת שמיקל בגופו שלם אחר ג"י גם בשהה אחר שעלה מן המים הדין כן לדעתו: עוד יש לצרף קולא אחריתי הביאה הרב פמ"א בסימן ל"ז בשם הרמב"ן והרשב"א ע"ש. ועל ענין העדאת הרב הפוסק הנז' שהעיד מפי כתב' שנתקבלה עדות העדים הנז' בב"ד. דהו"ל כעמ"עא עיין למר"ן שם מצאו כתוב בשטר וכו' ולהרמב"ם צריך שידעו שהוא כתב ישראל ודידן ודאי עדיפא מדהרמב'ם, ומהני מפי כתבו כמ"ש הרב"ש ס"ק ז"ך. באופן שאשה זו מותרת לינשא וח"פ בחשון תר"מ מח) עוד בהיתר עגונות והק"ע נשארו אצל הנשים ומתוך הפסק יתבאר הענין וזה מ"ש נדרשנו מאת קרובי הנשים הנז' לחוות דעתינו אם יש ממש בעדויות אלו להתיר כבלי עיגונן או לא והנה הספק שיש בעדות זו הוא ממה שלא הזכירו העדים הנז' שם עירם דלשם אביהם יש תרופה במה שהזכירו שם המשפחה וראינו לפוס' א' ואחרוני' ז"ל שכתבו דשם משפחה הוי כשם אביו, וכדמוכח מעובדא דיצחק ר"ג האמור ביבמות דף קט"ו ומעובדא דמכלוף מלול שהביא הרא"ש בתשו' הביאה הרב"י בב"י סי' י"ז, ומעובדא דאברהם פארח שהביא הריב"ש בתשו' סי' תק"ח, ומעובדא דשלמה כרוב שהביא הרב''י ז"ל בתשו' חאה"ע בדיני גוי מסל"ת שאלה ב' שבכל אלו התשו' לא נטפלו רק לשם העיר דוקא אבל לשם אביו מיפשט פשיטא להו, דשם כינויו הוא במקום שם אביו וכ"ך ג"ך מהר"י סמוט בתשו' והיא לו' נדפסה בתוך תשו' הרב"י ע"ש והביא ראיה ג"ך מהא דיצחק ר"ג דריש גלותא הוא שם היחס ומאברהם פארח ומתשו' הרא"ם ז"ל ע"ש וכ"ך ג"ך הרב מהרשד"ם ז''ל בתשוב' חלק אה"ע סי' ל"ה ובחומ"ש סימן שפ"ב והובאו דבריו בב"ש סע"ק נ"ח ובק"ע סימן ש"ל ע"ש שכתב דשם כינויו עדיף משם אביו דשם אביו שכיח טובא בעולם וכ"ך הרא"ם ומוהריב"ל ומהריט"ץ הביא דבריהם הר' פמ"א בח"א שאלה נ"ו שכתבו שיותר ניכר משה