דבר שמואל פז

ובספק השיני הן אמת שמדברי מר"ן בסי' כ"ו מש' להדייא דבעינן שתהיה ההכרה מיד אחר שהעלהו. וכן דקדקו ג"ך המ"מ והר"ן ז"ל מדברי הרמב"ם פי"ג מה"ג וכמ"ש הר' ח"מ ס"ק מ"ט והרב ב"ש סק"פ ע"ש. גם בספק אשתהי דיבשה נר' שדע' מר"ן לפסוק כדע' היש אוסרים שהביא באחרונה וכ"ש הוא לספק אשתהי דים שהוא שיעור מועט, וא"ך כ"ש וק"ו לנד"ד שברור הדבר דאשתהי אך ממה שראינו למר"ן בתשוב' סי' ו' שפסק כדעת רבינו תם וסיעתיה ועבד עובדא להתיר בטביעות עין אחר כמה ימים ובש"ע ג"ך הביא דברי ר"ת להלכה ולא חלק עליהם אלא שכתב שאינו מחוור וכו' מוכרחים אנו לומר דמה שהביא דעת האוסרים באחרונה, היינו כשאין הגוף שלם או שהוא חבול בפניו. ושוב מצאתי להרב חוט השני סימן ע"ד שכתב דע"ך לא פלגי האחרונים על ר"ת אלא כשאין לו פדחת וחוטם אבל אם יש לו פדחת וחוטם מעידין עליו אפי' אחר כמה ימים, ומעב"י שמכירין אותו אחר ג"י ומעידין, וכ"ך בהדייא הרב"י בתשובה עכ"ל: וע"ע להרב פנים מאירות סימן ס"ה שכתב גם הוא כמ"ש והביא ראיה לדבריו מדברי הרב הנז' וא"ך בנד"ד נמי שהיה הגוף שלם מעידין עליו, כיון דשהות דיבשה אחר גי' ושהות דים אחר שעה דינם שוה וכמ"ש הרב"ש סקפ"ו ע"ד מור"ם שהגיה בסכ"ו ע"ש וע"ע להרב בני משה סי' כ"ז שהעלה דהיכא שאין לו שום מכה לא בפני' ולא בגופו לא בעינן לא לאלתר ולא סי' בין לר"ת בין להר"י והרא"ש והטו"ר, ועובדא דההוא גברא דטבע בדיגלת דאמרינן בש"ס דבעינן לאלתר מיירי שהיתה לו מכה ברגלו, וכ"ך המרדכי ומ"ש הטור שראוהו מיד ארישא קאי בשנשחת גופו ואין שם אלא פרצוף עם החוטם וכ"ך בפו"ד, וביאר שם עוד דע"ך ל"פ החולקים על ר"ת אלא באדם שאינו ידוע אם רגיל עמו בחייו אבל אם היה ידוע לו בחייו ומכירו היטב מעידין עליו אפי' אחר כמה ימים דבזה סובר הרב מהרא"ם דלא פליג הרשב"א וסיעתיה על ר"ת וכן הדין בים כאשתהי דיבשה: עוד כתב שם דהיכא דלא אמר שהיה נחבל מסתמא אמרי' שהיה שלם עכל"ה. ואף דהכא בנד"ד שמעו שטבע ואתאן לההיא דסימן רמ"ו ולהרב כנה"ג אות תי"ג משם הריב"ש דחיישי' לדבדמ"י ראינו להרב שם אות הנז' שסיים דמלשון הטור מוכח דדוקא ראה הטביעה בעיון אבל ס"ע בט"ע וכ"כ הרב פ"מ סי' נ"ה והביא דבריו יד אהרן אות קס"ב ובאות תקל"א הביא משם הרב מהר"מ חלשקאר דרוב ראשונים ואחרונים לא מפלגי בין ראה הטביעה בין לא ראה וכ"כ הרב מהראנ"ח סי' ע"ד ע"ש. וע"ע להרב כרם שלמה הביאו דבריו האחרונים שכתב וז"ל אמנם מאחר שאמרו המחמיר בעיגונא אין רוח וכו' אמרתי אני אל לבי לחפש חיפוש אחר חפוש להתיר עיגונא דא כי הוא הצד הא' שנראה בו היתר הוא לדעת ר"ת וסיעתיה דכיון דגופו שלם סגי בט"ע בין ראה הטביעה בין לא ראה ולא בעי לא לאלתר ולא סימן וכמ"ש מהרח"ט בתשו' סי' ו' וגם הרא"ש אפשר שיודה לר"ת ולא אמרו דבראה הטביעה בתרתי בעינן סימן ולאחר אלא כשאין גופו שלם וכו'. איברא דאפי' לדעת הני רבוותא וכו' עדיין איכא למיחש לדעת הריב"ש דס"ל דידיעת הטביע' הו"ל כראה וא"ך אפי' גופו שלם תרתי בעי' הן אמת דאי משום הא איכא למי' דמידי ספיקא לא נפקא דהא איכא דעת תומת ישרים דס"ל דידיעת הטביעה לא מזקת. א"ך לדעתו אף הטור יודה דבט"ע סגי בנד"ד ואף את"ל דילמא הלכתא כדעת הרשב"א והריטב"א וחביריו דס"ל דבין ראו הטביעה בין לא ראו ואפילו גופו שלם בעינן דחזיוה בשעתיה דילמא לא אמרו אלא בסתם עד המעיד שלא היה יודעו ומכירו בחייו אבל בעד המעיד והיה מכירו בחייו אפילו לאחר שעלה מן המים ימים רבים שפיר מעיד עליו בט"ע לחוד וכמ"ש הרא"ם בתשו' ט"ל, ואף שקצת מהאח' לא הודו לו ס"ס מידי ספק לא נפקא, וא"ך הו"ל ס"ס. ספק הלכתא כר"ת ואפי' לדע' הטור דילמא הלכתא כתומת ישרים ואת"ל הלכתא כהרשב"א וסיעתיה דילמא דוקא כשלא היה מכירו אבל במכירו בחייו סגי בט"ע לחוד והוא ס"ס מתהפך וכו' עכ"ל: וסברא זו דבמכירו סגי בט"ע אפילו אחר כמה ימים הובאה בתשובו' השייכים לס' נשים המתחלת חזרנו על כל הצדדין וכו' והיא ממהר"מ בר ברוך שהביא שם תשוב' ר"ת שכ"ך, וגם הרב מהרשד"ם סימן ל"ה הביאה וכ"ך ג"ך מהר"ש דוראן בס' חוט המשולש ח"א סימן נו"ן ע"ש דבמכירו בחייו סגי בהכי, ולפי"ז ה"ן בנדו"ד ודאי שהיו מכירין אותו בחייו וכמו שנר' מס' הדברים שסידר הרב מהרמ''פ ישצ"ו ויש לנו ג"ך הס"ס שכתב הרב כרם שלמה להתיר והא דידן עדיפה דאיכא תרי סהדי ואיכא ספיקא אחריתי שמא הלכתא כמ"ד דבתרי סהדי כנדו"ד אפילו באשתהי לא אמרינן שהעידו בדדמי כי רבים הם הסוברים כן והם הרב"ח והרב מהר"ר בצלאל סי' כ"א ומוהרשד"ם סימן ס"ט והרב ד"ן סימן י"ג משם הרב מהרח"ט, ועבודת הגרשוני סי' ע"א והרב בני דוד סי' תקי"ב בשם כמה פוסקים והרבה מהאח', וא"ך שפיר אמרי' דמעידין אפי' באשתהי זמן מרובה: וע"ע להרב גו"ר כלל ג' סימן ה' שהביא משם ס' פני משה שכבר פשטה הוראה דבתרי סהדי ליכא תו חששא דבדדמי' לא לאחר ג"י דיבשה ולא לאשתהי דים וסיים עוד שם חששות אלו לא נאמרו אלא ביש' המעיד לפ"ת מה שראה בעיניו ולא רמייא עליו מילתא. אמנם אי מילתא רמייא על עד ישראל להכירו תו ליכא למיחש וכ"ך הר' יד אהרן או' תפ"א בשמו באופן שמכ"ז נר' דאתתא דא שרייא לאנסובי וכמ"ש החכם הנ"ב ישצ"ו. ולרח"פ בזמן הנ"ב וקיים הצעיר שמואל עמאר ס"ט. עוד