דבר שמואל פא

וענין מוקדם זה נמצא מפו' בדברי הרדב"ז ח"ב סימן שס"ט שכתב וז"ל ומוקדם ומאוחר לא שייך אלא בכניסה לחופה שמקדים ונותן לה לקנות נדונייא והשאר הוא מאוחר לפי שאין נפרע אלא לאחר זמן הרי להדייא דאפילו מה שנותן לה והיא קונה ממנו נדונייא ומכניסתו לבעל קאמר הרב משם הרדב"ז שאינה נוטלתו. וא"ך קשיין דברי הרדב"ז אהדדי וכדי ליישבן מוכרחין אנו לומ' דההיא דמהריק"ש ז"ל איירי בלא תפיסה ותשו' הרדב"ז שהבאנו איירי בתפיסה. ושו"ר להרב מהריט"ץ ז"ל סימן ר"ץ בתוך התשובה שנשאל על זה והעולה מדבריו שם דלפי מה שנראה לו ממשמעות דברי הפוסקים הוא שאינה נוטלת כלום ממה שנתן לה ונכתב עליו בנדו'. אך מפני שיש לבעל דין לחלוק ויש פנים לכאן ולכאן לכן הנראה לו הוא שנידון כסברת רש"י שאם תפסה האשה זכתה בהם ואם לא תפסה ברשות הבעל בכל מקום שהם ואעפ"י שהרמב"ם ז"ל סובר דבאומרת מ"ע אפילו לא תפסה לא הפסידה בלאותיה הקיימים ואנן נקיטינן כהרמב"ם מ"מ זה הוא בנדו' שהביאה מבי נשא אבל מה שנתן לה הוא שתכניס עמה אפי' כתבן בתו' נדוני' נידון כס' רש"י ז"ל שאם תפשה דוקא זכתה, ואם לאו הם ברשות הבעל דכדאי הם רש"י ז"ל וסיעתו לסמוך עליו בזה שהוא ספק. כלל הדברים דאם תפסה זכת' בהם, ואם לא תפסה הם ברשות הבעל בכ"מ שהם. ואמת שראינו להכנה"ג ז"ל בסימן ע"ז הגה"ט אות י"ו שכתב וז"ל המוקדם שנתבאר עניינו בסימן זה שטה א' בהגה"ט אינו בכלל הנדוני' לענין זה ואינה נוטלת אותו הר"מ מטראני ח"א סי' רס"ז: גם באות ל"ח כתב וז"ל וזה לשון מהר"י וייל ז"ל בסי' ך' כל מה שהוא מוחזק בנדונייתה ובכל מה שהכניסה עמה לחופה יש להחזיק בכל מה שהכניסה עמה לחופה ר"ל נדו' וכל תכשיטיה אשר הכניס' עמה לחופה העומדים בעין, וכל אשר נתן לה אביה, א אשר עומד בעין מאשר לה בשע' חופ' וטבעת קידושין כדי שלא יאמרו וכו'. אמנם כל המותר הנמצא בידה או ביד אביה או ברשותה יתר על מה שהזכרתי לעיל חפצים ומטלטלי כסף ושוה כסף אשר נתן לה בעלה מעולם ועומד בעין וכל אשר ניתן לה מחמת אביה מחמת קרוביו בשעת נישואין או אח"ך וכן הסבלונו' אשר נתן לה בעלה או אביו וכל שבח שהשביחו הנכסים יש להחזיר עכ"ל: ועוד כתב שם בשם הראנ"ח כלל הדין הוא שאם אחר שהתרו בה ע"י ב"ד והשהו אותה עדיין עומדת במרדה. אם בא להוציאה אין לה עליו לא תוספת ולא חיוב מה שהכניסה לו וקבל עליו אחריותם עכ"ל. ומ"מ אם היא תפוסה יכולה לו' קים לי כמאן דסבר דאם תפסה לא מפקינן מינה זהו הנר"ל כעת וצויי"מ וימ''ן הכ"ד החו"פ. ע"ה שמואל עמאר טל) משרתת לענין אשה שהכניסם לבעל ממון שראוי לקנות לה ממנו שפחה או שתי שפחות, עיין מר"ן סימן פ' ס"ז וס"ח שכתב דבמכנסת לו ממון שראוי לקנות לה ממנו שפחה או שהיה לו הוא ממון כדי לקנות ממנו שפחה אינה טוחנת ולא אופה ולא מכבסת ולא נותנת תבן לפני בהמתו, ואם ראוים לקנות מהם שתים או שהוא ראוי לקנות שתים אינה מבשלת ולא מניקה את בנה, ואם שלשה אינה מצעת אפי' המטות רק מטתו דוקא. והרדב"ז ז"ל בח"א סימן שי"ח והביא דבריו הרב הכנה"ג בסימן פ' הגה"ט אות ה' הרחיב הדיבור קצת בזה ומבואר בדבריו ז"ל דהאי ממון שיש לבעל דאמרי' לא ממון כדי שפחה דוקא, אלא שיהיה לו ממון שיוכל להתפרנס ממנו ולקנות שפחה. אבל אם אין לו רק כדי שפחה אין כופין אותו לקנו' במה שבידו שפחה והוא יחזר על הפתחים, וגם ביש לו אם אינו רוצה לקנות אין כופין אותו לקנות ואין כופין אותה לעשות לו אותם המלאכות ואם היא אומרת לקנות מהנדו' והוא אומר איני רוצה שמא תמות השפחה ואני חייב באחר' הנדונ' הדין עמה שיכולה היא לומר איני רוצה שתשיאנו שם רע בשכנותי שאין צורכי ביתי מתוקנים ומיתה לא שכיחא טפי מגניבת ואבידת הממון וחפצים הילכך כופין אותו וקונה לה שפחה והוי כאלו הכניסתה עמה ומבואר שם ג"ך דגם מי שאין לו כדי פרנסתו וכדי לקנות שפחה דאמרינן דאינו חייב לקנות והוא יחזר טל הפתחים. אם הכניסה לו היא נדו' רבה שיש בה כדי לקנות ממקצתה שפחה אינו כופה אותה לעשות מלאכות אלו, ואם היא אומרת לקנות מהנדונ' לה שומעין: עוד מבו' שם דאם הוא אומר לקנות מהנדונייא והיא אומרת שלא לקנות שומעין לו דכיון שאח' הנדוני' עליו ואין לו מי שיעשה מלאכות אלו מאי איכפת לה זה נהנה וזה אינו חסר הוא: עוד מבי' שם דאפי' לא הכניסה לו נדו' וגם הוא עני ובני משפחתי או משפחתה דרכם להיות להם שפחות אינה עושה מלאכות אלי דקי"ל עולה עמו ואינה יורדת עכ"ד ז"ל. ונראה דגם לדידן שאין קנין השפחות נוהג בינינו מצד עול הגלות ואינו נוהג בינינו כ"א שכירות המשרתות, ראוי לדון דהיכא שהוא חייב לקנות לה שפחה, וכגון שיש לו ממון שראוי להתפרנס ממנו ולקנות לה שפחה שחייב הוא להשכיר לה משרתת אך אם אין לו רק שיעור שיסגל ממנו כדי פרנסתו בצמצום אין מחייבים אותו לשכור לה משרתת והוא יחזר על הפתחים ויכול לכופה לעשות אותן המלאכות, וכ"ז אם לא הכניסה לו. אך אם הכניסם לו ממון או נדוני' גדולה שיכולה להתקשט ממנה במקצת ולסגל מהשאר ריוח שיעור שכי' משרתת חייב הוא להשכיר לה ואם הוא רוצה באופן זה והיא אינה רוצה לו שומעין וכן אם היא רוצה להשכיר מקרן הנדו' והוא טוען שתמכר לסגל