דבר שמואל עא

והנה ראינו שהדבר שנוי במחלוקת בין מהריב"ל ומהרשד"ם הביא דבריהם באה"ע סימן פ"ב קס"ו מ"מ מצינו להרבנים מהרמ"ם ומהרי"ץ ומהר"ם אפלאלו שפסקו כדעת מהרשד''ם, ובודאי אחריהם נלך ובפרט שהרדב"ז מסכים למהרשד"ם והדברים ק"ו אם במת אביה פסקו שטוב לה שתשב אצל קרובי אביה מלכת עם אמה לעיר אחרת, כ"ש בהיות אביה קיים שהטוב והישר הוא שתשב אצלו אלא שעמדה לנגדנו סברת הרב מהר"ם די ביטון זלה"ה בתשו' כ"ד שכתב ואם כבר הוליכה האם לבת אפילו מהרשד''ם יודה שאין מחזירין אותה לעירה ע"ך. וגם לזו אשכחנא לה פתרי מפס"ד אחד להרב מהר"ר שי"א ז"ל שהביא דברי הרבנים הנ"ל ופסק כוותייהו והסכימו עמו הרבנים מהר"ר אליהו הצרפתי ומהר"ש בן צור ז"ל וביארו בפי' דאפי' אם כבר הוציאה הבת בעמוד והחזר קאי וכו' ע"ש. הרי דסברי מרנן דלא כמהר"מ ביטון ובנד"ד כ"ע מודו דלאו הוציאה קרינן בה כיון שבעת הגירושין היתה מעוברת ואחר הליכתה למכנאס נולדה הבת, וכ"ז אפילו שלא נשאת האם לאחר וכ"ש עתה שנשאת שאפי' היא בעיר האב יכול הוא להביאה אצלו וכמ"ש הרה"ג יעב"ץ ז"ל בתשו' (הכתו' לעיל) ואם אפי' בעירה איכא פגם ועם אחר קרינן בה, כ"ש בעם אחר וישליכם אל ארך אחרת ואפי' אם ירצה זקינה אבי אמה לזונה אצלו אין שומעין לו: דתקנתא היא והבו דלא לוסיף עלה וחתו' חו"ר צפרו והסכימו עמהם חו"ר פאס יע"א, לה) וזה מ"ש אני הצעיר דברי הרה"ג מוהריב"ץ זלה"ה שהביאו החכמים הנ"ל כאן נמצאו וכאן היו: כי בעירנו זאת נשאל ע"ז גם ראינו מקצת מקדמונינו נ"ן שהעתיקו דבריו ולא פקפקו בהם אך לענין מעשה חפשנו כעת ולא מצינו לקדמונינו מי שדן להוציאה מאמה מט' זה הגם שהוא דבר דשכיח והווה תמיד ובודאי דלא לחנם לא פשטא הוראה זו, כיון שהיא נגד דברי מר"ן סי' פ"ב ס"ז שפסק להדייא אפי' נשאת, ומ"מ ראוי להבין דברי הרבנים הנ"ל באיזה טעם הורו בזה שלא כדעת מר"ן. והנה אמת שלהיות שרוב הפוסקי' תלו דין זה בראות עיני ב"ד לכן נר' בעיניהם שזה פגם ידוע לכל והוי כאלו ראו ב"ד הפגם הנז', ודברי מר"ן ודאי מפרשי להו בדליכא פגם, וכגון שהדבר להיפך שמשפחת האם והבעל שנשאה מכובדים ובית אבי הבת להיפך שברור הדבר דליכא פגם, וסברא זו בה קיימי ג"ך הרבה מהפוס' הביא דבריהם הרב המאסף סימן פ"ב הגה"ט והגהות ב"י דשם הגה"ט אות כ"ד הביא בשם הרדב"ז דאפי' נשאת הבן אצלה כדעת מר"ן ועם כ"ז ששם באות הסמוך כתב בשמו נ"ך דאם אין הבן צריך לאמו וראו כ''ד להוציאו ממנה משום פגם משפחה מוציאין דהכל תלוי בראות עיניהם. גם באות ו' הביא דברי מהרשד"ם שסובר דדברי הרמב"ן קאי גם על הבת והיא קטנה וכתב שם שכ''ך הרב משפט צדק ומהר"ר בנימין אשכנז והסכים עם הרשד"ם ג''ך הרדב"ז, וע"ך היינו בדליכא פגם וכמו שביאר להדייא הרדב"ז ז"ל אות כ"ה וא"ך אף אנן נמי נימא דמהריב"ץ והב"ד שקדמוהו בשיטה זו קיימי ומפרשי דברי מר"ן בדליכא פגם אבל אם איכא פגם מוציאין, ודייקא נמי מ"ש הרב שפעם א' דנו ב"ד וכו' אשר מזה מוכח שלא היו דנים כן בכל אשה שנשאת. רק דוקא היכא דאיכא פגם כ"ש שמצינו רבים וגדולים סוברים היפך זה, עיין להרב המאסף שם אות ה' שהעלה דאפילו נשאת תשב אצלה בין איכא פגם בין ליכא פגם גם הרב מהריב"ל כלל י"א הביא דבריו הרב הח' אות ו' סובר דמר דמה שתלה הרמב"ן בראות עיני ב"ד הוא על הבן דוקא או בבת גדולה ואמה פרוצה והרב מהר"ר שבתאי ברוך כתב שאם שרבו הפוסקים לדעת מהרשד"ם עכ"ז לא מלאו לבו להוציא הבת מאמה, כיון שהדבר תלוי במחלוקת גם הרב מהר"מ הטראני כתב עליו הרב הכנה"ג דאפשר דלא פליג אמהריב"ל, וא"ך דיינו להעמיד דברי הר' מוהריב"ץ וב"ד שקדמוהו בדאיכא פגם וכגון שמשפחת האב מיוחסת והאם ובעלה להיפך. אך אם שוים הכתוב מדבר וכ"ש אם משפחת אם עדיפא כנדו"ד שהיא בת גדולים ונשאת האם לת"ח וגם האב אין לו מי שיטפל בבת ואומר שאמו הזיקנה תטפל בה, וידוע ג"ך שהוא לעולם אינו מצוי בעירו ופעם בחוץ וכו': כ"ש וק"ו שהבת הזאת עדיין קטנה ומצינו להרב כמהר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה בתשוב' שחילק בדברי הרב מוהריב"ץ הללו וז"ל והא דכתב כאן הרב מוהריב"ץ. שהדין עם דודה דוקא ביתירה. על שש. אבל בפחותה משש תשאר אצל אמה וכמ"ש סי' פ"ב ס"ז וכיון שהרב הנז' חילק כן מי יוכל להרים ראש לסתור דבריו באתריה. גם דברו הרבנים ז''ל שהביאו חכמי צפרו שמהם רצו לסתור דברי הרב מוהר"ם די ביטון לדידן חזי לן דאין מהם חתירה, ומלבד דודאי לא ראו כולם דבריו והוא עצמו ז"ל כתב שגם מהרשד"ם יודה בזה. עוד זאת אכתי אית לן למימר דעד כאן לא דברו אלא בהוליכתה האם לעיר אחרת אבל היכא שנולדה אחר גירושה בעיר שהאם בה כנד"ד והאב הוא שרוצה להוציאה. אפשר שבם הם יודו דאין מוציאין כיון דאיכא חששי טובא חשש שכנות דרכים וחשש שינוי האויר ומנוה אל נוה כידוע משא"ך אם היא כבר למודה לצאת ולבוא כנדון דידהו עיין עוד להרב הכנה"ג אות ל"ג שכתב דהיכא דהבן או הבת פחותים משש. תלייא בפלוגתא אם יכולה האם להוציאם או לא דמהרש"ך סובר דיכולה להוציאם ומהר"מ מטראג וסיעתיה סברי דאינה יכול' להוציאם ומדבריהם נוכל ללמוד דעד כאן לא פליגי אלא לכתחיל' אם יכולה להוציאם אבל אם כבר הם עם האם ונולדו בעירה כנד"ד: והמעשה בבת ופחותה משש ג''ך אפשר שגם החולקים יודו למהרש"ך שלא תצה הבת מאמה לכ"פ