דבר שמואל נז

או שכופין להוציא כמ"ש הרה"מ פ' י"ו: או אם נתחייב בדין לגרש וכגון שנשא על אשתו וכמ"ש התשב"ץ בחוט המשולש טור א' סי' ו' שורש יוד' אבל בנד"ז שמרצונו הטוב ח"ע בזה ודאי שתטול בג"ח והרי הוא כמגרש לרצונו, וזה פשוט ושלם מאחיך שמואל. חזרתי על המקרא וראיתי שאפילו מתקנת הרה"ג וב"ד שתקנו שאם שהה עמה עשר שנים וכו' שמדינא יוכל לישא ולא איתדר ליה וכ' או אם חלתה וכו' או אם נחשדה וכו' שכל המגרש לסיבה מהסיבות הנז' וכיוצא בהן שלא יפרע רק עיקר כתובה ונדו' מושלם ואפי' מה שכלה או נאבד וכו'. עכ"ז אין ללמוד משם לנד"ד דהגם דס"ס אנוס הוא בגירושין אלו מ"מ אונס זה הוא שהביאו ע"ע וכמש"ל וזה פשו' הצעיר שמואל ס"ט. כבא בדין אשה שנתחייב לה בעלה בעת הנישואין שאפי' אם תסרב מליבעל לו אין לה דין מורדת, וקבעו זמן ע"ז, ושוב אחר נשואיה נבעלה לו וחזרה ומאסה בו אם יש לה דין מורדת או לא וזה מה שכתבתי ביד אבי האשה. אחר שנשאת האשה הנ"ל לבעל הנ"ל ונהגה עמו מנהג ד"א כשאר נשים שוב מאסה בו והלכה לבית אביה ולא רצתה לשוב אליו עוד, ועל זה עמד הבעל הנז' ודינה קתבע מאשתו הנז' לשוב אליו להיות עמו לשכב אצלו כאשר היתה באמנה אתו. ושאם לא תרצה שיעשה עמה דין מורדת ואף שהתנית עליו תנאי הנ"ל טוען הוא שעיקר התנאי לא היה אלא לענין אם היתה מסרבת מליבעל לו מתחילה ונמשכה בסירוב זה ע"ס ב' שנים, כי כן דרך הקטנות להתפחד מתשמיש וגם זו מכללם כיון שהיתה קטנה משא''ך עכשיו שכבר נבעלה לו כמה פעמים מרצונה הטוב כשאר נשים אין זה כ"א רוע לב, ואינו נכלל בתנאי הנז' והחכם אביה השיב שיש כמה נשים אשר כגילה שהם בנות י"ג שאעפ"י שנבעלות חוזרות ומורדות. ומשו"ה נטפל לכפול תנאו כמ"ש ושאם תמרוד וכו' דלטפויי אתא לו' שאפי' נבעלה ושוב מרדה שלא יהיה לה דין מורדת, ואנן בדידן נראה בעינינו להחמיץ את דינה ע"ס הזמן שקבעו ביניהם לכך כי כן ראינו לרבותינו הרא' שהיו מחמיצין הדין בענין מורדת מתשמיש. והביאו ראיה מדברי הרשב"ש בתשו' סי' מ"ה ודקדקו מדבריו דאפי' בגדולה מבת י"ב איירי הרשב"ש ועיין בס' ערך השלחן חלק אה"ע סי' ע"ז שהביא תשוב' הרשב"ש וסיים עלה כן נר' כמ"ש הרבנים זלה"ה דאפי' בגדולה יש להחמיץ הדין ולפייסן יעו"ש. והא לך ל' הרה"ג מוהר"ר מנחם סרירו זלה"ה שכתב להשיב להרה"ג מוהר"ח טולי' זלה"ה הובאו תחי' דבריו בס' זא"ב יעו"ש, ובכת' יד"ק נמ"ך אצלינו שסיים בסו"ד הנז' וז"ל ואתם רודפי שלום דברו אל הבעל דברים רכים וטובים ויניחנה לרצונה כעת כי דעתן של נשים קלה וכ"ע שמקפחה בדברים ואומר לה שבעל כרחה תהיה עמו. מעלה באפה חרון אף ומוספת למואסו ולכן ישתוק לה לכל מה שתאמר וכאשר תשוב חמתה. כי רבות נשים ראינו בזה האופן וכאשר יעזוב אותה הבעל וישכחנה חוזרת בעצמה ומשתוקקת לו ועושים שלום ביניהם. והם באהבה ואחוה טוב מאותם שלא נתקוטטו מעולם עכ"ל וחת' בחותמו הטהור ודבריו ז"ל מסכימי' למ"ש הרשב"ש והר' ערך השלחן וכיון שכן נלע"ד שכ"ש הוא שראוי להחמיץ הענין בנדו"ד לכל הפחות עד משלם זמן התנאי הנ"ל שנשלם בין כסא לעשור דאם הרבני' דברו אפי' בגדולה כ"ש באשה זו שכלי זיינה עליה שיש בידה שטר התנאי הנז' מבואר בביאור רחב פעמים שלש שלא יהיה לה דין מורדת במשך הזמן הנז' ומן שמייא מיהב יהבי לה תקנתה לגרמה אולי במשך הזמן ישוב אף חמתה ותרצה בבעלה מרצונה הטוב ולא תבוא לידי מרד כלל זהו הנלע"ד בזה ושלם מאחיך: שמואל. כג) בדין מכה אשתו, זה מ"ש חו"ר פאס יע"א. גופא דעובדא הכי הוה דהוי' איש א' תבשי' לאשתו ובו סם המות וכשהוציאו המרק הושיטה לתוך פיה מעט ומצאה אותו מר כלענה והוליכה לשכנים לטעום גם הם וכשטעמו כמעט היו בסכנה ונשאר אותו המרק בקערה, ונכנסה תינוקת ונתנה בו חתיכות פת ואכל' ומתה, מה יהיה משפט האיש ומעשהו, כי אח"ך הודה לפני ב' עדים שהוא שעשה סם המות לאשתו. וזה מ"ש קצת מחו"ר פאס יע"א להשיב ע"ז וזה לשונם ראינו את המעשה הרע הזה שעשה האיש הנז' ומה שנר' לענ"ד הוא שהאיש הזה כופין אותו לגרש ויוציא ויתן כתובה ואם טען שאין לו ישבע ויתחייב בסכי כתו' והוא מנודה לשמים ולבריות, ופתו פת גוים וכו' ועיין כ"ז בב"י סי' קנ"ד כ"ש וק"ו בנדו"ד, ועיין פמ"א ח"א ס' וב"ז פ"ח ומהרש"ך ח"ב ק"ל ומשם באר"ה. ויותר ממה שכתוב כאן כתוב שם בענין המכה את אשתו, וק"ו מענין זה ואם יראה בעיני טובי העיר שכופר יושת עליו יכתבו עליו שט"ח מסך מה למיגדר מילתא זהו שנראה לענ"ד להשיב וחתום כמוהרמ"ית סרירו וכמוהר"י מוסונייגו ישצ"ו וזה מ"ש אני הצעיר ע"ז. דברי הרב"י שהביאו החכמי' הנ"ב מהם סעד לדבריהם הם שהביא בשם האגודה ורבינו שמחה והג"א בשם א''ז ותשובת הרמב"ן דסימן ק"ב והביאה ג"ך מר"ן בארוכה בב"י סוס"י ע"ד ע"ש. ואמת שהסכמת רוב הפוסקים שיש יכולת ביד ב"ד לייסרו ולנדותו ולהחרימו ולהכותו ולרדותו בכל מיני רידוי עד שישוב מדרכו הרעה. אך לענין כפייה על הגט שכללו בדבריהם החכמים הנ"ב ורצו ללמוד משם ג"ך שכופין להוציא וליתן כתו': אחה"מ לא דקדקו יפה דלהדייא סיים שם מר"ן על