דבר שמואל נד

להם ז"ל שכתבו עוד כן בפשיטות בכמה תשובות אין מספר ומבוא' ג"ך בדבריהם ז"ל להדייא שדין זה נוהג בין במורד' דבע"ל וכו' בין במורדת דמ"ע וכו', דבכולן מתירין לו לישא מצד התקנה ומסתמא גם הרב מוהרפ"ת וחו"ר צפרו זלה"ה הכי ס"ל. באופן שלא נשאר מקום להסתפק בזה כלל. גם מדברירם מוכח להדייא דמלבד שאין כופין לבעל וכו', עוד זאת שאין עושין לו שום הרחקות כלל ודלא כמ"ש הרב ברית אבות ז"ל והכי נמי דייקינן דברי מר"ן בש"ע סי' ע"ז ס"ב אם רצה הבעל לגרשה וכו' משמע דהכל תלוי ברצון הבעל וכן המנהג פשוט ומעולם לא עלה על דעת בשום מורדת לעשות לבעל שום הרחקות וטע' המנהג נר' כמ"ש הכנה"ג באה"ע סימן קנ"ד אות ל"ז ע"ש. גם לענין אם מחמיצין הדין בנתינת רשות לבעל לישא אש"א מצאנו ראינו כמה פס"ד ומעשה ב"ד הראשו' שזכרנו: ומהב"ד שאחריהם שהיו מתירין לבעל לישא מיד אלא שלפעמים היו מחמיצין איזה חדשים ואח"ך היו מחליטים ומתירין לו לישא אחרת, ומינה בנדו"ד שאנו רואים שזה כרה ימים ושנים והבעל שרוי בל"א הבו דלא לוסיף עלה, להחמיץ דינו יותר ולצד המרבה נוסיף להחמיץ השיעור שנתנו רבותינו הא' ז"ל שזכרנו: זהו הנר' להשיב ע"מ שנוגע לענף הראשון. גם בענין הענף השני שכתבו מעכ"ה דבנדו"ד הדעת נוטה שמחמת פחד הבעילה היא בורחת מהבעל, ולפי הראיה שהביא הכנה"ג ז"ל מ"ל שאינה יכולה לסבול שטותו וכו' א"ך אפי' לכי גדלה וכו' יש לצדד דאפי' הסוברים דנותנים לו רשות במורדת דעלמא, בנד"ז יודו בפשיטות עכ"ת דב"ק. הנה גם לעומת זה מצאנו להרה"ג המלאך רפאל זלה"ה בחי' על הש"ע הביא תשו' מהרמ"א ז"ל וסיים עלה וז"ל נראה דקטנה אע"ג דלא מקרייא מורדת יכולים ליתן לו רשות לישא אש"א לפי התקנה החדשה וכו'. הרי דלדעת הרב ז"ל אין חילוק בין קטנה לגדולה, ותרווייהו נפקי מט' התקנה וכן הסכים רב ועצום א' מרשומי דורו של הרב זלה"ה הוא כמוהר"ש מלכא בפס"ד אחד וז"ל ואינו מן הדין למיתב ארמילו חטים כוסס ובטל מד"א ולהיות כל ימיו בהרהורי עבירה וצערה דגופא רח"ל ע"ך ולפי דברים אלו אף אם נניח כמ"ש מעכ"ת בדב"ק דלפי הראיה דמ"ל שאינה יכולה לסבול וכו'. ונאמר בהחלט דטענה זו מהנייא אף בבוגרת שהיא נוחה לבעילה יותר מהקטנה, ואינה נכנסת בסוג מורדת מ"מ אתינן עלה מצד התק' כמ"ש הרבנים הנז' זלה"ה וכבר בש' תרי"ט לפ"ק בא לידינו בענין כיוצא בזה ופסקנו כדע' הרבנים הנז' ז"ל דאפי' בקטנה המורדת יכול לישא אשה ע"י החמצת ו' חדשים וכשהגיעו הדברים לפני חו"ר פאס יע"א כתבו וז"ל ולענין אם יכול לישא אשה אחרת עליה מצינו פס"ד להרבנים מוהר"ר יהונתן סרידו ומוהר"ר רפאל אהרן מונסוניינו ומוהר"ר יעקב סירירו זלה"ה ע"ע כיוצא בזה שהביאו דברי מהרמ"א ז"ל בתשו' סי' ח' וסיימו בדב"ק דאבותינו ורבותינו לא היו פוחתים לה מכתוב' כלום. אלא היו קובעים לה זמן כפי ראות עיניהם לפי בריאות הבת וקומתה לפי שמיאון הקטנו' בזה"ז אינו אלא מחמת הצער שאינם יכולים לסבול: ואם אחר עבור זמן שקבעו לו הב"ד עדיין הבת עומדת במרדה יעשה עמה מה שהד"ן והסכימו עמהם חו"ר מכנאס יע"א ה"ה מהרשט"ו ומוהר"מ בירדוגו והרב מוהרי"ב זלה"ה וא"ך ה"ן בנד"ד אחר שחכמי העיר אלופי עירם המה ראו מהות הבת וגזרו אומר להחמיץ הענין ו' חדשים כן יקום עכת"ד. עוד מצאנו פס"ד אחד וז"ן האשה בתו של מרדוך ן' יתאח השיאה זקינה וזקינתה להי' לוי ביטון ומיום שנשאת לא רצתה ליזקק לו כלל. ומיד מרדה וחזרה לבית זקינה הנ"ל ושלחנו והתרינו בה כמה פעמים ואמרה שאינה רוצה לשוב אליו ולהתחבר אליו כלל ואפי' בבית זקינה וחקרנו על שנותיה לדון אותה כדין ממאנת ונתברר עפ"י עדים שהיא תוך שנת י"ג ולכן נראה שאין לה דין ממאנת וכדעת הי"א בסוס"י קנ"ה דהאידנא יש להחמיר שלא תמאן אחר י"ב שנים ואעפ"י שנבדקה וכו' ומ"מ פשוט הוא לדונה כדין מורדת וכו' ואעפ"י שלענין כתוב' אפשר שלא הביאה ב"ש ועדיין קטנה מ"מ לגבי הנישואין רשאי לישא אשה וכו' כמ"ש בתקנות וכאן אין לך אונס גדול מזה וביטול פו"ר וכ"ך הרב מו"א זצ"ל וכו' זהו תו"ד בקצר' וחתומי' עליו הרבנים הגדולים מוהר"ר מימון בירדוגו ומוהר"ר מרדכי בירדוגו ומוהררי"ב זלה"ה. למדנו מדבריהם ז"ל דבקטנ' מורדת יכול לישא אש"א ועוד דאינה יכולה למאן אחר י"ב שנים כדעת הי"א סוס"י קנ"ה דהאידנא וכו' ומינה נלמוד לענף הג' דאם רוצה למאן אין מיאונה מיאון כיון שהיא לאחר י"ב שנים ולפ"ד הבעל היא כבת ט"ו ויותר: ואם באנו לומר שמה שברחה לבית אביה כשהיתה קטנם ולא רצתה ליזקק לבעל נחשב למיאון. הנה עמד לנגדינו מ"ש הכנה"ג בהגה"ט אות ו' וז"ל ואי אפשי בק"י שקי' אחיה ואמה וכו' נ"ב וכל שלא הזכירה שמחמת קטנות ממאנת אין הכוונה למיאון אלא למרד, מהר"י מטראננ"י ח"ג סי' נ"ד עכ"ל. הרי דאפי' באומרת שלא תחזור לבעל כל שלא הזכירה שמחמת שקידשוה והיא קטנה ממאנת אין כוונתה אלא למרד ומינה נמי לנד"ד שברחה לבית אביה ולא רצתה לחזור לבית הבעל אין זה אלא מרד כמנהג הבנות הקטנות שיש להם אב שבורחות מהבכל, ואם תשיב אמריה שמיאנה בפי' בל' המועיל למיאון עלים הראיה כ"ש שלפ"ד הבעל שבשנת הי"ג חזרה לביתו וישבה בביתו ב' שבועות דודאי אין כאן מיאון ושוב אינה יכולה למאן מש' הי"ג ואילך ויש לנו אריכות בזה ולאפס הפנאי קצרנו, זהו הנלע"ד בזה וצויי"מ וימ"ן כ"ד החו"פ מכנאסא יע"א באדר הנז"ל ש' תרל"ה לפ"ק וחתו' ע"ז חכמי ורבני מכנאס יע"א ה''ה כמוה''ר