דבר שמואל מו

וילדה לט"ח גמורים דהשתא כלו בודאי או דאיכא שיהוי ל' דלכ"ע מפיק מידי נפל. אבל גמר סי' לחוד לא ס"ל למרן דהוי כשיהוי ל' אם מצד שכבר נתבאר זה מדבריו דהלכות יבום וכמש"ל, ואם מצד דגם מדבריו דסימן רע"ו מוכרחים אנו לומר דלא ס"ל דגמר סי' הוי כשיהוי ל'. דממה שהשמיט גם בסי' רע"ו תיבות אפי' לא כלו וכו' מוכח דמוקי לה בדכלו חדשיו, וכבר אמרנו דלא משכחת לה אלא בבעל ופיר' ושהה ט"ח שלמים או ששהה ל' אחר לידתו דגם היא מפקת לים מידי נפל ולשיטתיה דבהל' יבום אזיל גם בממון ולא כדעת הרה"מ לדעת הרמב"ם דבממון הקילו, וקים ליה בזה כדחיית הש"ס דקי"ל בים שכלו חדשיו בכל גוונא איירי וכן היא ג"ך דעת הטור: מעתה כיון שמר"ן גם הוא יש להוכיח מדבריו כן וכמ"ש הוו דברי מר"ן ותקנת המגו' כי הדדי נינהו וכיון דתקנתא קיימא גם לדינא לדעת הראב"ד והטור ומר"ן וכמ"ש תו ליכא למי' דס"ל דלא כמאן. וגם מ"ש הרב אבי"ע זלה"ה לו' דכי היכי דלהרמב"ם שיהוי ל' או גמר סימנים מהני בידוע שלא כלו כן מהני להראב"ד באין ידוע שכלו. אחר נש"ע דתותי כרעיה לא זכיתי להבין דבריו, דלהראב"ד דמוקי לה בכלו חדשיו כבר נתבאר מדברי הפוס' דלא משכחת לה אלא בבעל ופירש, או בשיהוי ל' וכמ"ע בעהת"ק, וא"כ באין ידוע שכלו מוכרחים אנו לו' דשיהוי ל' הוא שיועיל בו: אבל גמר סי' לחוד ודאי דאינו מועיל דאל"כ אין מחלוקת בין הראב"ד להרמב"ם דלא איצטריך הרה"מ לו' דגמר סי' הוי כשיהוי ל' אלא להרמב"ם דמיירי אפי' בלא כלו, ולהכי איצטריך לומר דגמר סי' מהני ליה האל"ה אין לדבריו מובן אבל להראב"ד דסובר דאיירי בכלו א"א לו' כן כן נלע"ד דרך עיון. ושוב חפשתי בדברי האחרוני' ומצאתי להרב מהראד"ב סי' קפ"ח שכתב כמו שכתבנו וז"ל ואומר לספק הא' איברא דהרמב"ם כ"כ בהל' נחלות אבל רבינו ירוחם נתיב כ"ה כתב וז"ל פי' בן יום א' אפי' חי שעה אחת וכ"כ הרמב"ם. ועוד כתב ואפי' לא כלו חדשיו והראב"ד השיג עליו כי בודאי מיירי שכלו חדשיו כדקי"ל כל שלא שהה ל' יום באדם הרי זה נפל זולתי אם כלו לו חדשיו, וכן סמ"ג בעשי"ן לא הזכיר לא כלו לו חדשיו: אלא כתב כדאיתא בפ' יוצא דופן ושם נאמר בגמ' דוקא בדכלו חדשיו וא"כ ודאי נר' דדעתם כדעת הראב"ד. ועוד מוכרח אתה לו' דהטור לית ליה סברת הרמב"ם דהרה"מ כתב בפ"א דיבום דהרמב"ם מיירי בגמרו סימניו משום דאית ליה כר' דגמר סי' לחוד מהני מד"ת והטור שם באה"ע סי' קנ"ו כתב דלרבי לא מהני גמרו סימניו לחוד אלא שישהה ל' יום כמבו' שם בב"י ע"ש א"ך ודאי דלית ליה כהרמב"ם, גם דברי רבינו ירוחם נוטים קצת לדעת הראב"ד שהביא דבריו לבסוף וכמו שרגיל הטור לדקדק מדברי אביו הרא"ש בכמה מקומו' שהביא בפסקיו מחלוקת הפוס' שדעתו נוטה לפוסק שמביא אחרון מדהביא דבריו לבסוף. וכבר ראית כמה תמה הרה"מ ע"ד הרמב"ם בפ"א מהל' נחלו' עם היות שיישבם קצת בפ"א מהל' יבום ומ"מ למדנו שדעת הרמב"ם דעת יחידי ואעפ"י שהיבם מוח' בנכסים שתחת ידו אין לומ' קים לי דאין לו' קים לי כפלוני הגאון היכא שכל חכמי ישראל חלוקים עליו עכל"ה. הרי להדייא דדעת הרב הנז' כמ"ש. וכ"ש לפי מה שכתבנו דדעת מר''ן דקי"ל כוותיה היא כדעת החולקים על הרמב"ם דודאי תו אפילו המוחזק למ' למימר קים לי: וגם מדברי מרן דהלכ' אבילות מוכח בפשיטות דדעתו כמ"ש וכבר כתבנו שכל תירוציו של הרה"מ הם לדעת הרמב"ם דוקא אבל לדעת החולקים אין צורך בכל אותן התירוצים ועי' בטור שם שכתב וז"ל תינוק כל ל' יום ויום ל' בכלל אין מתאבלין עליו אפילו גמרו שערו וצפרניו וכו' ומיום ל' ואילך מתאבלין עליו אפי' נולד לח' חדשים, ואי קים לן ביה שכלו חדשיו, כגון שבעל ופיר' ונולד לט"ח וכו' ע"ש. וביאר הרב"י שם וז"ל, ומ"ש אפי' גמרו שערו וצפרניו כ"ך הרמב"ן בת"ה , וכן נראה שהוא דעת הפוס' שסתמו ולא חילקו ושם ג"ך כתב ומ"ש באי קים לן ביה שכלו חדשיו וכו' בפ' ר"א דמילה ובפרק יוצא דופן אמרי', דאי קים לן ביה שכלו חדשיו מתאבלין עליו אפילו מת ביום שנולד וכתבו הגה"מ בשם רש"י דלא קים לן בדב"ז כלל. אלא היכא שלא שמשה עם בעלה כל ימי עיבורה גם שם כתב וז"ל כתוב בהג"א סוף מ"ק בשם א"ז היכא דלא קים לן בגויה אי כלו לו חדשיו ולא גמרו שערו וצפרניו אין מתאבלין עליו עכ"ל וסיים הרב"י שם וז"ל, ואיני יודע למה התנה שלא גמרו שערו וצפרניו דכיון דלא קים לן בגויה שכלו חדשיו אפילו גמרו נמי עכ"ל: ומדבריו הללו מוכח להדייא דגמר סי' לחוד לא מהני ליה כלל, ולא מהני רק אם ידוע לנו שכלו חדשיו, וכגון שבעל ופירש או שישהה ל' יום וכדברי בעהת"ק בדקדוק. גם מה שרצה החכם הנז' להוכיח מדברי הרב מהרסב"ד שסובר דגמר סי' לחוד מהני, לא ידענו מנין לו דהרב ז"ל לא כתב זה לא להלכה ולא למעשה אלא שמצא כן למהריב"ל והעתיקה למזכרת, גם אולי איזה תלמיד העתיקה וקרא את שמו עליה שכמה פעמי' נמצא כן בדברי המעתיקים שכותבין בשם גדולים ואינה שלהם, וכדאמרי' בפ' ב' דיבמות לאו מר בריה דרבינא חתים עלה, ועיין למרן סי' קי"ט באה"ע בבדק הבית שכתב כיוצא בזה אפי' על הרשב"ץ באופן חזרתי על כל דברי הפס"ד הנז' ולא מצאתי בו דבר המעמיד, ומ"מ אין לי פה לדבר ולא מצח להרים ראש נגד הוראת הרבנים הרא' הנ"ל ולא כתבתי זה אלא להעיר אוזן המעיינים. ואולם להלכה אין