דבר שמואל לד

דלא מהני דבור בעלמא לסלק את עצמו והוא ראוי לירש ובקנין נמי לא מהני דירושה לאו בידו היא, וכמ"ש הב"ש סי' צ"ב סקח"י והרח"מ סקט"ו אבל סי' שעבו' דידה אין בו שום טעם מטעמים אלו, ולכן מועיל אפי' בדבר שלא בא לעולם. אחרי כותבי חזרתי על המקרא, וראיתי שדברי מור"ם דסי' צ', ודח"מ סימן ר"ט, אינם בשם המרדכי וחפשתי ומצאתי בהג"א פ' הכותב שכך כתב להדייא בשם המרדכי דסילוק אשה ממה שעתיד הבעל לקנות דמי לבעל המסתלק בעודה ארוסה וכו' ע"ש. לפי"ז מ"ש מור"ם ג"ך ח"מ סימן ר"ט דיכול להסתלק מדשלב"ל, היינו ביש לו שייכות קצת, כההיא דהמרדכי שממנו מקור דבריו נובעים, ודייקא נמי מ"ש מור"ם שם הואיל ועדיין לא זכה בו ר"ל דמשום הכי מהני סי' אפי' בלא קנין כמ"ש לעיל שדינה כדין הכותב לאשה בעודה ארוסה, ועיין שם בדברי הרב הסמ"ע סקכ"ט, דאלו כבר זכה כגון שדם של שני שותפין ומסתלק אח' ממנה או אפי' אין לו עליה אלא שעבוד כגון אשה המסתלקת מנכסים שכבר קנה בעלה שכבר נשתעבדו לה וכן ב"ח שמסתלק מקרקע שמכר הלוה בכל אלו בעי קנין, ובלא קנין לא מהני וע"ע ח"מ סי' ל"ז ס"א וסמ"ע שם סק"ז וש"ך סק"ב ובסימן קי"ח ס"א וסמ"ע שם סק"א, ובסימן קי"א סי"ג ובדברי הסמ"ע סי' קמ"ט סק"ט. גם ראיתי להרב הכנה"ג סי' צ"ב הגהת ב"י אות ז', שגם הוא חילק מסברת עצמו בדברי מור"ם כמ"ש וע"ש שהביא סבר' האומרי' דפליגי אמנם ליה לא ס"ל נמצינו למדין דג' חילוקי' יש בדבר דבבעל המסתלק מנכסי אשתו קודם אירוסין אפי' בקנין ל"מ, בין לענין מכר ומתנה וירושה בין לענין פירות, דכיון שאין לו שום שייכות עמה אין אדם מסתלק מדשלב"ל. ואחר אירוסין דאגידא ביה קצת מהני סי' אפילו בלא קנין ואפילו לענין ירושה, וכן הדין ג"ך באשה המסתלקת מנכסים שעדיין לא קנה בעלה דכיון דהיא אגידא ביה מהני סילוק אפי' בלא קנין, ואפילו כבר היא נשואה. ואחר הנישואין אין סילוק מועיל לבעל אלא בקנין לגבי מכר ומתנה ופירות וכמ"ש בס"א. אך לענין ירושה אינו מועיל וכן הדין באשה נשואה המסתלקת מנכסים שכבר קנה בעלה אינו מועיל אלא בקנין ובזה תנוח הדעת ג"ך מתשובת הרב המבי"ן זלה"ה שנמצאת לו בתוך תשובת הרב מר אביו זלה"ה שנשאל בדין בעל שסילק עצמו קודם אירוסין מנכסי אשתו, ושוב מת ובאו בע"ח שלו לגבות מנכסי האשה מכח תקנת רבותינו המגורשים ' שהחלוקה תהיה אחר פריעת כל החובות ואומרים שהסי' ההוא אב"מ כיון שהיה קודם אירוסין. והשיב וז"ל בענין סי' שסי' עצמו הבעל קודם נישואין הדבר ברור שלפי המנהג שעושים הקידושין סמוך לנישואין ודאי שנעשה הסילוק קודם הקידושין ואין בו מועיל כפסק מור"ם באה"ע וכמ"ש מורי אבי נר"ו ויפה השיב דאע"ג דבסימן ר"ט כתב מור"ם דיכול לס"ע מדשלב"ל, כבר כתב שם הסמ"ע סקכ"א דהיינו ביש לו קצת שעבוד אלא שהרב ט"ז חולק עליו ולסברתו אפי' קודם השעבוד לגמרי יכול לס"ע ומהני אלא שכמדומה דהרב הט"ז ז"ל אישתמיטיה דברי הר"ן והרשב"א שהביא מור"ם באה"ע דדבריו להדייא ברורים כחילוקו של הרב הסמ"ע ואין פנאי להאריך וכו' עכ"ל הצריך. ודבריו ז"ל באו בביאור רחב כמו שכתבנו דמור"ם איריי ביש לו קצת שעבוד דהיינו שעדיין לא קנה הבעל הקרקע אלא שהיא אגידא ביה כבר, ולכן מסתלקת מדשלב"ל, אפי' בלא קנין, כדין כותב לאשתו בעודה ארוסה, ואחר שנשאת מועיל קנין לגבי דידה, כיון שאין בה הנך טעמי והיינו כמ"ש הסמ"ע סקכ"ט באופן שקודם אירוסין ל"מ כלל אפילו בקנין, ול"מ רק בעודה ארוסה דוקא ואף דבסי' צ"ב ס"ז הוסיף מר"ן לבאר דגם בכותב לה בשעת כניסה מהני) פשוט הוא דשעת כניסה דקאמר לאו קודם אירוסין, דקודם אירוסין ודאי ל"מ, וכמ"ש סס"י ס"ט, והביאו בב"י שם ג"ך בסימן צ"ב בשם הרשב"א ומשום דל"ת דשעת כניסה הוי כנשאת ולא מהני קמ"ל דמהני ועיין בב"י סי' נ"א שהביא שם תשו' הריב"ש סי' שמ"ה שכתב וז"ל: גם אפשר דה"ה בשעת נשואין, אעפ"י שכבר קידשו דההיא שעתא הוי גמר החיתון ואיכא איקרובי דעתא וכו' ע"ש. ומזה עלה בדעתי לכאורה ליישב שני תשובות שנמצאו להרב אביר יעקב זלה"ה (הוא הרב המובהק, כמוהר"ר יעקב בירדוגו זלה"ה) בתשובו' סותרות זו את זו מסי' ע"ד לסימן ק"ט ולא ידענא הי מינייהו עיקר דלפי מ"ש הרב ב"י ז"ל בשם הריב"ש כנ"ל עלה על דעתי לכאורה לו' דההיא דסי' ע"ד עיקר ולפי שספרו אינו מצוי ביד כל אדם ראיתי להעתיק דבריו, וז"ל בסימן ע"ד איש ואשה שהתנו קודם כניסתן לחופה, שהמטל' שהכניסה לבעל בנדוני' עם כל המטל' שימצאו בפטי' שו"א מהם יתנהגו בהם כפה"ת, והקרקע שיש לאשה לא הכניסתו לבעל. אלא הניחתו לעו"ז למכור ולמשכן ולתת לכל מי שתרצה בין בחייו בין לאחר"מ, ולעשות בו כל חפצה ורצונה ואין לבעל בו אפי' פירות ואפילו לאחר מותה לא יכנס לכלל חלוקה כלל אלא יטלוהו יורשי האש' לבדם, וגם לענין גירושין לא יכנס לכלל פרעון כתוב' והכל נעשה באופן המועיל וכו' והשיב וז"ל ולענין התנאים וכו' כמ"ש בסימן צ"ב ס"ז התנה וכו' ומשמע דבכותב לה בשע' כניסה אפי' אינה ארוסה ואעפ"י שיש להקשות ע"ז דמ"ש שעת כניסה מקודם כניסה ס"ס כיון שאינה ארוסה אין מעשיה כלום כמ"ש מור"ם לעי' ס"א ומתוך זה נר' לפרש דהאי או בכותב לה בשעת כניסה דקאמר היינו נמי בעודה ארוסה אלא דקמ"ל דל"ת שעת כניסה הוי כלאחר נשואין ולא מהני סילוק: קמ"ל, וכן מצאתי להש"ך סי' ס"ו סקל"ד דשעת כניסה היינו נמי בעודה ארוסה