דבר שמואל לג

אחרים במקומם א"ץ חי"ך. וכתב שכן נמצא להרב מוהריב"ץ זלה"ה שלא הזכיר אלא בטול ומחיל' תנאי הכתו' הראשונה בקש"מ וחי' תנאים אחרים במקומם' והסכימו על דבריו: הללו רבני פאס יע"א ה''ה מהרש"ם ומהריב"ע וחו"ר מדראקיס, ושם כתבו שכבר יש בידם פסק ממהר"ר רפאל עובד בן צור ומהרמ"ס, ומהרי"ט ומהרשט''ו, ומהר"י הלוי ומהר"מ ן' זמרא. ומהרי"י פינטו. ומהר"מ כהן ומהר"ש אסולין, שכולם עלו בהסכמה למ"ש. גם שם מבו' דאפי' אם נתנה לבעלה שיזכה שאק"מ א"ץ אפילו בטול תנאים וחידושם, דטע' רבותינו בחת"י ובטולם הוא משום שהיורשים יורשים עם גמר מיתה ומקבלי המתנה לאח"מ, ואינו רשאי לעקור מהיורשים דבר שכבר זכו בו מן התקנה, עם גמר מיתה, וההיא דסי' קי"ח מיירי בנותנת לאח"מ אבל בנותנת לשאק"מ אין צורך לבטול תנאים וחידושם. גם בליקוטי הראשו' נמ"ך דמ"ש בספר התקנות שכל מחיל' וכו': וכבר העתיקו לשון זה חו"ר פאס יע"א אין צורך להעתיקו עוד, ע"ך דברי חו"ר צפרו יע"א ותתמו כל הבדי"ץ, וזה מ"ש אני הצעיר ט) בענין הסילוק ראינו מ"ש החכמים הנ"ב ישצ"ו מדברי בעלי התקנות וראינו לחקור בדין זה גם מדינא והנה כת' מרן באה"ע סי' צ"ב הכות' לאכתו וכו' אם מכרה וכו' וסיים מור"ם שם בשם הר"ן והרשב"א ולא מהני סילוק אלא לאחר אירוסין אבל קודם אירוסין לא מהני ע"ך ועי' בח"מ שם סק"ד שכתב וז"ל משמע דאפילו בקנין לא מהני קודם אירוסין מאחר דהוי דשלב"ל, ועיין במרדכי פ' הכות' בדין איש שחפץ לקנות בית, ומתנה עם אשתו שלא תעכב עליו מלמכור הבית אעפ"י שבשעת התנאי הוי דשלב"ל שעדיין לקח הבית מהני ועיין בח"מ סי' ר"ט ס"ח, עכ"ל הרב ח"מ. והנראה מדבריו ז"ל שהמרדכי פליג על דברי הר"ן והרשב"א הללו וס"ל דמהני סילוק בדבר שלב"ל ומור"ם סתם כאן דלא כוותיה, ולענין הלכה לא ג"ד הרב ח"מ כמאן נקיטי': אם כאה"ע אם כח"מ. וראיתי להרב כמוהרפ"ת בי"ר זלה"ה בתשו' רי"א שנשאל בראובן שנשא את לאה, וקודם נשואיה סלק עצמו מכל נכסיה ומפירותיהן ע"ע בקש"מ, ואח"ך למדוהו עורכי הדיינים לו' שסילוקו אין בו ממש כיון שהיה קודם הקידושין, שעדיין אין לו שום זכייה בנכסיה ואין אדם מסתלק מדשלב"ל, וכמ"ש מור"ם סי' צ"ב ס"א יורנו וכו' אם הלכה זו מוסכמת. והשיב וז"ל. אמת שכ"ך מור"ם באה"ע ואולם בח"מ סימן ר"ט שהוא אחרון חזר בו וגדולה מזו כתב הרב הסמ"ע שם דבזה שעדיין לא זכה בו לא בעי סילוק בקנין, ובתנאי בעלמא שמסתלק מהני) משא"ך אם כבר זכה דבעי' סילוק בקנין. גם בד"מ שם סק"ח האריך לחזק סברא זו, דסילוק מהני אפילו בדשלב"ל וכ"ך להדייא באה"ע סימן צ' סטו"ב ע"ש ובדברי הרח"מ סק"ס. ובאמת שדברי מור"ם סי' צ"ב ס"א תמוהים שאיך תכ"ד מסימן צ' לסימן צ"ב נמצאו לו סתירות מבוארות. וכבר תפס עליו הרח"מ שם סי' צ"ב סק"ד עכ"ד ז"ל, ומדבריו הללו נר' שפסק היפך דברי מור"ם דסי' צ"ב והבין מדברי הרח"מ שכוונתו גם הוא לפסוק דלא כמור"ם דסי' צ"ב. ואנא זעירא אחר נשיקת עפר וכו' דבריו הללו לא זכיתי להבינם. דאף כי הן אמת שדברי מור"ם תמוהים. כי הוא העתיק דברי המרדכי דפ' הכותב שרמז הרח"מ סק"ד באה"ע סימן צ' סטו"ב, ובח"מ סי' ר"ט ס"ח בלי חולק, ואם איתא דהמרדכי פליג עם הר"ן והרשב"א לא היה סותם בשתי המקומו' כמרדכי ובסי' צ"ב כהר"ן והרשב"א עוד זאת שם בח"מ בד"מ האריך לחזק סברא זו מדברי הרא"ש והתוספות ומהרי"ק ועמהם גם הר"ן ואיך לא הוק"ל לכל הפחות דברי הר"ן אהדדי) כ"ש שממקור א' הם נובעי' ששניהם מריש פ' הכות'. ועוד דמר"ן גופיה סימן צ"ב ס"ז וס"ס ס"ט כתב כדברי מור"ם דסי' צ"ב: דבעודה ארוסה הוא דמהני וביאר הרב ח"מ שם סקי"ב דבעודה ארוסה שאינו ראוי לירש עדיין ואגידא ביה קצת מועיל סילוק אבל קודם אירוסין אין לו שייכות עמה. גם הרב הש"ך בח"מ סוף סימן ס"ו ס"ק קל"ד כ"ך בפשיטות משם הרבה פוסקים, ורחוק רחוק שיהיה המרדכי חולק על כולם. ויותר תגדל התימה על הרב מוהרפ"ת ז"ל הנז' איך חילה בדברי מור"ם דאה"ע וח"מ וכתב דפליגי ואוקי הלכתא כדבריו דח"מ ולא שת לבו גם לדקדוקים הללו. ולא זו בלבד אלא שדברי מר"ן השמיטם לגמרי כאלו לא דבר מזה ולא נחית אלא לדברי מור"ם לחלק ביניהם וכפי מה שהעלה הוי נגד דברי מר"ן ואם היה כותב זה מור"ם במ"א החרשנו. אלא שחזר ושנאו בב' המקומות. אשר מכ"ז נר' לענ"ד אם יראה בעיני רבותי לומר דדברי מור"ם הללו לא פליגי אהדדי ודעתו ברור' כדעת מר"ן, דקודם אירוסין דוקא שאין לו שייכות עמה אין סילוקו סילוק ובעודה ארוסה דאגידא ביה קצת סילוקו סילוק אלא שלדעתו ז"ל גם אשה נשואה המסתלקת ממה שעתיד בעלה לקנות דינה שוה לבעל המסתלק מנכסי אשתו בעודה ארוסה וכי היכי דבבעל מהני סילוקו בעודה ארוסה משום דאגידא ביה קצת כן נמי אשה דאגידא ביה ויש לה עליו כבר שעבוד נכסים מועיל סי' בדשלב"ל דהיינו בדבר שהוא עתיד לקנות ואף שלגבי הבעל אחר נשואין לא מהני סי' מממונא. התם היינו טעמא משום דמד"ת בעל ויורש את אשתו, והוי כבן שסילק עצמו מירושת אביו דלא