עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדבר שמואל

דבר שמואל רמו

Dvar Shmuel 246 · דבר שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

צריך למה"ת, ודבריו שהביא ה"ה בטעם מעכשיו, אפילו היה המעשה כיון שהיה המעשה במעכשיו דהמעשה חל מיד. אלא שע"י קיום התנאי מתחזק המעשה, וכללו' הדברים הוא שאם נעשה המעשה עתה אם היה במעכשיו א"ץ למשה"ת, ואם היה בלשון אם צריך למשה"ת, ואם לא נעשה מעשה עתה אפי' באם א"ץ למשה"ת: אחרי כותבי ראיתי להרב אמרות טהורות שנתעורר גם הוא מעין זה מדברי הראב"ד לדבריו וכתב שגם הרה"ג מוהר"ם ן' חביב ז"ל הובאו דבריו בס' גו"ר עמד בזה והניח הדבר בצ"ע והרב מוהר"א הלוי גם הוא סי' תי' זה, והוא לא הבין דבריו, ואין בידי כעת ספרים אלו לראות הדברים במקורן. ואולם גם תירוצו של הרב אמ"ט ז"ל שם יש לפקפק בו ונעלמו מעיניו דבריו של הרב הסמ"ע בפרישה ודברי הרב ב"ח באה"ע ובחומ"ש וכמש"ל ולא רצינו להאריך בזה אף כי נ"מ לענין דינא משום שאין בו צורך לנדון שלפנינו כי בנדון שלפנינו כבר ביארנו דמדבר כל הני רבוותא קדמונינו זלה"ה נר' דקים להו דסוגייא דעלמא בזה כאה"ע, ואם הלכה רופפת וכו' פוק חזי מאי עמא דבר, ואם באנו לדקדק בדברי הרה"ג מוהריב"ץ זלה"ה הנ"ל כידוע ממנהגו דהוה דייק טובא יכילנא למימר כמו שכיוונו בהם חו"ר פאס ישצ"ו דלאו לענין אסמכתא לחוד אמרה להאי מילתא, אלא אפילו לגבי משה"ת, דאי לת"ה מי זה אמר ותהי שלא תועיל מעכשיו זו הכלולה בתי' בקש"מ לענין אס', והלא אפי' הרב הסמ"ע ס"ק ל"ח לא דיבר אלא בסתם קנין שאין בו מעכשיו. ולא בקנין כקנין דידן שכתוב גביה תי' מעכשיו בפירו'" וא"ך מה בא לחדש הרה"ג מוהריב"ץ זלה"ה עד שהוצרך לחזק הענין ממנהגן של ראשונים ז"ל, הא ודאי דגם על משה"ת קאי, וכמדוקדק מלשונו הנמצא אצלינו שכתב וז"ל דאפי' בקש"מ שכותבין תחי' וסוף, תועיל לזה וכיוצא בו כל דבר הצריך מעכשיו, וכך היו דנים וכו' וגם הרב מוהרפ"ת ז"ל סיים על דבריהם אלו שכן היו דנים אבותיהם ורבותיהם, ומתי' כל דבר הצריך מעכשיו שכתב משמע להדייא כמ"ש ומשום דהוה פשיטא להו דסוגיין דעלמא כאה"ע, כתבו דאפי' מעכשיו שעם הקנין תועיל, והיינו דחדית לן הרה"ג מוהריב"ץ זלה"ה בשם הרבנים הנ"ל. וכמו שהבינו חו"ר פאם ישצ"ו בדבריו וללמדנו לשון קצר בלשונו כמנהגו, ומ"מ אין שום דבר בהם ח"ו ללא צורך וסיוע גדול מזה. ממה שראינו להרב הבאה"ט סימן ל"ח סק"ו והרב הכנה"ג ז"ל שם הגה"ט אות ט' שהביאו תשוב' הרשב"א שהעתיק הרב"י בסימן ר"ז דכל קנין וזמן הוו כמעכשיו וכוונתם ודאי במה שהביאוה לכאן, לומר דתיהני לגבי משה"ת, וכן העתיקה ג"ך הרב מוהרפ"ת זלה"ה בתשובה ק"ח הנ"ל וא"ך כ"ש הוא לקנין דידן דאית ביה מעכשיו בפירוש, זהו החידוש שחידש לנו הרס"ג מוהריב"ץ זלה"ה, והגם דאכתי יד המתעקש נטוייה לדחות, מ"מ אין לו הכרח ואצטריכנא עוד לבאר זה, משום שראיתי לחו"ר צפרו בשלילת דבריהם שכיוונו לחלוק בזה על כוונת דברי חו"ר פאס בדברי הרה"ג מוהריב"ץ זלה"ה שכתבו דאף שכתוב בתחילת השטר בקש"מ אין מעכשיו זו הכלולה בקנין מהנייא למילי דצריכי מעכשיו וכמ"ש הרב הסמ"ע וכו'. עיין בדבריהם ואהנו לן דברי הרה"ג מוהריב"ץ זלה"ה לומ' דבשתים עלתה לו, דהיינו תחילה וסוף ולא באחת: ואחה"מ לא דיברו נכונה בזה. דהרב הסמ"ע ז"ל מיירי בסתם קנין וכמש"ל. אבל בקנין דידן דאית ביה מעכשיו ודאי שגם הרב הסמ"ע יודה דסגי אפילו בא' לענין אסמכתא וכ"ש בשתים, וכמ"ש ג"ך הרב מהרש"ך ח"ג סימן י"ז שהעתיקו חו"ר פאס בדבריהם, ולפי"ז מ"ש הרב תחילה וסוף לאו לענין אסמכתא לחוד אמרה להאי מילתא. אלא א' לענין אס' והב' למשה"ת. וכמ"ש להלן בס"ד. ובלא"ה אפילו לדע' החולקי' דסברי דאפי' במעכשיו בעינן משה"ת, יש לנו סעד גדול מדברי מור"ם שהביאו החכמים הנ"ב ישצ"ו דאה"ע סימן ל"ח ס"ג שדבריו הללו שהביא בד"מ. הן הן דברי הרא"ש עצמו בתשובות שהביא רבינו הטו"ר שם סי' רמ"א. כי שם הביא תשובות הרבה מהרא"ש בזה ובסעיף י"ז שם העתיק תשו' הרא"ש שכתוב בה בפי' וז"ל, או אם כתוב בשטר התנאים ותנאים הללו נעשו כדין תנאים הקיימים, או כתב"ג וב"ר אז התנאי קיים. אבל אם אין כתוב בשטר אחד מדברים הללו אז התנאי בטל והמעשה קיים, ולתשו' זו ממש רמז מור"ם בד"מ, ולא כמו שהבינו חו"ר פאם ישצ"ו, דמור"ם יליף לה בדדמי דלא היא דלאו מכללא איתמר אלא בפירושא איתמר, ועיין ג"ך בדברי הרב ב"ש שם שהרגיש בזה. ודקדק בלשונו וכתב בסוף סימן רמ"א להורות שבתשו' שבסוף סימן רמ"א כתב זה, ואף שהרב"ש סק"ה בשם הח"מ והרב הכנה"ג סי' ל"ח אות ג' כתבו דלא מהני זה אלא לענין כפילת התנאי ולא לשאר דברים מ"מ המעיין בדברי הרא"ש הנ"ל, יראה להדייא דלשון זה מועיל לכל מה"ת דאכולהו קאי גם מל' מור"ם בד"מ שכתב דהוי תנאי מעלייא וגם מדבריו בקצר שכתב דאפי' לא פי' כל דיני התנאי רק וכו' הוי תנאי גמור. דמש' דיועיל לכל מה"ת , ודאי דהכי נקיטינן ועיין להרב הכנה"ג סי' רמ"א בחו"מ הגה"ט אות ע"ד וע"ו ע"ש ונלע"ד שע"ז סמכו קדמונינו זלה"ה לכתוב בכתו' ושטרות לשון זה כדי לצאת ידי כל הדעות ונגררו בזה אחר הרא"ש כמנהגם בכמה מקומות ועיין בתשובת מהרה"ג מוהריב"ע ז"ל למהרדב"ש ומהרשב"א בענין תי' תנאים וביטולם. שבתוך לשונו כתב בזה"ל. וזהו תוקף התנאים שהתנו וחידשו ביניהם שיהיו מוח' ומקו' ביניהם כתב"ג וב"ר. וע"ע להרב נתיבות המשפט והביאו הרב בעל פתחי תשו' סימן ר"ז שכתב בשם הרב עטרת צבי שעכשיו נהגו שבמטל' לא בעינן