דבר שמואל רמ

שנשא לוי אם היה שמעון חי היה זוכה גם לוי יזכה בו מכח המתנה שנתן לו שמעון אחיו שאנו חושבים כאלו היה לשמעון הבית ברשותו בשעה שכ"כ ללוי, כיון שאביו כתב לו מעכשיו עכ"ל ופסקו מור"ם במפה סי' רמ"ח סוס"ז יעו"ש. הנה מבואר דאע"ג דבשעה שנתן שמעון ללוי כל זכות שיש לו לא באה עדיין המתנה ליד שמעון, עכ"ז כיון שהאב כתב לשמעון מעכשיו הו"ל כאלו ניתנה לו הבית מעיקרא, ולא נשאר שו"ז לאב כלל וכיון שכן בנ"ד נמי שלא הניח שום שיור לעצמו לא יטול הבע"ח שכבר זכה הב' מעיקרא, וע"ע בדברי הטור סוס"י נ"ד בשם הראב"ד ופסקו מור"ם סוס"י רי"א מ"ש מזה, (ועיין ג"כ בתשו' כלל פ"ד ש' ד' שהביא הטור בשמו בסי' רפ"ב ס"ג וע"ש בפרישה) ועיין ג"כ להרב מוהרפ"ת זלה"ה בסי' ק"ע שהעלה גם הוא כמ"ש. ובזה יישב ב' תשו' הרא"ש הסותרים ע"ש אלא דמ"מ מה שסיים שם הרב דהמתנה תשאר ביד המקבל הוא מנגד למ"ש מור"ם סימן רמ"ח סוס"ז וסוס"י רי"א כמ"ש לקמן. באופן שהדבר ברור שבמתנת בריא בתנאים אלו בע"מ לא' ובמעכשיו לב' אין הא' יכול למכור ולא למשכן ואם מכר ומשכן מכרו ומשכונתו בטלים מעיקרא וגם אין לבע"ח שום שליטה בנכסים דלכשיעבור על התנאי חוזר הכל לב' מעיקרא וכמ"ש, (ממוצא דבר אתה למד לזכיית שלמה לדוד ורפאל דודאי קיימת) מעתה אחר שביררנו הדין כמ"ש. אשובה לבאר וליישב תשו' הרא"ש שבכלל ע"ד סימן ד' עם הך דכלל הנז' ש' ג': ודכלל פ"א ש"א שהבאנו למעלה דשם בכלל ע"ד ש' ד' נשאל הרא"ש אם יכול האב לתת לבתו ולבעלה קרקעותיו בתנאי זה והשיב שכבר היה כתוב אצלו דיכול אדם לתת לחבירו בתנאי זה: ואם בא בע"ח וטרפה בחובו אחר כך לא נתקיים התנאי ונתבטלה המתנה מעיקרא, כמו הנותן גט לאשתו ע"מ שלא תלך לבית אביה שלשים יום שאם הלכה לבית אביה בתוך שלשי' הגט בטל הילכך בע"ח אינו יכול לטורפה בחובו, דאז נתבטל התנאי והמתנה בטילה, והדרה ארעא למרה. ונמצא שהוא לוקח ממון אחרים בחובו, הילכך ממ"ן לא יגבוהו ב"ד חובו מאותו קרקע וישאר ביד מקבל המתנ' וכו' וסיים שם שמזה ילמוד השואל לבת שרשאי אביה לתת לה מתנה ותהיה שלה לכל דבר חוץ מדבר זה שלא ישתעבדו וכו' זהו תו"ד בקיצור והרואה יראה שתשו' זו עם תשו' דסימן ג' סתראי נינהו, דהנדון שוה בשניהם, דכי היכי דבשאלה ג' היתה המתנ' לבנו יחידו, ה"ן בשאלה ה' נשאל על אב שהיה עשיר והיתה לו בת נשואה ליעקב ועליה ועל בעלה חובות. וחושש שמא לאחר פטירתו כשיפלו נכסיו לפני בתו, יצא כל יגיעו לריק בחובות שעליה ועל בעלה. וביקש השואל מהרא"ש תיקון לזה והשיבו הרא"ש כמ"ש, ומזה משמע שבת יחידה היתה לו ואף את"ל שהיתה לו בת אחרת ורצה להוריש לזו דוקא הנה מ"מ בחלק הנופל לזו בירושתה אין שום תיקון, וא"ך כיון שהנדון שוה, מדוע בהך דסימן ה' אינו חוזר אותו שיור לבת מכח ירושה ויגבה בע"ח, כהך דשאלה ג' דמה חילוק יש ביניהם. הן אמת שבנדון התשובה שהעתיק לו הרא"ש שהיה בנותן ללוה דעלמא שאינו יורשו, שפיר אמרי' הכי משום דכיון דהדרא ארעא למרה תו לא מצי בע"ח לגבות ממון אחרים בחובו ותשאר המתנה ביד המקבל משום דלא מתהני מידי לא לבע"ח ולא לנותן, אך הלימוד שרצה ללמוד ממנו גם לבת שאין לאביה אלא היא והיא היורשת אותו סותר למ"ש לעיל שאלה ג' ואפשר שזהו מה שהוקשה לטו"ר בסי' קי"א, ומפני כן סתם תשו' זו דשאלה ה' בנתן ללוה דעלמא שאינו יורשו, בתנאי זה, והשמיט לימוד זה של הבת ולא הזכירו כלל וכן סתם מר"ן בסי' קי"א ס"ג יעו"ש ועיין ג"ך בתשוב' לר"י בן הרא"ש שהעתיק הב"י סימן צ"ט ס"ך לחלק בין מכר למתנה שגם שם משמע קצת שהרא"ש דבר בנותן מתנה ללוה דעלמא שאינו יורשו, כי לא נזכר שם באותה תשוב' שם הבת כלל יעו"ש ובודאי שרבינו הטו"ר ז"ל ראה והנה אין בתנאי זה תועלת לקיים המתנ' ביד הבת כי על כן קבע דין זה בלוה דעלמא, וביורש שחוזרת המתנ' מכח ירוש' סתם וכתב שהמתנ' בטיל' לגמרי והכריחו לזה ג"ך מה שראה לאביו בתשוב' שבכלל פ"א ש"א שהביא הטו"ר בסי' רמ"א סי"ב, בריבה לאח' וכו' שפסק בה כמ"ש בשאלה ג', וכיון שראה שבשני מקומות פסק אביו כן: השמיט דין הבת וסתם דביורש חוזרת המתנה מכח השיור. וראיתי להרב כמוהרפ"ת זלה"ה בתשובה סימן ק"ע שנתעורר גם הוא בסתירת שני תשובות הללו ויישב דחסרון יש בדברי הרא"ש ז"ל, והוא דבסימן ג' שכבר היה מעשה תו לא מצי ליה תקנה, אבל בסימן ד"ה שבאו לישאל אם יש תקנה לדבר, ושאם לא ימצא תקנה שהוא מעותד ליתנם לאחרים, מצא להם תקנה על דרך זה והוא שיתן לבתו ע"מ שלא יחול עליהם שעבוד בע"ח ואם יחול שמעו"מ מסולק הבן מהם, והרי הם נתונים מעו"מ לקרוב הראוי לירש אחרי בנו, וסיים וז"ל, ומעתה כי אתני הכי שפיר אשכחנא ליה תקנתא דאי אתי בע"ח וטריף הדרא מתנה לקרוב, וכיון שאי אפשר ליה למיגבי מוקמינן לה ביד מקבל המתנ', וקרוב הדבר להוסיף כן בדברי הרא"ש כמובן מלשון השאלה שרצה השואל ליתנם לאחר וכו' יעו"ש, עכ"ד ז"ל, ועיין לו ג"ך בסי' תקל"ט שכתב כיוצא בזה יעו"ש ודבריו ז"ל גם הוא בזה נפלאו ממני ומלבד שחיפשתי גם בכללי הרא"ש כת"י ולא נמצא בזה חסרון עוד זאת כבר הוכחנו מדברי מור"ם דסימן רמ"ח ס"ז וסוס"י רי"א שהב' הוא הזוכה מכח מעכשיו, גם על דבריו דסימן תקל"ט כבר כתבנו לעי' מה שעלה במצודותינו ואם שגינו וכו'. שו"ר להרב מהרא"ש ז"ל בתשו' סימן רכ"ה שנתעורר