דבר שמואל רלט

מתנתו בטילה ואינו יכול לפרש שלא יוכל למכור ואם ימכור יהיה המכר בטל והמתנ' קיימת שדבר זה אין בידו להתנות שאם המתנ' קיימת יעשה בה כל מה שירצה ע"ך, ופיר' הרב"ח וז"ל פי' דהשתא לפי"ז דהאי לא יוכל למכור אינו תנאי אלא רוצה שתהיה המתנה קיימת עכ"פ. אלא דמתנה שאם ימכור תהיה המכיר' בטיל', דב"ז ודאי אין בידו להתנות. שאם רוצה שתהיה המתנ' קיימת בין ימכור בין לא ימכור היאך מתנה שתהיה המכירה בטיל', דכיון דהמתנ' קיימת עכ"פ א"ך שוב א"א לומר שאם ימכור שיהיה המכר בטל אלא ע"ך לומר האי לא יוכל למכור הוא תנאי, דהיינו שלא תהיה מתנ' זו חלה, מעכשיו אלא כשיקיים התנאי הנז' שלא ימכור אותה. דאם יעבור וימכור הרי המתנ' בטי' למפרע עכ"ל. חרי דאף אם יהיה במשמעות לשונו שדעתו שתתקיי' המתנ', עכ"ז כיון דממהות המעשה לא שייך לכוין דבריו מבטלין המתנ' ומפרשים דבריו באופן המכוון למעשה, והכא נמי דכוותה שאם אתה אומר שהמתנ' קיימת בידו לגבי אחיו בין יחול בין לא יחול שוב א"א לומר שאם יחול תתבטל ויטול הבע"ח מחלקו וכן להיפך אם אתה אומר שבטיל' המתנ' מעיקרא וחל שעבוד הבע"ח, שוב א"א לו' שתהיה קיימת לגבי אחיו כי אין השעבוד חל רק עד שמתבטלת, וכיון שכבר נתבטלה מי יחזירנה לקיום. גם מדברי הרב הסמ"ע עצמו שם בסימן קי"א סקי"ט שהביא הרב בש' זו ובפרישה, יש להוכיח כמו שכתבנו. ולא יפול שום ספק בהם כלל דשם בפרישה כתב וז"ל ולא הי"ל בן אחר: אבל אם היה לו בן אחר ע"ח אינו טורף ממנו אלא חצי השדה שבא על חלקו בירושתו ע"ך. ופשוט שטעמו הוא דמשום שנוטל חלק אחיו מידו וזכו בו אחיו בתורת ירושה אין הבע"ח יכול ליטול ממון אחרים בחובו, ולפיכך אינו נוטל רק מחלקו דוקא ולפי"ז לא יחול ספיקיה של הרה"ג זלה"ה שנסתפק מדברי הסמ"ע ועיין בלבוש סימן קי"א שביאר שם להדייא שהשאר יטלוהו היורשים ע"ש. באופן שדברי הרה"ג זלה"ה בתשובה זו לא זכיתי להבינם ואף כי היה עולה על דעתי מעיקרא לכאורה ליישב דברי הרב במה שנאמר שהשאלה היתה במתנה עד"ז שלא היו התנאים כפי"ה שנזכר באה"ע סימן ל"ח, או שלא כתב בסוף השטר וקנינא מיניה כחומר כל תנאים וכו' דאז התנאי בטל והמתנה קיימת כמ"ש שם הרא"ש בתשו' זו ופסקו מר"ן בסימן רמ"א סי"ב ע"ש עכ"ז נדחקתי ממה שראיתי להרב דפשיט ותני שהבע"ח לא יגבה כ"א מחלקו, עי' להרב מהר"מ אלשיך סי' ה' שכתב דבע"מ א"ץ משה"ת, ואם איתא שכוונתו למ"ש שלא היו משפטי התנאים אדרבא היל"ל שיגבה ב"ח את כולה, כיון שבמתנ' כזו תנאו בטל והיא קיימת הא ודאי דלאו להכי איכוין הרב זלה"ה, ואין לנו לומר אלא דאישתמטיה להרב ז"ל בה שעתא שנשאל ע"ז דברי מר"ן דסי' רמ"א, כי כן נרא' ממה שלא זכר שר כלל דין זה דסי' רמ"א באותה תשו' ואי הוה בידיה בה שעתא לא הוה מישתמיט מלחלק בדברי מר"ן איזה חילו' להעמיד ס' זו, כי כן דרכו בכל מקום שאף שהרב ז"ל דרכו היה לקצר ושונא האריכות בטבע, עכ"ז בדבר שיפול ממנו אפילו ספק חלוש היה נטפל לרמוז כל העקיצות וליישבן: ואיך שיהיה השתא מיהא שמצינו לו תשו' אחרת דסי' קנ"א שזכרנו למעלה שהיא מיוסדת על אדני האמת והצדק תלי"ת יצאנו ידי חובה והעיקר הוא כדבריו בתשוב' זו דסימן קנ"א (עיין להרב מוהרפ"ת זלה"ה גם הוא בסי' תקל"ט שכתב כדעת הרה"ג הנז' דשאלה י"ד, ותשובות אלו כולם צודקות על דבריו, ואיני חולק על דבריהם ח"ו, אלא תורה היא וללמוד אני צריך. ואם שגיתי אתי תלין משוגתי). מכל האמור יוצא שאם נתן בע"מ אם לא נתקיים התנאי בטי' המתנ' למפרע וחוזרת לאב, ובחלק הירושה שמגיע לבן מאותו שיור ששייר האב לעצמו גובה הבע"ח ואם הוא בן יחיד גובה הבע"ח מהכל: פש גבן לברורי אם יש תיקון לשלא יגבה הבע"ח ולשלא למכור ולמשכן, ע"י שיתן הנותן מת' בריא בע"מ שלא ימכור ולא ימשכן ולא יחול ושאם יחול וכו' נטולה הימנו ונתונה מעכשיו לשאר בניו או לאחר, דמתנ' כגון דא לא דיברו בה הפוס' הנ"ל דכל הני דאייתי' אינם אלא מתנה בע"מ שלא ימכור וכו' ולא ביאר שאם ימכור יותן לפ': והנראה פשוט דמתנה כזו קיימת. ואין שליטה לבע"ח עליה ומכירתו ומשכונתו בה בטילי' ומבוטלים לא שרירין ולא קיימים. דבע"מ שכתב למקבל הראשון. אם יעבור על התנאי בטילה המתנה מעיקרא, ומכירתו ומשכונתו בה בטלים ונעקרת ממנ לגמרי וכאלו לא היתה מתנה מעולם כדילפינן מתשו הרא"ש הללו שכתבנו למעלה שהביא מר"ן בסימן קי"א וסימן רמ"א, ובמעכשיו שכתב לב' ריקן זכותו ממנה האב לגמרי ולא נשאר לו מה להוריש ליורשו, ותו לא נשאר לבע"ח מה ליטול. וראיה לזה מתשו' הרא"ש נ"ב כלל פ"א סי' ב' והביאה הטור בסי' רמ"ח סי"ג וז"ל ששאלת ראובן שנתן לשמעון ולוי בניו בית במתנה והתנה בעיקר המתנה שאם ימות לוי או ישא בחיי ראובן אביו ואח"ך נתן שמעון ללוי אחיו כל זכות שהיה לו באותו בית מעכשיו ולעולם ואח"ך מת שמעון הנותן בחיי לוי ואח"ך נשא לוי בחיי ראובן אביו, ובא לוי לזכות בבית מכח מתנה שנתן לו שמעון אחיו: וטוען שאם היה חי עדיין היה זוכה בכל הבית מכח התנאי שהטיל אבינו במתנה, ועכשיו שמת אני יורש זכותו מכח המתנה שנתן לו, וראובן אמר אני יש לי ליירש את בני והמתנה שנתן אינה כלום שלא באה עדיין לידו הדין עם לוי, כיון שנתן ר' לשמעון בנו הבית מעכשיו אם ימות לוי או ישא בחיי אביו, ואותו זכות שהיה לו בו נתנו ללוי ועתה