דבר שמואל רלח

נתקיים התנאי נתבטל המעשה כאלו לא נעשה וכשבא בע"ח לטורפו נתבטלה המתנה למפרע מכח התנאי וחוזר לבן הקרקע מכח השיור שירש מאביו והו"ל כלוה ואח"ך קנה דמשתעבד משום דכתב ליה דאיקני, הילכך בע"ח של הבן גובה הקרקע בחובו בין חוב שלוה בחיי אביו בין שלאחר מיתת אביו עכ"ל, ופסקו הטור בסימן קי"א ומר"ן סי' הנז' ס"ג ע"ש. גם בכלל פ"א ש' א' והביאה הטור סימן רמ"א סי"ב ומר"ן שם סי"א. נשאל בדין ראובן שנתן ממונו לב' בניו וריבה לא' ומיעט לא' והטיל תנאי על מנת שלא יוכל שום א' מהם למכור שו"ד מכל אלו הקרקעות ושלא ימשכן ולא יתן עד שיהיה לקטן ך' שנה, ועמד הגדול ומכר קודם שיהיה לקטן ך' והשיב דכיון שנתן בע"מ וכו' זה שביטל התנאי נתבטלה מתנתו מעיקרא ונשארה מתנתו ביד אביו ואח"מ אביו ירשוה הוא ואחיו הקטן, ומתנת הקטן קיימת כי לא ביטל תנאו, וגם זכה בחצי מתנ' אחיו עכל"ה, והביא ראיות לזה יעו"ש ומכללן הביא מהא דתנן בפרק מי שאחזו האומר הרי גיטך ע"מ שתתן לי ר' זוזי ה"ז מגורשת, ופליגי בגמ' רב הונא אמר והיא תתן. רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו א"ב שנקרע הגט או שנאבד קודם שנתנה דלר"ה מגו' למפרע אם תתן אח"ך, משא"ך לר"י דאינה מגו' למפרע אלא משעה שתתן חלים הגירושין והרי באותה שעה אין הגט בעולם, ואפסקה הילכתא כרב הונא משום דקי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ועיין להרב הסמ"ע בפרישה שסיים ע"ז דלמד הרא"ש מזה בנד"ז דכמו שמתחיל המתנה למפרע, כן מתחיל הביטול למפרע וכדמסיק וכתב דאם לא נתקיי' התנאי המתנ' מעיקרא בטיל', דכיון שהטיל תנאי במתנתו ולא נתקיים התנאי נתבטלה המתנ' מעיקרא ולא יצאה המתנ' מרשו' אביהם כלל וכו' יעו"ש, גם ביאר הרא"ש שם דלא דמי זה לואחריך, דקי"ל דאם היה הא' ראוי ליורשו אין לשני כלום משום דירוש' אל"ה, דבואחריך לא שייר הנותן לעצמו כלום אלא שציוה שאח"מ הרא' תסוב הנחלה לאחר כסובר ירושה יש לה הפסק ורחמנא אמר אל"ה, משא"ך בזה דאף שהגדול יורש, עם כ"ז בתנאי שהתנה האב בע"מ שייר לעצמו וכשלא נתקיים התנאי נתבטל' מעיקרא, וכאלו לא יצאה מרשו' אביהם מעולם הרי דאפילו במש"מ דקי"ל ירוש' אל"ה, אם התנה בע"מ ולא נתקיים התנאי בטי' המתנה למפרע וחוזרת לאב, ובחלק הירושה שמגיע לבן מאותו שיור גובה הבע"ח ואם הוא בן יחיד לאביו שאין לו יורש אחר והיתה המתנה בע"מ שאז חוזר לו הכל מחמת ירושה גובה הבע"ח מהכל וכההיא דסי' קי"א ועי' להרה"ג כמוהר"פ ביר' זלה"ה בתשו' סי' קנ"א שנשאל גם הוא במתנה בע"מ שלא ימכור ולא ימשכן שעבר המקבל ומשכן אם נתבטלה המתנה לגמרי וחוזרת ליורשים או נימא שתתבטל המש' ותתקיים המתנה משום דזהו דעת הנותן שלא ימכור וכו' והשיב דנתבעל' מעיקרא וחוזרת ליורשים, וראייתו מההיא דסימן ר"ז ס"ה מי שהקנה לחבירו וכו' דמוכח משם דאף שהמכר שמכר לאחר בטל משום שלא יזכה אלא ע"מ שימכרנו לאותו פ', עכ"ז אמרינן שבמכי' לאחר מיקרי עובר על התנאי ופקעה הזכייה מעיקרא וחוזרת ליורשים, גם הביא מההיא דסימן רמ"א סי"א שהבאנו למעלה ומדברי הרא"ש מאריה דהאי דינא שהביא באותה תשובה עצמה ראיה מההוא דאמר אתרוג זה נתון לך במתנ' ע"מ שתחזירהו לי והקדישו דאינו מוקדש דכיון שלא נתקיים התנאי לא נתקיימה המתנה ואין בידו כח להקדיש דמשמע דאף דההקדש בטל, סו"ס לא נתקיימה המתנה, וה"ן דכוותה וכו' ע"ש. איברא שבח"ב סי' י"ד בתשו' המועתקים אצלי בסוף ס' שו"ת הרב מוהרפ"ת זלה"ה. כתב היפך מזה ולפי שתשוב' אלו אינם מצויים ביד כל אדם ראיתי להעתיק תשובתו כאן אב"א, וז"ל הנותן מתנה לבנו ע"מ שלא יחול עליה שום שעבוד בע"ח ומת דקי"ל אם אין שם אלא הבן בע"ח גובה הימנה כדאיתא סי' קי"א ס"ד, אם היו בנים אחרים ונתן כל נכסיו לאחד ע"מ שלא יחול וכו' דגובה בע"ח מחלק ירושתו כמ"ש הסמ"ע שם מהו שירשו הבנים האחרים חלקם, תשוב' נראה פשוט דאין להם כלום, דכיון שנסתלק הבע"ח חזרה המתנ' למקומ', וכל עיקר הט' דגוב' בע"ח משום שאומר לו דלגבי חלקך התנאי אינו כלום ותנאי זה אתה יורש אותו, וכשאני בא לגבות חובי מה אתה אומר לי שתתבטל המתנ'. אף שתתבטל אגבה מחלקך, משא"ך לגבי האחרים שהתנאי במקומו כאלו היה אביהם קיים שבע"ח אינו נוטל והאב אינו נוטל, זהו ברור עכ"ל בדקדוק, והוא תמוה מאד, וכבר ביארנו מסי' רמ"ה היפך מזה, ואיהו ז"ל גופיה כתב בהיפך וכמש"ל, ועיקר הטעם אינו אלא משום שנעקרה המתנ' מעיקרא וכמאן דליתה דמייא וכאלו עדיין ביד אביהם, וכמ"ש הרא"ש שם להדייא יעו"ש, וזהו מה שסיים ג"ך הרא"ש וז"ל, לפיכך אותו שביטל התנאי תבטל מתנתו ונשארה ביד אביו. ואח"מ אביו ירשוה הוא ואחיו הקטן ומתנ' הקטן קיימת כי לא ביטל תנאו וגם זכה בחצי מתנת אחיו. הרי שביאר להדייא שזכה גם בחצי מתנת אחיו ולא כמו שכתב הרב שהבע"ח יגבה וחלק אחיו ישאר בידו מכח המתנ' ואין סברה לחלק בין נתן לב' בתנאי זה לנתן לא' שעליו נשאל הרב זלה"ה. דודאי טעם א' להם, וכמות זה כן מות זה, ועיין בסמ"ע בפרישה טעם למה שנקט הרא"ש ריבה לזה ומיעט לזה, ומינה תלמוד לנדו"ז. גם מדברי הרא"ש ז"ל בסוף אותה תשובה יש להוכיח דלא שייך שתתקיים המתנ' במקצת ותתבטל במקצת כמו שרצה הרב לומר שבטילה לגבי בע"ח דוקא וקיימת ביד המקבל לגבי האחים, דכתב הרא"ש שם וז"ל אף עפ"י שכתב בשטר ע"מ שלא יוכל שום א' מהם למכור ואין כתוב ע"מ שלא ימכור האי ע"מ שלא יוכל למכור כמו ע"מ שלא ימכור הוא, כמו לא תוכל לאכול בשעריך וע"ך צריך לפרש שלא ימכור ואם ימכור שתהיה