דבר שמואל רלה

וראיתי להרב בעל מ"ץ דכ"ג ע"ג שכתב שאף שהרב המבי"ט הביא דברי הרב מוהריק"ו לראיה כבר סתר דבריו הרב הש"ך, וכיון שהטור פסק כן בשם הר"י ברצלוני וכל הפוס' ס"ל כב"י הכי נקיטינן כ"ש שכבר מוסכם מהפוס' דלעולם המצרן עליו הראיה שהלוקח מן התורה והמצרנות מדרבנן כמבואר בטור וב"י סס"ד ס"ה ס"ו ובש"ע מ"ד מ"ה, ושם הביא הרמ"א ג"כ משם תה"ד כן ע"ש. גם שם כתב דאף שמצא מי שפסק כמור"ם, מ"מ הרי הב"י לאו יחידאה הוא שהרי הטור וסיעתיה והב"ח והש"ך קיימי בשיטתיה והוא ודאי פליג אמהרי"ק אפי' יש לשותף היזק, כיון דלא חילק כלל ולא ס"ל כמהר"מ, ובודאי דכוותיה נקיטי' כ"ש שכבר קבלנו הוראתו נגד כל הפוס'. ועוד בה שכבר סיים הוא עצמו ע"ז שהלוקח מוחזק וכו' וזו הלכ' פסוקה לד"ה, גם שם כתב שכדעת הש"ך כן הוא ג"כ דעת הרב משנה למלך עיין פ"ד ממכי' דין ו' וכן היא ג"כ דעת מהרימ"ט סימן שכ"ה ועי' להרב הש"ך בסי' קע"ה ס"ק נ"ה שכתב שכן היא דעת הר' מהרא"ש סי' קצ"ג ומהריב"ל ס"ד דס"ג ע"ש גם הרב מוהרשד"ם סי' רצ"ה וסי' תט"ו הכריע כדע' הש"ך ע"ש, גם הרב מהר"י עייאש ז"ל, גם הרדב"ז בח"א סימן שצ"א דחה דברי הרב מהריק"ו בטוט"ו ע"ש. ושו"ר ג"ך פס"ד להרבנים מהר"ר יקותיאל בירדוגו זלה"ה והרב מהרשט"ו בש' תצמי"ח, שכן פסקו בפשיטות כדעת הרב הש"ך דלעולם אין דין מצרנות בשטרות, ושלחו הפסק ליד הרב כמהר"ר אליהו הצרפתי זלה"ה. והאריך הרבה בסתירת דברי הרב המבי"ט וראיותיו שהם נגד דעת מר"ן, והעלה גם הוא כדעת הרב הש"ך, כ"ש דמהרשד"ם הכריע וכתב שכן ראוי לדון ולהורות הלל"מ, גם יש בידי פס"ד אחד מהרב מהרב"ט שפסק גם הוא כדעת הש"ך, והסכים עמו הרב מוהרשב"ו זלה"ה, והרב מוהרשב"ו הביא ג"ך דברי הרב בית יהודה הללו. וגם כתב שכתוב אצלו שהרב מהרי"ט הסכים לדברי הש"ך, ומתשובות הרשב"א החדשות סי' קנ"א נראה להדייא כדברי הש"ך גם כתב שם וז"ל ועוד הרי קי"ל כל היכא דאיכא פסידא דמוכר אין דדב"מ, ואין לך פסידא דמו' יותר מזו, דאם היה כח ללוה לעכב על המלוה אם בא למכור בפחות לעולם לא ימצא קונה כי יאמר מה הנאה יש לו, והיום או מחר יבוא הלוה ויסלקנו וישאר המלוה בדוחקו כי אין קונה, וא"ך אין דדב"מ עכ"פ ואיכא נע"ד בפני לווין שלא ילוה אדם כיון שאין הלואתו עומדת לו בשעת דוחקו ואין ראוי להעדיף טעם המבי"ט שהוא משום אל תמנע וכו' על טענת המצרנות שהוא משום ועשית הישר והטוב וכיון דהמצרנות מתבטלת מטע' פסי' דמוכר כ"ש טענה דאל תמנע טוב, כ"ש עתה שמצינו להרשב"א ולמהרי"ט ולמהר"י עייאש שהסכימו לדעת הש"ך ז"ל: צד בדין ראובן שמשכן קרקע ביד שמעון, ונמצא הקרקע ממוש' כבר ביד לוי, אם חייב ר' לפרוע הקרן מיד ולאלתר גם השכיר' שקצב עם שמעון או לא. תשובה דב"ז נלמד מהרשב"א שהביא הרב"י בטי"ד סוס"י קע"ב, ופסקה מור"ם במפ"ה סוס"י הנז': דהו"ל כאלו מכר לו פירות בההיא נכייתא, וכגזלן המוכר מה שאינו שלו, דקי"ל גבי מיניה לוקח קרנא ושבחא ע"ש ואף שסיים הרשב"א שם שצריך להתיישב בדבר מ"מ הרי הוסיף וכתב אע"פ שהדבר יותר קרוב בעיני שהוא כמכירת פירות ומותר דמשמע דצד ההיתר עדיף ליה. והנם שבתשו' אחרת להרשב"א בחדשות סימן קל"ד, מצינו לו שנשאל על כיוצא בזה והחליט הענין לאיסור שכתב וז"ל. ראובן שעבד בית שלו ביד שמעון שעבוד בעלמא, והלך שמעון ומשכנה ביד לוי. נראה שהמשכונה בטילה וצריך לוי לתת שכר לראובן, ולענין אם יכול לוי לחזור על שמעון במה שנתן משכי' הבתים אם יש בזה משום רבית. ודאי דיש בו משום רבית דכל ע"י הלואה אפי' קנו מידו אסור ע"ך הרי להדייא דפשיטא ליה לאיסור, וכיון שמצינו להרשב"א עצמו כן, יכולים אנו לומר דבתר דאיבעייא ליה בהך תשו' שהביא הרב"י הדר פשטה בתשו' זו: ומ"מ כיון שראינו למור"ם בסוס"י קע"ב שהחליט להתיר כדעת הרשב"א בתשו' הא' ודאי דכוותיה נקיטינן כ"ש שכדבריו הללו פסק הרב מוהריב"ץ ז"ל בתשו' הובאה בתוך תשו' הרב מהרח"ט דקל"ה ע"ש. איברא שהרב מהרח"ט ז"ל שם תמה ע"ד הר' מוהריב"ץ הללו, איך פסק כן להלכה פסוקה בדבר שאפי' הרשב"א מאריה דהאי דינא מסופק בו, גם הביא שם תמיהת הט"ז על מור"ם איך לא הטיל תנאי בדבריו, דדוקא במקבל אחריות הוא דאמרי' הכי. וכמו שהוא בדברי הרשב"א ולסוף העלה כדברי הט"ז שנר' מדבריו ז"ל שאפי' כתוב בשטר אחריות סתם אם לא כתב בפי' לשלם שכר הדירה אם יקחנו בעל הבית אין לו לשלם, ואע"ג דלגבי שבח אמרינן דאפילו לס' החולקים על הרא"ש סגי בשיכתוב אחי סתם ואז אפי' שבח בכלל, מ"מ לגבי פירות בעי שיזכיר בפי' דשאני שבח דמסתמא גם הוא בכלל מטעמא דלא שדי איניש זוזי בכדי, משא"ך במש' שהוא יורד על הספק אפילו לא תעשה פירות ולא ירד כ"א אדעתא דנכייתא שהוא דבר מועט ויאכל פירו' אם תוציא פירו' ולא ירד ע"ד שאם ניטלו ממנו הפירות שיחזור על הממש' לו. ולכן העלה דדוקא אם קיבל עליו הלוה אחריות בפי' לפורעם מכיסו הוא דיקחם מהממש', דכל תנאי שבממון קיים. אבל אם לא קיבל אח' על הפירו' בפי' לא אמרינן אח' טעות סופר ומ"ט כיון שמצינו שדברי הרב מוהריב"ץ ז"ל הם בסתם בין קיבל ע"ע אח' בפי' על הפירות בין לא קיבל ומצינו לו חבר בזה הוא הרב בית הלל ז"ל שחלק על הט"ז וכתב דאפי' לא קיבל אח' חייב הממש' בתשלומי