דבר שמואל רלד

באופן שהדבר פשוט שאין לו כ"א רביע בין בגוף בין בשכירות, זהו הנלע"ד בזה., וצויי"מ וימ"ן. הכ"ד החו"פ איש צעיר. שמואל עמאר. צא) טופס פס"ד שהובא מעיר צפרו יע"א. נדרשנו מאת ה"ר שלמה רפאל בר אברהם הלוי לחוות דעתינו אודות פונדק אחד בכפר לקצאבי, שמקצתו דרים בו היהודים ומקצתו מקום ללון השיירות הבאים ממ"א עם סחורות ובהמות והר"ש הנז' טרח עם הגוים אילי הארץ עד שנתנו לו רשות לבנות חצר א' במחצית שהוא מלון אורחים ויגע ביו"ד אצבעותיו עד שפינה הזבל מאותו מקום ועירה יסודותיו והתחיל לבנות ההיקף של החצר ואז קמו איזה אנשי' בב' ועכבוהו מלבנות באו' שחזקת הפונדק היא כבר של ב"ב שכבר קדמוהו, הם הדרים בפונדק הנז' ועתה לא תעזוב נפשו לשאו"ל מי הוא הזוכה בחזקה. אם היהודים שכבר נכנסו לפונדק תחילה, או הוא שטרח ויגע והקים מעפר המקום ההוא החרב מלון אורחים ועשאו לבית דירה ואחר ההתבוננות נראה פשוט שזכה הר"ש הנז' בחזקת המקום ההוא לעשות בו חו"ר שכיון שהמקום ההוא הוא מלון אורחי' ומקום מחנה לעוברים ושבים. אף שהיהודים היו דרים במחצית הפונדק האחר לא זכו בחזקת המקום ההוא כיון שלא גילו דעתם וכתוב בספר והעד עדים שרצונם לזכות בכולו ומעולם לא עלה דעתם לעשות כן. עד שראו שהר"ש הנז' טרח ויגע ועלתה בידו מאת הגוים אלי הארץ לבנות כחו"ר במקום ההוא אז נתעוררו לעשות מה שאינו ישוו שכבר זכו בחזקת המקום ההוא ובאו לדחות חזקת המחזיק חזקה אלימתא, ודאי כי לא תעשינה ידיהם תושייה: ובפרט אם נתבאר שכבר דרו בפונדק ההוא בב' אחרים קודם לאנשים האומרים שזכו בחזקתו ויצאו ולא אמרו מאומה ואח"ך דרו האנשים הנ"ל ומעולם לא עלה על דעתם לזכות בשום חזקה עד היום אין זה כ"א רוע לב וקנאת איש מרעהו ולא יועילו כלום זהו הנלע"ד החו"פ צפרו יע"א בחדש חשון ועינים רמו"ת תשפיל ליצירה וקיים וחתו'. כמה"ר רחמים גייני, וכמה"ר רפאל משה אלבאז וכמה"ר רפאל אביטבול: וזה מ"ש אני הצעיר. צב) אנן בדידן אין לנו שום תקנה מפורש' בענייני חזקת ישוב, ואתכא דרבותי' הא' סמכי ומפיהם אנו חיים: והנה אמת שנמצאו כמה פסקים מקמאי ובתראי סותרים זא"ז שיש מהם שכתבו כדעת הרב הכנה"ג בסימן ק"מ אות פ"א מהגה"ט בשם מהרשד"ם ומהרש"ך ומהרא"ש דאין זכות למחזיק רק בב' תנאים דהיינו שכי' ותשמיש, ואם חיסר א' מהם לא קנה, ועיין ג"כ להרב מסג"ה סי' ק"מ בשם הרב ב"ח ע"ש. וראינו להרב אביר יעקב זלה"ה שהעתיק דבריהם, וכתב שכן פ' הרב מהרמ"ט בתשו' וכן מצא ג"כ לא' מקדמונינו וגם הרב המבי"ן בחי' סימן ק"מ העתיק דבריהם ע"ע, ויש סמך לדבריהם קצת גם מדברי הרב מהריב"ע ז"ל, לחזקות דידן בתשו' שכתב ע"ע מי שרצה לזכות מכח קביעות הסדן ע"ע. אלא שראינו להרב מוהריב"ץ זלה"ה שם שחלק עליו וכתב דכשתקינו מתקני החזקות לא הצריכו דבר מזה אלא בחזקה כל דהו קנה, וכיון ששכר והוא שוכר א' ומסר לו המפתח או זקף עליו לעקדא בעש"ג זוכה והעיד הרב שכמה פעמים כשהיה רואה הרב מוהריב"ד הגוים בונים היה הולך ועושה עצמו כמדבר עמהם ונוטל לבנים ומושיט לבנאים ומעמיד עדים ע"ז שעושה כדי להחזיק ובא לב"ד וכותבים לו שזכה ומעב"י. ולא ערער אדם מעולם ע"ז וסיים וז"ל לפיכך כיון ששכר מהגוי אותו חלק המסויים שקבע בו סדן כמו שתאמר ד"מ שליש, זכה באותו שליש וכשנפרץ הכותל ובנאו שמעון זכה בב' שלישים הנשארים וכשבא אח"ך לוי גברא קטילה קטל וכבר קדמוהו ברחמים עכ"ל ונמשכו אחר דבריו בזה הרבה מהא'. ועי' להרב מוהרפ"ת זלה"ה גם הוא סימן תל"ט. ומ"מ גם לפי דברי הרב מוהריב"ץ זלה"ה עכ"פ צריך דעת בעלים דהיינו שכירות או שיתכוין להחזיק, ובנ"ד אין גם א' מאלה" ולכן דינא יתיב כמ"ש החכמים הנ"ל ישצ"ו, והכל שו"ב וקיים, וח"פ בתמוז דהאי שתא בירכת"י ביתך לפ"ק: הצב"י שמואל עמאר: צג) מצרנות לענין שטרו' ראוי לחקור בס' המבי"ט שהביא הש"ך סי' ס"ו סקע"ג וקנ"ה סקנ"ה אם מסכמת לדעת מר"ן א"ל, והנה הטור סי' קע"ה ספ"ב כתב דאין דדב"מ אלא בקרקעות ולא במטל' וכתב מר"ן שם בב"י שכ"ך ה"ה פי"ג מד"ש והגהות פי"ב בשם העיטור ושם הביא דברי הרב מהריק"ו שהוכיח מדברי הרמב"ם דדינא דשותף איתיה במטלטלי' וסתר הוא ז"ל דברי הרב מוהריק"ו ז"ל וסיים שלעולם אין במטל' דדב"מ אפי' לגבי שיתף, ותדע דלא אישתמי' חד מהפוס' לחלק חילוק זה דמהריק"ו, ולא אשכחן חד מן הפוס' שכ"ב להדייא ואדרבא כתבו להיפך, ומהריק"ו כ"כ מדק' הלשון, והוכחנו ביטולו, הילכך לית דחש ליה. ובר מן דין הא קי"ל דמצרן הוי מוציא מחבירו וע"ה כמ"ש גבי קנאה הלוקח במנה וכו' עכ"ל ומור"ם בד"מ ובמפה חלק על מר"ן בזה וכתב שאין בדבריו הכריע לדחות קושיית מר"ן וכו', והש"ך שם השיגו והעלה כמר"ן דאין דדב"מ כלל במטלטליה.