דבר שמואל קצג

הדעת ממה שמצאנו להרדב"ז בחדשות ס"ס קט"ו שכתב בשם הרמב"ם וז"ל לענין דינא דגא"א. כת' הרב ז"ל שאין דין זה נוהג בקטני' ולמד אותה בק"ו מהחוב הברור דקי"ל אין נזקקין לנכסי יתו' עד שיגדילו כ"ש שאין אומרים להם גא"א, ואפילו שיש ליתו' אפוטרפו' וברור הוא ע"ך. שלכאורה נראה דתשובות אלו סתרן אהדדי דמתשובה זו שהביא הרדב"ז והסכים עליה, משמע שאין דין זה נוהג בקטנים ומתשובה זו דפאר הדור משמע דמוקמי' אפוט', ודיינינן בהו דינא דגא"א אך כד דייקינן נראה דהא כדאיתיה והא כדאיתיה, דההיא דהרדב"ז מיירי בירשו מאביהם. או בדליכא ספק הברחה וכדעת הרא"ש וסיעתיה, וההיא דפאר הדור מיירי בדאיכא הברחה והיינו כהרמ"ה בחילוקו דהגם דהוא ס"ל כהרא"ש דלגא"א לא מוקמינן, במבריח מוקמינן ומעתה אין ראיה ממחלוקת הרא"ש ורב האיי לנדו"ד, דנדו"ד דינו יוצא מתשובת הרמב"ם דפאר הדור ומדברי הרמ"א שהביא הב"י בסימן צ"ט וזה פשוט ולפי"ז נ"ל דאם הוא ת"ח או בקי בדינים וכשתבעו חבירו לדגא"א הוציא הזכייה ונר' לנו דכוונתו היתה להבריח דודאי דינא הוא דמוקמינן אפוטרופו' וכדין המבריח שהביא הרשב"א זהו הנלע"ד וצויי"מ שמואל עמאר: מה) בדין זה דמתעסק שהיה פורט ריוח, ולבסוף אומר שלא הרויח ורוצה לחשבו עתה מן הקרן: דראינו להרב מוהריב"ע והסכימו סמו הרב מהריב"ם ומהר"מ דאבילא ומהריב"ץ. ומהר"ר משבי''ר ומהרמ"א זלה"ה, שפסקו דאין בדברי המתעסק כלום לכ"ע. וכמ"ש הש"ך סי' פ"א ס"ק ע"ז ע"ש, דאם יש שטר ביד בע"ה לכ"ע אינו נאמן לומר דמה שנתן הוא מהקרן, וכדמוכח שם סימן הנז' סל"א, וכן כתב הרב מהרח"ט ג"ך בפס"ד א', והא לך לשונו בקיצור, בדין מתע' וכו'. נראה שהדין עם בע"ה אחר שיקבל חרם שקיבלם לשם ריוח, דהו"ל כאלו טוען בע"ה ואמר אתה אמרת לי בפי' שלא הפסדת ונתת לי המעות לשם ריוח דבהא ודאי מהני נאמנו' דכיון שהמתע' טוען בסתמא נתתי לך ואני מחשבה מהקרן ה"ז כאומר פרעתיך הקרן ובע"ה טוען לא פרעת כלום מהקרן ושפיר מהני ליה נאמנות לפוטרו משבועה וסגי בחרם דהא דאטענת הפסדתי לא מהני נאמנו' היינו אם עדיין לא נתן המהע' כלום, אלא שאו' הפסדתי ואין לי מה ליתן ובע"ה אומר לא הפסדת דודאי ע"ז לא האמינו, דלא האמינו אלא במאי דקי"ל בגויה כגון פרעון דמצי טעין בבריא לו' לא נפרעתי, אבל טענת לא הפסדת מניין לו דכבר פסקה נבואה ואין להקשות ע"ז מצד שאין הנא' אלא על הקרן, ולא גם על הריוח דבהא נמי נאמן הוא במיגו דאי בעי אמר לא נתת לי כלום והוה סגי לים בחרם השתא נמי דאמר נתת אך הם מהריוח בחרם לבד סגי ודמייא להא דסטראי דסי' נ"ח המוציא שטר וכו' וה"ן בנדו"ד שאומר מהריוח נתת והקרן עדיין קיים הוי ממש כטוען סטראי ומחוב אחר שיש לי עליך נתת לי דהוי דינא שאם יש נאמנות בשטר גובה בלא שבועה עכ"ד בקיצור וכדבריו הללו ממש פסק ג"ך הרב מוהרפ"ת זלה"ה בתשו' סוס"י ס"ז שכתב וז"ל ולענין השאלה הנז' שנתן לו בסתם ועכשיו רוצה לנכותם מהקרן באומרו שלא היה שום ריוח. אם המלו' מודה שבסתם נתנם לו פשוט הוא שישבע הלוה שלא היה שם ריוח וינכו אותם מהקרן, ואם המלוה מכחיש ואומר שבפי' אמר לו לשם ריוח ישבע על שטרו שכן אמר לו ולא ינכה לו כלום ודוקא אם שטר המלוה אין בו נאמנות גמור' אבל אם יש בו נא"ג ומלוה אומר שבפי' נתנם לו לשם ריוח גובה בל"ש. אחר שישבע הלוה שלא היה שם ריוח מכאן ואילך ואם אח"ך יתבענו לוה שלקח ממנו ריוח שלא כדין לפי שנתנו לו בסתם שלא היה שום ריוח, וכוונתו על הקרן נשבע מלוה היסת שנתנו לו בפי' לשם ריוח ונפטר והא דמייא להא דרס"י נ"ח ע"ש ואם כתוב בנא"ג בל"ל שושק"ו וגש"ל פטור הוא אפילו משבו' דלאחר הפרעון וכמ"ש בסימן ע"א ס"ה ע"ש, וכן אם מודה הלוה שאמר לו לשם ריוח לאו כל כמיניה לומר שמטעה היה בו שלא לדוחקו בעד הקרן' דכיון דשיטרא ביד המלוה לא שייך לו' מטעה ואפילו לדעת הראב"ד דפליג אבעה"ע וכמ"ש הש"ך בסי' כ"א סקע"ז, וכן אינו יכול לו' טועה הייתי בחשבוני: אח"ך בירר בעדים הטעות שאז מנכה לו ובשבו' שלא היה שם ריוח וכמ"ש בסי' פ"א ס"ל, ע"ש ובש"ך עכ"ל, ומדבריו ג"ך בתשוב' סי' תכ"ד משמע דלא שאני ליה בין עיס' בחלקים למחצה לשליש ולרביע, לעיס' בבחי' כנהוג: דשם נשאל על עיס' בבחי' כנהוג ופסק כמ"ש כאן בסוס"י ס"ז וז"ל: ואם כבר פרע אינו יכול להוציא וכמ"ש בחומ"ש סי' פ"א ס"ל המתעסק בשל חבירו וכו': ומינה לנדו"ד דודאי יהיב ליה לשם רווחה שהרי מדקדק ויהיב ליה לפי הקציצה, דלאו כל כמיניה לו' דלא היה רווחה, ומה שנתן נתן, ולא מנכה ליה מידי מקרנא, וכ"ש לס' הש"ך שם ס"ק ע"ש, דלא בעי' מודה אלא בשהיתה העיס' בע"פ אבל אם היתה בשטר אפילו חם היה מכחיש המתע' לו' שלא נתן לשם ריוח לאו כל כמיניה. כיון שהקרן יוציא ממנו בע"ך וכו' יעו"ש לכן הריוח שנתן נתן זולת אם יברר בעדי' שלא היה שם ריוח וכמ"ש מור"ם שם ע"ש, הנך רואה דלא שאני ליה למר בין עיס' בחלקים לעיס' בבחי' ואדרבא נראה מדבריו דבבחי' עדיף טפי דודאי מדקדק ויהיב ליה ולשם רווחא יהיב. גם מדברי הרה"ג כמוהר"ר רפאל ביר' זלה"ה בתשו' סי' ו' משמע קצת דגם בעיס' בבחי' מה שכבר נתן נתן דשם נשאל הרב בראובן שנתן מפות בעיסקא לשמעון והתנה עמו שאם יפרע לו בכ"ח כו"ך שהוא פטור