דבר שמואל קצא

מצרנות מג) בדין שני שדות אם יש בהם דדב"מ וכ"ש מוכר כל שדותיו ראיתי להרב המבי"ן סימן ע"ט שכתב בשם הרב מו"א זלה"ה וז"ל מפאת ד' דברי' זכה המצרן וכו' ד' שמכר ב' בתים. ומה שכתבת דלא דיבר מר"ן אלא אם בא' הוא מצרן ובאחת אינו מצרן אין בזה טעם כלל דכיון שאינו יכול לזכות אפילו באותה שדה שהוא בה מצרן מטעם שאינו מוצא ליקח ב' אף שהוא מצרן לשניהם אינו זוכה בשום אחד מהם מטעם זה עצמו מ"ל מצרן לא' מ"ל לשניהם עכ"ד ז"ל בשם הרה"ג מו"א זלה"ה. וממעשה זה מוכח שכך היו דנים בפשיטות ודלא כמ"ש הש"ך בסימן קע"ה סקי"ג אלא כפשיטותיה דהרב הסמ"ע ס"ק ס"ב וכהכרעת הט"ז ג"ך שם שכתב בסתם דממ"ש שהרי היא והאחרת קנה כא': משמ' דבאין לו אלא שנים או יש לו הרבה ואינו רוצה למכור אלא שנים הוי נמי דינא הכי דאפשר שלא ירצה המצרן לקנות גם אותם השנים ובתוך כך ימלך הלוקח ולא ירצה ליקח ב' השדות ביחד ויהיה פסידא למוכר וכן משמע מסקנת הסמ"ע שם סק"ס עכל"ה, גם שם סיים וז"ל, ואין להקשות ממ"ש הב"י שם סוס"י זה מחו' ל' מעשה בא לידי וכו': הילכך אם כ"א רוצה לעמוד בשלו קונים אותו ביחד ושמין ביניהם כמה הם דמי הבית, וכמה הם דמי החנות וכו' ש"מ דאינו מועיל לא' שקנה הבית והחנות להחזיק שניהם אעפ"י שאין הב' מצרן אלא לאחד מהם. דהתם שאני דלא קנה עדיין שו"א מהם אלא רוצים עכשיו לקנות, משא"ך אם כבר קנה הא' שניהם אין המצרן לא' מהם יכול לסלקו כנלע"ד ברור עכ"ל ודבריו ז"ל הללו הביאוני לחקור יפה בדין זה ודרך לימודי ראיתי שאחר נשיקת עפר וכו' הרבה יש לתמוה בזה על הרב הש"ך גם על הרב הסמ"ע דמקור דין זה דמור"ם שהביא בסי"ג הוא מתלמידי הרשב"א ודבריהם הביאם הרב"י בסי' הנז' סכ"ה וז"ל וכתבו תלמידי הרשב"א בהמקבל על דברי הרמב"ם וז"ל ונראה דהמ' בשדה א' שהיתה משות' בין ב' אנשי' ולקחה משניהם אבל לקח ב' שדו' מב' ב"א מסלק איזה מהם שירצה הרי להדייא דבשני שדות מב' בני אדם הוא דאמרו דמסלק איזה מהם שירצה מכלל דבאדם א' אינו יכול לסלק כלל בשניהם דאלת"ה הו"ל רבותא טפי לאשמועינן דאפילו מאדם אחד מסלק, וכ"ש משני בני אדם שהם גופים חלוקים ושדות מחולקים דודאי מסלק, גם מדברי מור"ם בד"מ על המעשה שהובא בב"י שהביא הט"ז. משמע דבמכר כל נכסיו לאו דוקא וה"ה שני שדות שכתב וז"ל ודבריו נראים וכו'. אבל במה שכתב דאם קדם אחד מהם וקנאו הב' מסלקו זה צ"ע דהא אמרינן בפרק המקבל מכר כל נכסיו לא' לית בהו משום דינא דב"מ וכבר כתבתי לעיל בשם ב"י דהכי נקיטינן: וא"ך ה"ה כאן שמכר בית וחנות בב"א אין בעל המצר וכו' יכול לסלק וכו' ואם נאמר שהבית והחנות נחשבים כשדה א' וכל אחד מהם מצרן לשניהם א"ך הוי כמצרן א' שקדם וקנה שזכה במה שבידו, וצ"ע עכ"ל, וסיים עליו שם איזה פוסק לא נודע שמו וז"ל דלא ידעתי מה קשה לו, דכ"א למה שדר בו הוי עדיף טפי ממצרן דהא אפשר מצרן אינו יכול לסלקו והו"ל כשותף, ואפשר דס"ל דאף בשותף לא הוי אלא משום ועשית הישר והטוב וכל היכא דאיכא פסידא למוכר לית ביה משום ועשית הישר והטוב וכמ"ש בנ"י סנ"ד. אך מ"מ לא ידעתי מי הגיד למהר"מ שבית וחנות זה היו כל נכסיו שמא היו לו עוד נכסים ונר' פשוט מתוך דבריו הללו דס"ל דמכר כל נכסיו לא' לאו דוקא עכ"ל גם בש"ע סימן הנז' סעיף ס"ב דקדק מור"ם בלשונו וכתב היה בית וחנות זע"ז ושכרן לב', ואח"ך בא למוכרן כ"א מצרן לשלו ולמה שהוא דר בו דמשמע ברוצה למכור מיירי ולא בשכבר קנה וכמו שהבין הט"ז בדברי מר"ן דההוא מעשה אבל אם כבר מכר שניהם לאחד מהם, נראה פשוט דזכה מטעם שני שדות דודאי ס"ל דלאו דוקא וכ"ך הלבוש להדייא דעל מ"ש מור"ם בית וחנו' וכו' סיים וז"ל. אבל אם כבר מכר הבע"ה שתיהם לא' מהם לאיזה מהם שירצה זכה בהם כמו שפסק ג"ך בסעיף הסמוך עכ"ל, ודבריו ז"ל מוכרחים בין לדעת מור"ם בין לדעת מר"ן דלדעת מור"ם הרי מבואר בדבריו דמיירי בקודם שקנה ולדבריו א"ש וכמ"ש הש"ך ס"ק ס"ה ע"ש ולדעת מר"ן ג"ך מוכרח לומר כן ממ''ש בסמוך סס"ג דהמשכיר ביתו לאחד ומכרה לצרכו אפילו אינו בן המצר אין השוכר יכול להוציא מידו. שמזה משמע שחזר בו בקצר ממ"ש באותו מעשה דאי לא תימא הכי קשיין דבריו אהדדי, וכמ"ש הש"ך בס"ק. ומזה יש להוכיח דמ"ש מר"ן בסל"ו שהרי היא והאחרת קנה כא' בדקדוק עצום כתבה שהרי הוכחנו שחזר מסברתו שבב"י: ויותר תגדל התימא על הרב הש"ך. איך לא שת לבו לדקדק דברי מור"ם דס' ס"ב עם דבריו דסי"ג כפי מה שהבין בהם הוא ז"ל שם. ואדרבא הונח לו מדבריו וכתב שלדע' מור"ם א"ש, ועל דברי מר"ן הוא שקשה, ואולי דלהכי נטפל המעתיק לבאר שם בסקי"ג דהנהו מצאם כתובים בכתביו שבימי חורפו וכוונתו לומר שראוי לחקור יפה בהם., ועיין בלבוש שם ג"ך בסי"ג שהעתיק דברי הרשב"א כמ"ש הרב"י שהבאנו למעלה שכתבו להדייא דבלקח משני בני אדם הוא דמסלקו מאיזה מהם שירצה ומש' דבב' שדות מאדם א' אינו מסלקו וכמ"ש. ושו"ר להר' בית יהודה זלה"ה בח"ב סי' ס"ד דקמ"ג שאחר שפלפל הרבה באורך ע"ש, סיים וז"ל ועוד דלפי דעתי נר' ברור דמור"ם לא קאי אלא בלקח א' משנים ובלשון תלמידי הרשב"א שהבית מר"ן בב"י מבואר להדייא שני שדות מב' ב"א וכ"ך הרב הלבוש להדייא