דבר שמואל יח

העיר לי החכם כמה"ר דוד אדרעי שד"ד מעיר צפת תוב"ב ששמע מהרב המקובל כמהר"ר שמואל העליר שקיבל מרבו הר' המקובל כמהר"ר אברהם ביר זלה"ה שקיבל מרבו ורבו מרבו עד הרב הגדול האר"י החי זיע"א שהנמצא בבית פדיון בשעת הפדיון כאלו התענה פ' תעניות ובפרט בימי השובבי"ם יש תיקון גדול לכל הנמצא בבית ע"ך [וסיים ע"ז הר' מר אבי ז"ל בכת"י ז"ל אף עפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר ממ"ש הכתו' ויקח משה את כסף הפדיו"ם נוטריקו"ן פ"ד יום ע"ה שלם עמאר ס"ט]. בענין גט שנפל בו טפת דיו במקום חתימת העדים וגררה הסופר וכשחתם העד נמצא אות ד' של תיבת עד כתובה על הגרד לדידן דנוהגים בגיטין להלך אחר המחמיר אם הגט כשר או לא לדעת הרב"ש סימן ק"ל סק"כ בסופו. נראה דכשר אפילו לכתחילה שלא במקום דחק ועיגון והיינו טעמא משום דכבר נגמר החתימ', ותו אין פיסול במלת עד. אלא שראינו להרב מהריק"ש בסימן ק"ל שכתב בשם הרדב"ז וז"ל קרא תינוק עד בריש כשר כיון שאינו מעכב מלת עד ודוקא בשעת הדחק ע"ך ומדבריו אלו מ"ש דשלא בשעת הדחק פסול ודלא כב"ש והגם שאפשר לחלק דשאני התם דמשתנית המשמעות במה שקורא התינוק ער וכאלו שמות אלו אינם כתובים לשם עדות דמי ודמייא להך דסי' ק"ט סמ"ט דהגם דקי"ל דאם חיסר בטופס הגט תיבה לא נפסל בכך כתב מור"ם ז"ל דהיינו דוקא אם אין הענין משתנה אבל אם נשתנה הענין פסול וכן נר' ג"כ מדברי מר"ן בב"י סי' הנז' בהיכא שכתב למהך בחית. דהגם שכתב להתנסבא כתב דאם חיסרה כשר בתי' למהך שכתבה למחך פיסל, והיינו טעמא משום שנשתנית המשמעות שהוא לשון חוכא, וג"כ יש לחלק בנד"ד שכתבה על הגרד מ"מ צל"ע בדברי הרדב"ז ז"ל אם לשונו יסבול זה או לא וכעת לא נמצא בידי ולפי שענין זה אירע ערב המועד ואין לי פנאי לדקדק בו כראוי רמזתי כאן ראשי פרקים לבל ישכח ממני ולכשאפנה אשנה: הצעיר שמואל עמאר ס"ט