דבר שמואל טז

ככלות ומצינו כמה מגזירות חכמים ז"ל שהקילו בהם הדורו' לפי שהוקלשו הטעמים בתהפוכות הזמנים כמו מכירת בהמה גסה לנכרים סימן קנ"א ואיסור נשך לגוים סימן קנ"ט ואיסור מו"מ לפני אידיהן קמ"ט וכ"ש בנדו"ז שיש פוסק מפורסם שמתיר וגם יש בדבר ג' חששות וכולם רחוקות עכ"ד ומדבריו הללו נראה דמיפשט פשיטא ליה דהכלות מיהת טובלות בז' שהרי למד מהם לשאר נשים, אפילו לשביעי וכן המנהג פשוט ג"ך בינינו עד היום בכלות שטובלות בז' בעוד היום גדול ואין פוצה פה באופן שרבו הסוברים היפך הש"ך בזה והם הבאה"ט והרב פ"מ והרב חיד"א והרב חכמת אדם והרב בש"ד והרב כמוסר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה. אשע''ך בנדו"ז של כלתו של הר"מ עמאר שלא התחיל' לספור עד יום ה' ויום ז' שלה הוא יום י' שהוא יום חופתה ולמחר תענית צבור ולמחרתו פורים נראה בעיני שתטבול ביום ד' בבקר אחר הנץ החמה קודם החופה כיון שאינה נכנסת גם היא לחופה עד הלילה דטעם א' להם ומה לי בעוד היום מה לי אחר הנץ החמה. איברא שראיתי להרב עיקרי הד"ט שהביא דעת הרב באה"ט דסובר כדעת הש"ך בכלות, וכתב כ"כ הרב צ"צ סי' ו' והרב באר שבע ועבודת הגרשוני ודב"ש ש"ח ושל"ח לענין שאר נשים שאינם יכולו' לטבול בשבעי גם הביא דברי הרב פח"י דהחמיר באשה דעלמא אפי' בח'. וגם על הציון שציין בד"מ על יום השביעי אכתי יד הדוחה נטויה לדחות דאין מזה סתיר' לדברי הש"ך שהרי בקצר קבע מור"ם דבריו אחר טבילת יום השמני דנקט מר"ן, וא"כ מאי חזית דסמכת על ציון הד"מ, ומ"מ כיון שרבים סוברים דלא כוותיה והמנהג עוד היום בכלות דלא כוותיה אין כח בנו לשנות המנהג, כ"ש בנד"ז דאיכא ג' ספיקי וכמש"ל ועוד ראיתי להרב עיקרי הד"ט שהביא מנהג בני עירו של הרב פח"י שנוהגים בכלות לטבול בעוד היום ומשמע על יום הז' דאי על יום הח' מה בא להשמיענו בזה, הלא הכלות יום שמיני לא נמצא חולק באופן שלדעתי המעט אם יסכימו מורי הוראה תטבול אחר הנץ החמה הו הנלע"ד בזה וצויי"מ הכ"ד החו"פ באדר טבא שתא ושמחת עולם ע"ל ראשים ליצ' וקיים. ע"ה שמואל עמאר ס"ט. כבר כתבתי במ"א שיעור המקוה ועתה ראיתי שאין כל אדם בקי בשיעורו כפי הדרך שכתבתי ורבים טועים בו מחוסר הבקיאות ולכן ראיתי לבארו באופן שיבינוהו הכל כבר ידעת ששיעורו הוא אמה על אמה ברום ג' אמות והאמה בת שש טפחים והטפח ד' גודלים כמ"ש הרמב"ם בהל' ס"ת והוא שיעור ב' שעורות באורך שהם ז' ברוחב דהיינו שוכבות זו עם זו והרוצה שלא למדוד בשעורות יבחר גודל גס הרבה, וגודל דק הרבה, ומחציתם הוא גודל הבינוני הראוי למדידה ולפי דברי הפוס' זה מכוון יותר מהשעורות, ומדדתי בזו האמה הנהוגה בינינו בין הסוחרים הנק' קאלא בל"ע ומצאתי בה י"ט גודלים. נמצא אמה שזכרו הפוס' יש בה קאלא ורביע שלנו מ"מ ולפי שהמקואות שלנו רחבים ועמוקים ואין לכל בקיאות לעמוד על השיעור צריך לעשות הרום רוחב והרוחב רום לפי"ז כשתעשה הרום רוחב והרוחב רום צריך להיות ברוחבו רצועה מארבעה דלקאלאת שלנו נכי רביע קאלא והרום קאלא שלנו ורביע וכל מה שיפחות מזה ברוחב תוסיף כנגדו ברום, ד"מ אם נחסר לך ברוחב קאלא ורביע שלנו שהוא שליש תוסיף ברום על קאלא ורביע שאמרנו מחצית בקאלא ורביע שהוא ה' שמיניות של קאלא שלנו ונמצא צריך להיות ברום ב' קאלא שלנו נכי שמינית ואם יהיה המקוה מרובע ד"מ אמתיים על אמתיים ברוחב צריך להיות אמה נכי רביע ברום וזה דרך שיובן לכל אדם אך הוא ע"צ הצמצום וצריך להעדיף עליו ואז ישלים בשאובין כי אם יהיה חסר מזה אף דלענין ממזרות נדה יצאה מכלל חייבי כריתות כמ"ש בפ' החולץ וקידושין תופסין בה והוא בכלל בני ט' מדות מ"מ לענין נדה עדיין היא בטומאתה וחייב עליה כרת רח"ל כי ע"כ הנכון להרבות בשי' אפי' בשעת הדחק, ע"ה שמואל עמאר ס"ט: בדין תינוק חולה לענין מילה עיין סימן רס"ב ס"ב בב"י ובש"ע שכתב משם מוהרי"ק דכשהוא חולה חולי של סכנה דוקא אז צריך להמתין שבעת ימים מעת שנתרפה. אבל כשאינו חולה חולי ש"ס כגון שכאבו עיניו מעט או חולי שאינו כולל כל הגוף: אז כשיבריא מלין אותו מיד: אבל עכ"פ בכל דבר שהתינוק מצטער בין מחמת חולי כל שהוא בין מד"א או כחוש בעצמו אין מלין אותו עד שיבריא ובסי' רס"ג ס"א אם הוא ירוק או אדום אין מלין אותו ע"ש שמל' רמב"ם שהביא הב"י היינו ירוק או אדום ביותר כסו שצבעו אותו הוא דאין מלין יעו"ש ובהא דממתינים שבעת ימים מעל"ע מעת שנתרפא כתב הט"ז שאם היה יום ה' בשבת או יום ג' אסור למולו דשמה יצטרך לחלל עליו שב' שהוא יום ג' למילתו אך לדעת הש"ך והמ"א שרי כדי שלא יתרשל במצוה. ובהא דירוק ביותר כן הוא דעת הרמב"ם כנ"ל וכן הוא ג"ך דעת הסמ"ג והיינו טעמא שהוא סימן שלא נפל דמו בו. לא מבפנים ולא מבחוץ ואין מלין אותו עד שיפול בו דמו ויחזור מראהו כמראה הקטנים וכן אם נמצא אדום ביותר כאלו הוא צביע כמ"ש הרמב"ם הוא סימן שלא נבלע בו דמו אלא הוא בין עור לבשר. ולענין נולד בח' או ספק ז' ס' ח' מבו' דינו בסימן רס"ו סי"א ע"ש לענין שבת שאינה דומה שבת אלא א"ך נגמר שערו וצפרניו אך לענין חול לא ג"ד מר"ן ומ"מ נראה דכל שלא נגמר שערו וצפרניו הוי בכלל נפל דגרוע מחולה ולפחות דינו כחולה שלא עמד דמו