דבר שמואל קמג

לשון מתנה לענין אפוטרו' וקנה. ואתאן לההיא דסי' רמ"ח דכל לשון מתנ' ליורש הוי כלשון ירושה ואל"ה, ואין הפסק אלא בלשון ההפסקה, והוא מה שציין לסימן רמ"ח ועיין בב"י ובד"מ שם ובסמ"ע בפו"ד ומשם תוכיח כמ"ש דלא איירי כלל בזה לענין מחלוקת הרמב"ם ורשב"ם וסיעתיה אלא לענין זה דאפוט' דוקא. עוד יש להריע כח המתנה הנ"ל מצד שלא זיכה לקטן ע"י אחר כמבואר בסי' רל"ה ורמ"ג סט''ו י"ט ע"ש דהגם שדברי שמ"ר ככתו' וכמסו"ד היינו במידי דבבריא מהני קנין אבל אם בבריא ל"מ בקנין גם בש"מ לא אמרי' דדבריו ככתו' וכמסו"ד, ועיין מהרימ"ט סי' כ"ב דיליף לה מההיא דפ' מי שמת יאכל פלוני פירות דקל זה, ידור פ' בבית זו לא זכה, ופריך שם למימרא דמילתא דאיתא בבריא איתא בש"מ, ודליתא בבריא ליתא בש"מ, והא הלואתו אף דליתא בבריא איתא בש"מ ומשני הא נמי איתא בבריא במע"ג א"ן הואיל ויורש יורשה דמ"מ בעינן שיהיה שום ענין שיוכל להיות בבריא אבל מילתא דליתה בבריא ליתה ג"ך בש"מ, ועיין ל"ה הכנה"ג סימן רכ"ג הגב"י אות פ"א דתרי קולי לא עבדינן, ועוד לו בספ' בעי חיי ח"ב קפ"ו [ע"ך נמצא כתוב והניח פה מקום חלק שיעור שני דפים אחרים. כנראה שבדעתו היה להוסיף להעתיק עוד, ולא איסתייעא מילתא: הקטן מרדכי נכדו יש"ץ] יד) אחר שנקש"מ בדל"ב ה"ר אליהו אסולין נר"ו וה"ר אברהם בנו וח"ע למכור לה"ר אליהו אפלאלו בה"ר יעקב נר"ו ולה"ר שמואל אגווילוס בה"ר יהודה נר"ו סך מייאת קנטאר די טאבא אורקא לערך שמנה דורוס לכל קנטאר יסך מייאת קנטאר וכמסין קנטאר דלקיף לערך ששה דורוס לכל קנטאר, אדעתא שלא יפרעו הקונים הנז' למוכרים הנז' בהסך ק"ן קנטאר דלקיף הנז' כ"א סך מייאת קנטאר לערך הסך הנז' וסך כמסין קנטאר הנשאר יתנכה מפאת העצים שיש בהאלקיף הנז': וסך אחד ושבעים קנטאר וששה וחמשים ליטרין דלחסיס לערך דורו וחצי לכל קנטאר. שוב הע''ע בקש"מ בדל"ב אליהו ושמואל הקונים הנז' והודו הי"ג שניהם עק"ב וח"ע חו"ג לפרוע לאליהו אסולין ולאברהם בנו הנז' בעד הסך של טאבא הנז' סך שמנה דורוס לכל קנטאר. ובעד הסך של האלקיף הנז' אחר הניכוי הנז' סך ששה דורוס לכל קנטאר, ובעד הסך דלחסיס הנז' סך ציורו וחצי לכל הקנטאר, ופרעון הסך שיעלה בהסחורות הנז' עזה"ד שלעת שיגמרו המוכרים הנז' במשקל הסחורות הנז' יערערו הקונים הנז' מחצית בהסך שיעלה בהסחורות הנז' לאלתר ומחצית הנשאר יפרעו מכאן ואילך שליש בכ"ח מדח"ב בלי א"י וכו'. גם בכהקש"מ הנז' כה"ג הקונים הנז' שאינם רשאים לקנות טאבא או לקוף מאת שום נב"ע. כ"א מאת אליהו ובנו הנז'. אדעתא שאם הוצרכו במשך הזמן לטאבא או לקיף מלבד הסך הנז' שמכרו להם שיפרעו להם לערך הסך הנז' דוקא. ואם עברו וקנו מאת הזולת שום טאבא או קיף: מעתה ה"ע בכהקש"מ הנז' ליטול כל טאבא ולקיף שנשארה למוכרים הנז', מלבד הסך הנז' שמכרו להם לערך הסך הנז' כנז' ואינם יכולים הקונים הנז' לומר שלא יטלו אלא שיעור הצריך להם דוקא שכן קע"ע הקונים הנז' בכהקש"מ הנז' בפי' גם בכהקש"מ הנז' הה"ג הקונים הנז' בקוש"ח וח"ע חו"ג לפרוע לאליהו ואברהם בנו הנז' סך אלף דורוס בעין וכו' ופ"ר במזו"ד לשי"ד מהם בשט''ז בלי אי' ועי' וכו' ותנאי היה בחוב הנז' שאם לא חזרו בהם הקונים הנז' מהמקנה הנז' בשוי"ט בעולם, מעתה מחו"ל בחוב הנז' מחי"ג בכאו"ה כפה"ד. אולם אם חזרו בהם הקונים הנז' מהמקנה הנז' ואפי' באיזה טענה שתועיל בדין. מעתה החוב הנז' בתוקפו עומד ואין כאן מחילה בחוב הנז' כלל והע"ה וכו' ובנא"ג ומפו' לאליהו ובנו אברהם המוכרים הנז', ולב"ך עוב"ך עכ"ע שזו"ף ועכ"ע החוב הנז' ופר' לכשיחול בל"ל שו"ש קו"ח וגש"ל ואחר"ם, ואם יזקי' לחר"ס בשו"ט בעולם, מעתה ח"ע בכהקש"מ הנז' לל' סך אלף דורוס קנ"ג שכפ"ה ובשכי"ן וכו' ובא"ח עכ"ן וכו' דלא כא"ס וכו' ונ"ה בקש"מ בדל"ב עכמ"ד ומפו"ל גע"ה מפורש כנז', כ"ב לח' שבט שנת ואמר"ת בלבבך והשו"ב וקיים. וס"ל נמ"ך הודה לפנינו שמואל אגווילוס הנז' בהו"ג שקי' מאת אליהו ואברהם הנ"ל מפאת הסחורו' הנ"ל של טאבא וכו' שנתחייב ולמכור להם כמשו"ח ביד הקונים הנז' במ"א ומצאת וכו' טאבא אורקא לב' קנטאר וששה ליטרין נכי רביע ליטרא קיף קכ"ה קנטאר ומ"ט ליטרין וחצי ליטרא והסך של סאלחסיס הנ"ל במושלם ולראיה ביד המוכרי' הנ"ל ח"פ באדר ש' הנ"ל וקיים. וס"ל נמ"ך הע"ע בק"מ בדל"ב ה"ר אליהו אפלאלו בה"ר יעקב נר"ו וה"ר שמואל אג'ווילוס נר"ו דמתו' פאס יע"א וקיימי השתא פה מחז"ק והו' בהו"ג שניהם עק"ב וח"ע חו"ג לפ' לה"ר אליהו אסולין נר"ו בה"ר שלמה דממתא הנז' בשכי' הבתים גו"ח שיש בהאלברז שאחורי פתח העיר הידוע למכר טאבאקו, מלבד הבתים שהם ה' וז' וט' לשמאל הנכנס ומלבד האלרוף שעל גבו החנות שבהאלברז הנז' ומלבד שני הבתים שהם ה' ו' לימין הנז' סך ששה דורוס בעין הן וכו' בכ"ח מר"ח זה שעלינו וע"ס תשרי ה"ר ט' חדשים הסה''פ יפרעו הסך הנז' מדח"ב בלי אי' ועי' וכו' ולפי שיש איזה בתים בהאלברז הנז' שהשכיר להם המש' הנז' עדיין לע"ע ברשו' המש' הנז' לכן קט"ע השוכרים הנז' בכהקש"מ הנז' בפירות שאינם יכולים לתבוע אותו על הבתים הנז' כ"א עד שיפנה סחורותיו מהם ויפרעו