דבר שמואל קיח

ביותר ואין צריכים לב"ד ע"ך. גם בנ"ד אחר שהאם שהיא כאפוט' נר' בעיניה שהחלו' היא תועלת ליתו' יכולה לחלוק בלא ב"ד. אלא דאכתי יש לפקפק מההיא שכ' הריטב"א בחי' פ' הנזקין וז"ל ואומר רבינו נר"ו דאינו אפוט' אלא במה שהוא מחזיק בידו אבל להוסיף עליו לתת בידו מנכסי היתו' לא וגם אין להם להוציא מיד אחרים ע"ך והביא דבריו מהר"ש בנבנשת ז"ל בתשו' הובאה בתשו' מוהרימ"ט חח"מ סי' ל"ז והוזכרה שם ס' הריטב"א בלי שום חולק והכנה"ג אות קנ"ד כתב וז"ל מדאמר רבינו בעה"ט ז"ל י"ל כל דין אפוט' גמור לקנות לכל דבר נר' דס"ל שהוא כאפוט' גמור לתת בידו נכסי יתו' וגם להוציא מיד אחרים שלא כדברי הריטב"א ז"ל שכת' בפ' הנזקין דאינו אפוט' אלא במה שהוא מחזיק בידו אבל להוסיף עליו ולתת לו מנכסי יתו' וגם להוציא מיד אחרים לא וכן מצאתי בשם הרשב"א ז"ל אבל בתשובה לאחי וראש כמהר"י בנבשת נר"ו הובאה בתשו' מורי הר' חח"מ סי' ל"ז נראה ברור שסבר' הרשב"א היא מוסכמת וכן נראה מדברי מורי הרב שם אלא שכ' שאם נתנו לו אין לחייבו למי שנתן בידו והרשד"ם ז"ל בחח"מ סימן מ"ו כתב שיכול להוציאם ממי שהם בידו עכ"ל ועיין להרב מש"ל בסוף הל' נחלות שכתב וז"ל כתב מהרימ"ט ח"מ סי' ל"ז בשם הריטב"א שכת' בשם רבו דיתומים שסמכו אצל בע"ה אינו אפוט' אלא במה שהוא מחזיק בידו אבל להוסיף עליו ולתת בידו מנכסי היתומים לא וגם אין להם להוציא מיד אחרים ע"ך וס' זו הוזכרה שם מבלי שום חולק עיין בהרשב"א ח"ב סימן מ"ט שחולק בזה ודו"ק עיין הרפ"מ ח"ד סימן מ"ט שכתב בפשיטות די"נ דין אפוט' אף להוציא מיד אחרים ע"ך והילך תשו' הרשב"א ח"ב סי' מ"ט שאלת ביתו' שסמכו אצל בע"ה אם דינו כאפוט' לכל דבר ואם יכול לפקח נכסיו אעפ"י שאין בידו כגון להוציאם מיד אחרים לוים או נפקדים ולמכור קרקעותיהם אם צריכים למזו' ושאר דיני אפוטר' שלא נטל רשות מב"ד תשוב' בע"ה שסמכו אצלו יתו' ה"ה כאפוטי שמינהו אבי יתו' וכו' ויכול למכור ולפקח על נכסיהם ע"ש מבואר להדייא שדעתו דלא כהריטב"א ומן התימה על הכנה"ג שזכר תשו' זו באות שאח"ז לענין אחר ולא הזכירה פה לו' שהרשב"א חולק על הריטב"א ולתמוה על מהרימ"ט והרב אחיו שנר' מדבריהם שסברת הריטב"א מוסכמת ואדרבא כתב שהרשב"א בפר' הנזקין כתב כדברי הריטב"א ואני בקשתיהו ולא מצאתיהו ואולי ט"ס נפל בדברי הכנה"ג וא"ך אחר שזכינו לס' הרשב"א ואתו עמו הרשד"ם והפ"מ א"ך הא ודאי דיש לדקדק בדברי הטור כמ"ש הכנה"ג והוא דקדוק אמיתי, וגם מדברי מר"ן שכתב י"ל דין אפוט' לכל דבר יש לדק' כן ואפילו תימא דאין לדק' כן, ולא מיכרעא מילתא בדע' מר"ן הרי הדבר שנוי בפלוגתא ויכול המו''ח לו' קים לי כהרשב"א וסיעתו אלא דכ"ז לא יגהה מזור לנד"ד שהרי כתב הר"ן בתשוב' סי' ח' וז"ל שאלת ראובן שמת והניח בנים גדולים וקטנים ומינה אפוט' על הקטנים ועל הקרובים והאפוטרו' רוצים לשדך א' מן הנערים הקטנים עם בת זוגו. ואותם שהם מתחתנים רוצים שיהיה חלקו של אותו קטן מיוחד מעכשיו אם האפוט' רשאי ליחד לו חלקו ולחלוק בנכסי אביו בלא ב"ד או לא תשו' לא מצינו לאפוטרו' יהא רשאי לחלוק בנכסי קטנים אלא ברשות ב"ד וכו'. עד אלא ודאי ב"ד הוא שחולקין הנכסים אלא שמעמידין אפוט' לקטנים להפך בזכותם יעו"ש ומבואר שם להדייא בין מינוהו ב"ד בין מינוהו אבי יתומים בין סמכו אצל בע"ה הדין כן וזכר תשו' זו הרב"י בסי' רפ"ט: ופסקה מור"ם סימן הנז' וז"ל אבל אפוטרו' אפי' מינהו אבי יתומים אינו יכול לחלוק בלא ב"ד אלא א"ך נתמנה בפי' לכך ע"ך, ועיין בשושנים שם וא"ך בנ"ד שהמעשה הוא במתא לאראג'י וב"ד שלהם הם ב"ד הגדול שבמתא טיטוואן יע"א ולא נזכר בשטר החלוקה שהיתה במעמד ב"ד או ברשות ב"ד א"ך החלוקה הנז' בטילה ולא עשו ולא כלום ומסתברא דאין לחלק בין קרקע למטלט', דאין לומר דדוקא בקרקע אין יכול לחלוק בלא ב"ד אבל במטל' יכול האפוטרו' לחלוק בלא ב"ד דהא חלוקה לא הוי כמכר וכמ"ש הב"י בשם רי"ו ופסקה מור"ם וז"ל וכל שהגיעו הקטנים לי"ג שנה יכולים לחלוק בעצמם דחלוק' זו לא הוי כמכר וא"ך מ"ל קרקע מ"ל טלטל, ועוד הי"ל להר"ן לפרש ולא לסתום אלא ודאי לענין זה אין חילוק בין קרקע לטלטל: נמצינו למדים דהגם דאפוטרו' יכול לעשות בלא ב"ד לתועלת היתומים וכמ"ש מור"ם ומהריק"ש ז"ל מ"מ החלוק' אין האפוט' יכול לעשותה בלא ב"ד. ולענין שבו' ב"ב שרצו היתומי' להשביע להרי"ץ דודם שהיה מכניס ומוציא בנכסים אח"מ אביהם, הא ודאי מאחר שכל הנכנסות והיוצאות היו על ידו צריך לישבע שב"ב וכמ"ש הטור וז"ל ובן הבית. פירש א' מן האחין שנתעסק בבית אח"מ אביהם ע"ך וכתב הב"י ע"ד הטור כך פירש"י ובגמרא תנא ב"ב שאמרו לא שנכנס ויצא ברגליו כלו' ואינו נושא ונותן בנכסי הבית אלא מכניס לו פועלי' ומוציא לו פועלים מכניס פירות ומוציא פירות ע"ך. והרמב"ם כתב איזהו בן הבית שי"ל לישבע בלי ספק זה שמכניס פועלי' ומוציא פועלים מכניס פירות ומוציא פירות. אבל בן הבית שאינו נושא ונותן אלא נכנס ברגלו ויוצא בלבד אינו יכול להשביעו מספק ע"ך ומר"ן כ' ובן הבית שהוא נושא ונותן בענייני בע"ה וכו' והא דלא נקטי הרמב"ם ומר"ן ז"ל אחד מן האחין כמ"ש רש"י והטור כמ"ש הרב"י והטור וכו' כמ"ש הרב"י וז"ל וכתבו התוספוות פסק ר"ת דמלוה למחצית שכר אינו יכול להשביעו דכיון שלוקח שכר עמלו לא מורה היתירא, וא"ך דמשו"ה פירש"י א' מן האחין וכו' לפי שדרך א' מן האחין שמתעסק בנכסי אביו שלא ליטול שכר הילכך מורה היתירא אבל איניש אחרינא אין דרך להעתסק שלא בשכר וכיון שנתעסק בשכר לא מורה היתירא