דבר שמואל קי

להאלבוויתאת היא בחזקת ה"ר מכלוף בה"ר כליפא ה"ן הרוש ושותפיו הי' משה ן' יוסף ה"ן עולייל, והי' מימון בה"ר משה ה"ן אמו, והחצר הסמוכה לה היא בחזקת הי' מכלוף בהי' שלמה ה"ן אבי''ט ידי"ן תמאיושת וה"ר מרדכי שנקרא ע"ש אביו ה"ר מרדכי בה"ר אהרן הו' אלבאג ושותפיהם כה"ר ישועה בה''ר אהרן מן' אלבאג, ואח''ך עמדו היהודים בעלי החזקות הנז' ושכרו גוף הקרקע מאת הגוים בעליו על ידי האלגזא כנהוג אדעתא לבנות בחצירות הנז' בתים ועליות לדירה ויפתחו פתח לחצירו' הנז' דרך האלרחיבה הנז' ולפי שיש לחצר הידועה חזקתה למכלוף אביט' הנז' ושותפיו הנז' דרך ומבוא בא' מחלק א' מהחצר הסמוכה ' להאלרחיבה הנז' יובן שיניחו להם בעלי החצירות מקום פנוי בלי בנין דרך לעבור ממנו להחצר הנז' שלהם לכן בעת ששכרו מאת הגוים מכלל השכי' שכרו להם גם הדרך לעבור בתוך החצר הסמוכה "להאלרחיבה רוחב ששה זרתות כמשו"ח בידם בערכאות , ובכן עברו דברי ריבות בין בעלי החצירות הנז': אודות הדרך הנז'. כי אמרו החצר הסמוכה "להאלרחיבה שצריכים בעלי החצר האחרת לפרוע האלגזא של מקום הדרך הנז' ויגרע להם מחצירם שיעור' ' האלגזא של הדרך הנז': ועוד בה כי אף ששכרו להם הגוים דרך לעבור, מ"מ לא שכרו להם כ"א כח הגוי ועדיין צריכים הם לפרוע להם שכי' החזק' של מקום הדרך ואחר התעצם הריב ביניהם. נכנסו מתווכי שלום ותיווכו ביניהם עזה"ד יובן שבכלל השכירות ששכרו היהודים בעלי החצירות גוף החצירות מאת הגוים עוד שכרו רחבה אחת שלפני פתח החצירות הנז' שמצ"א סמוכה לכותל האלסדר של הבית הב' לימין ה"ן לחצר הנק' 'צואר' "בוחבל ומצ"א סמוכה ' להאלבוייתאת. שבהאלספלי הנקרא ע"ש משה גנייני נ''ע שבעלי השני חצירו' הנז' יזכו ברחבה הנז' בשוה ולכן תיווכו ביניהם שיטלו בעלי החצר הסמוכה' להאלרחיבה. המחצית ברחבה הנז', ויטלו עוד מהמחצית המגיע לבעלי החצר האחרת שני אמות באמת איש וע"ע האלגזא כדקאי קאי שכל האלגזא יפרעו בעלי הב' חצירות בשוה מחצה לזו ומחצה לזו, ובכן הע"ע בקש"מ וכו' וחתום כמהר''ף אלבאז וס"ל נמ"ך הן היום עמד מרדכי לבאז הנז' ונפשו לשאול הגיעה אם יש ממש בפשרה הנז' במה שזיכו והקנו הוא ושות' לבעלי החצר האחרת שני אמות באמת איש ברחבה הנז' וטעמא טעי' כי עיקר הפשר' נעשית מחמת שנענו מבדי''ץ בעת ההיא שחייב הוא ושות' שכירות החזק' של מקום הדרך עם " האלגזא.'' כנהוג ולע"ע שפשפש ומצא שאין עליו ועל שותפיו שום חיוב מפאת שכי' הדרך פשרה בטעות היא וחוזרת וקנין אין כאן שבו' אין כאן. ונרא' פשוט שהדין עמו, וראיה לזה ממ"ש מר"ן בסי' שס"ג ס"ו וז"ל, הדר בחצר חבירו שלא מדעתו שאמר לו צא ולא יצא חייב ליתן לו כל שכרו. ואם לא אמר לו צא אם אותה חצר אינה עשויה לשכור א"ץ להעלות לו שכר אע"פי שהוציא את בע"ה בע"ך והוא דר בה. ואפילו היה רגיל להשכירו רק שעכשיו לא עביד למיגר בתר האי שעתא אזלי' עכ"ל וכן בנד"ד אלו הב' חצירות הם של הגוים אולאד ן' זנו והרשות בידם לעשות בשלהם כל חו"ר ואם היו רוצים היו סוגרים החצר לגמרי, וסם מכרו קצת מבית אחד מהחצר החיצונ': ושם דרך לצאת ולבוא לחצר הפנימית וירדו ברשות קרינן בהו. ואף אם מתוך כך מטי היזיקא לבעלי החזק' של החצר החיצונ' מה בכך , כיון שהגוים בעליה עשו בשלהם כרצונם הו"ל מקום הדרך לא עביד למיגר ואפי' בישראל הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. אם החצר אינה עשויה לשכור אעפ"י שהוציאו בע''ך והוא דר בה א"ץ להעלות לו שכר וכמ"ש מר"ן ז"ל וכ"ש הוא שהגוי בעל הקרקע הוא בעל דברים אלא דממילא מטי היזיקה לבעל החזקה פשיטא דאין על בעלי הפנימית שום חיוב משכירות החזק' של מקום הדרך ואף שמקודם היה מקום הדרך מכלל הבית ועביד למיגר בתר האי שעתא אזלי' כיון שעכשיו לא עביד למיגר וכמ"ש מר"ן ז"ל: באופן שמ"ה אין על בעלי החצר הפנימית שום חיוב שכירות לבעלי החזק', וכיון שכן הדרינן לענין הפשרה הנ"ב אעפ"י שנעשית בקוש"ח מגן שוייא ובטעות הוייא כי עיקר הפשרה היתה מחמת שאמרו לו ב"ד בעת ההיא שיש עליו חיוב שכירות החזקה של מקום הדרך לכן עמד הוא ושות' ונתפשרו. לא כן עתה בנפול היסוד יפול הבנין, וכמ"ש הרב המבי"ט א"ה סימן ש"ט וש"י בדין מי שנתפשר עם בעל דינו מפני פסק חכם א' שהיה מחייבו ואח"ך נתגלה שהדין עמו פשרה בטעות היא וחוזר והביא דבריו מר"ן ב"י בתשוב' סימן יו"ד בדיני גביית כתוב'. והסכים עמו להלכ' ולמעשה יעו"ש וכ"ך מהר"ם אלשיך בתשוב' סי' י"ד והביא דבריו באה"ט בח"מ סי' כ"ה ס"ק י"ג יעו"ש וכ"ש בנדו"ד שהיו כל הב"ד אומרים לו שהוא חייב, אלא שלעת כזאת חזרו על המקרא ומצאו שכפה"ד אין עליו שום חיוב: הדבר פשוט שהפשרה בטילה וחזר הדין שאין באות' זכייה של אמתים על פני הארץ כלום ותחזור לבעליה הראשונים ואף שהפשרה נעשית בקוש"ח ובאו"ה מה בכך דקנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר ומינה שכיון שהקנין בטעו', גם השבו' שעמו היא בטעו', ואמרי' קנין אין כאן שבו' אין כאן ה"ה פשרה בטעות ונשבע לקיים הפשרה פשרה אין כאן שבועה אין כאן וכ"ך רשד"ם בחי"ד סימן קי"א והר"י אדרבי ז"ל בסימן פ"א והרש"ך ח"א סימן קנ"ט והר"י הלוי ז"ל סי' ס"ז: וכן מתבאר מדברי רוב הפוס' ז"ל עכ"ל ובנד"ז אין לך פשרה בטעות גדולה מזו וכמו שהוכח' וע"ד אמת ח"פ צפרו יע"א בתמוז דהאי שתא מפעלו"ת אלהים לפ"ק וצויי"מ וימ"ן וקיים וחתו' כמוה"ר רחמים יוסף הן' אגני ישצ"ו וכמה"ר חיים אליהו אביט' יצ"ו וכמוה"ר רפאל משה