דבר שמואל קד

מעידים שהי"ל ממון מיוחד בחיי אביו ונו"ן בו ושטרי המקח כתובים ע"ש ודאי דנאמן לומר דמשל עצמו קנאם וזכה הלוקח שקנה ממנו אחר כך שהוא הגביר כהרי"ע יצ"ו זהו הנראה להשיב וחתום כמהר"ש אבן צור נר"ו: עוד זאת יש לחקור היכא דמכרה לאחר כנדו"ד אי טוענין ללוקח ועל האחים להביא ראיה, וכמו שטוענין ליורשים וכמ"ש מר"ן בסימן ס"ב גבי יורשי' ולא הסכים הפנאי לחפש כי נח"ץ ינח"ץ המוביל והוא עומד ודי בהערה זו וחתום החכם. כמהר"א הצרפתי ישצ"ו: וזה מ"ש ע''ז אני הצעיר בדין זה של אחד מהאחים הנושא ונותן בתוך הבית: רבו החילוקים ומבוארים בסימן ס"ב ובסמ"ע וש"ך יעו"ש ובמקומות אחרים והמורם מדברי הפוסקי' דאם אינם חלוקים בעיסתם או בשו"ד ויצאו שטרות ע"ש האח והוא עדיין בחיים הנכסים בחזקת כל האחין. ועליו להביא ראיה שנפלו לו בירושה או מציאה או מתנה כמו שטען, ואינם צריכים שיעידו על אלו השטרות שהם שלו, וכמ"ש מר"ן בב"י שם בסימן הנז' בשם רשב"ם וראב"ן ורמ"ך וריב"ם יעו"ש וכן פסקו הטו"ר ומר"ן ג"ך בריש הסימן גבי אשה יעו"ש ודין א' להם ועיין להרב הכנה"ג אות ט' מהגב"י דלדברי כולם נר' כפי' ראב"ן דבעדות זו שהיו לו נכסי' מאבי אמו סגי ולא פליגי אלא בירושה אם היא כשיעור ומבואר שם בב"י בשם הג"א דבריב"ם מסתבר בזה דא"ץ ראיה שנפלה לו ירושה כשיעור ההוא אלא בראיית ממון מיוחד סגי. ועוד מבואר שם דהא דבעינן ראיה זו גופה דוקא כשהיה הגדול נו"ן לבדו בבית דהכי דייק לישנא דש"ס ופוס' שכתבו אחד מהאחין וכו'. אבל אם כל האחין נו"ן אע"ג דאינם חלוקי' בעיסתן כל מי שהוציא שטר ע"ש הרי הוא שלו, וכ"ך הש"ך שם סקי"ד מדיוק ל' רשב"ם ומתשובת הרב מהרמא"ל סי' כ"ב, והביאה ג"ך הרב הכנה"ג שם אות כ"א מהגה"ט יעו"ש. זהו דין הגדול הנו"ן בתוך הבית כשהוא בחיים אמנם לאחר מיתתו העדיפו כח יורשיו להעמיד הנכסי' בחזקתם, והצריכו לאחין להביא ראיה בעדים שהוא שלהם וכ"ע שלא הביאו ראיה יזכו יורשיו. דאתוקמא הלכתא בזה בפ' חזקת דנ"ב כשמואל ואע"ג דאתקפיה רב פפא ואסיקנא בקשייא מ"מ כתבו הפוס' דלא דחינן מימרא בקשייא אלא בתיובתא דקשייא, ועוד הביא הרב"י שם בסי' הנז' טעם אחר למה שפסקו הפוסקי' כן בשם הריב"ש והרשב"א והוא דאף דבעלמא לא טענינן ליתמי מאי דל"מ אבוהון למיטען הכא כיון דאפשר דאלו אבוהון הוה קיים הוה מייתי ראיה אלא דהני לא ידעי מאן ידע במילתא דאבוהון סמכינן אמאי דיוצאין השטרות ע"ש יעו"ש ונר' אפי' שבועה שלא דבר שמואל (כב) כב פקדנו אין עליהם כי לא באו להוציא אלא להחזיק במה שבידם עיין הטור בשם הרא"ש ומר"ן בקצר סי' ס"ט וראיתי למור"ם שם בהג"ה שכתב בשם המרדכי בהא דעל האחין להביא ראיה היינו דוקא בדבר שאינו ידוע שהוא של אחין אבל בדבר שהוא ידוע של אחין על היתו' להביא ראיה. ואמת שראוי לחקור בראיה זו שכתב מור''ם שיביאו היתו' בדבר הידוע לאחין כיצד היא: דאם היא שהיה לאביהם ממון מיוחד ואתא לאשמועינן דמה שלא היו צריכים לו היתו' בדבר שאינו ידוע הוצרכו לו עתה בדבר ידוע. הרי מדברי מר"ן לעיל מיניה שכתב ואם מת על האחין להביא ראיה משמע דאף דאנן טענינן ליתמי שהיה לאביהם ממון מיוחד מ"מ כשיביאו האחים ראיה שהם של אביהם יזכו בשטרות ותו לא מהנייא ראיה זו ליתומים וה"ן דכוותה שהרי הדבר ידוע שהוא של אחין ומה לי ראיה שהוא שלהם. מה לי ידוע שהוא שלהם: ועוד לצד שנאמר כן מה זו ראייה לסתור בה ראיית האחין שהביאו שהוא שלהם. והרי סו"ס איכא למימר דאף שהיה לו ממון מיוחד לא היו שטרות אלו מאותו ממון כיון שראיית האחין היא שהוא שלהם: ועוד מה כחם יפה בטענה זו יותר מאביהם. והלא כי הוה אביהם גופיה בחיים לא היה מועיל בראיה זו רק כל עוד שלא הביאו האחים ראיה שהוא שלהם, אך אם המציאו ראיה שהוא שלהם. אך אם ימציא הוא ראיית ממון מיוחד לא מהני וכמ"ש ג"ך החכמים הנ"ב בתחילת דבריהם וז"ל שבעדות זו סמוך לבו של הלוקח לא יירא זולת אם ימציא עדים וכו' ואף שבדברי מר"ן ומור"ם לא נתבאר זה להדייא, מ"מ מסגנון הדברים מוכח כמ"ש שהרי אי לאו ראייה זו שמביא האח הגדול שהי"ל ממון מיוחד היו נוטלים האחים אפי' בלא ראיה מצד שהנכסים בחזקתן ועוד בה שראייתו זאת אינה סותרת ראייתם דאיכא למימר כמ"ש דאפילו הי"ל ממון מיוחד לא היו ממנו שטרות אלו, וכן מדוקדק ג"ך מסיפא דדינא דחלוקין בעיסתן דאמרינן התם דאפילו בחייו על האחין להביא ראיה וידוע דחלוקין בעיסתן דומייא דראיית ממון מיוחד היא. ואפי"ה אם האיאו האחים ראיה נוטלים וא"ך תפשוט דה"ה ברישא דהא דאמרינן עליו להביא ראיה היינו כ"ע שלא הביאו האחים ראיה. אך אם הביאו ודאי דמהנייא להו אפילו נגד ראיית ממון מיוחד שלו וא"ך גם היתו' ג"ך לא מזכינן להו בטענת ממון מיוחד בשיש ראיה לאחין כיון דאבוהון גופיה לא היה זוכה בטענה זו כשיש ראיה לאחין והיה צריך להביא ראיה שסותרת דברי האחין דמ"ש מור"ם על היתו' להביא ראיה הוא לרבותא דאפי' מת על היתו' להביא ראיה הסותרת דוגמת ראיית אביהם דלא עדיפי אינהו מיניה: וכן יש להוכיח ג"ך מדברי הרב הש"ך סי' הנז' סק"ך גבי חלוקין בעיסתן שהגיה מור"ם שם שאם כתו' ע"ש