דבר שמואל קג
Dvar Shmuel 103 · דבר שמואל · free full Hebrew text
Open in the reader →ז"ל הביא דבריו הכנה"ג ז"ל דהא דכתב הטור ז"ל דר בה הלוקח יום א' לענין שלא יצטרך להביא ראיה שהוא לוקח ע"ע שהאריך, ואיך לכל הצדדים טענינן להקונה הח' כיון שהחזיק המוכר וגם נהנה לוקח מפירות החצירות ויש שטר ראיה על המכירה אליבא דכ"ע לית דין ולית דיין דטענינן ואע"ג דקי"ל דשותפים אין להם חזקה זע"ז כמ"ש הש"ע סי' קמ"ט ס"ב. ה"מ בשדה או בחצר שאין בו דין חלוקה והטעם משום דאפשר כך עשו ביניהם. שזה יאכל אותה כו"ך שנים רצופים ואחריו יאכל השני כנגדו כיון שאין בו דין חלוקה אבל באלו החצירות שבכל א' מהם יש בה דין חלוקה לחלוק בית נגד בית וגם לחלוק חצר נגד חצר. הא ודאי כיון שהחזיק בכולם עלתה לו חזקה, כיון שהם חלוקים בעיסתם וכולי האי לא הוה שתיק מלמחו' בו להניחו לאכול פירות חמשה חצירות זה כמה שנים, ועוד נר' אפי' אם לא היה בהם דין חלוק' כיון שה"ר מוסא הוא היה משכיר החצירות לזולת ולו לבדו פורעים השכירו' עלתה לו חזקה כמ"ש מהרימ"ט ז"ל הביא דבריו הבאה"ט סי' קמ"ט ונמ"ך בש"ע של כמהר"מ אסבאג ז"ל בכת"י שכן דנין וכ"פ לו מ"ר אביו מהרש"א זלה"ה, מכל האמור דברי המערער מהכל ימעטו וזכה הקונה הנז' ויעשה מה שלבו חפץ בחצירו' הנז' ולראיה ח"ש פה אצווירא יע"א בט"ו לחדש מנחם ש' תור"י זה"ב לפ"ק וקיים עכ"ן, וחתו' כמוה"ר אברהם ן' עטר וכמוה''ר משה הכהן שחתנא', וסמל"ז נמ"ך הדד"א כמ"ש הח' הפוס' עליוני' למעלה, ולראיה ח"ש פה מוגאדור זמן הנז', וקיים וחתום ע"ז הרב הכולל עטרות זר"ק כמוהר"ר יוסף אלמאליח נר"ו בכמוהר"ר אהרן זלה"ה וסל"ז נמ"ך הד"א כמ"ש הח' ספוס' ישצ"ו שהמכר חזק וקיים ביד הרי"ע קורקוס יצ"ו הנז' כמו שהביאו הח' יצ"ו מהפוס' הנ"ל ובפרט ממה שכתוב בשאלה הנ"ב שיש עדים להר"ח הנ"ב המוכר שי"ל ממון מיוחד וגם השטרות של קניית החצירות הנ"ב כתובים ע"ש ודאי שנאמן ר"מ לומר שמעיסתו קניץ וקנה כמ"ש ולא נשאר הדין כ"א בין ר"ש ור"מ אחיו הנ"ב לענין שאם בוא יבוא ר"ש ויטעון על ר"מ אחיו שלא קנה החצירות כ"א בממון מורישם עסק שבו' אבל עכ"פ המכר הנ"ב חזק וקיים ואמיץ ביד הקונה הנ"ב לדורותיו ולרח"ף מראכס יע"א ש' תעני"ק לפ"ק וצויי"מ ויימ"ן וקיים וחתום ע"ז כמוהר"ר רפאל מסעוד אבן מוחא י"ץ שהתנ"א. וסמל"ז נמ"ך ראה ראינו מ"ש הח' הפוסק למעלה ויפה דנו ויפה זיכו להרי"ע הקונה הנ"ב דמאחר שיש עדים שי"ל ממון מיוחד לר"מ הנ"ב וגם השטרות של קניית החצירות הם כתובים ע"ש נאמן לו' ששלו הם וכו' ולרח"ף בזמן הנ"ל פה מראנש יע"א. וחתום ע"ז כמוהר"ר יעקב בטאן וכמוהר"ר יוסף אביטבול וכמוה"ר יוסף חרוש וכמה"ר ימין צבאח וכמה"ר מסעוד פינטו שתנ"א. וסל"ז נמ"ך ראיתי השאלה הנ"ב ואשר נגזר עליה מחו"ר מתא צווירא יע"א ואשר כתב הרב אביר יעקב יהיה בעזרו והאמת הוא מאחר דאיכא קב"ע שהיה לו ממון מיוחד והשטרות כתובים ע"ש המוכר א"כ נימא שמהם קנה החצירות שמכר ואפי' יהיה בהם סך הרבה נימא שהרויח במעות ההם עד שהגיע הסך הנז' ובפרט שהיה מסתתר דרך ים שיש ריוח רב וכההיא דכתב כנה"ג בהג"ה אות י"ב וז"ל אם היה מסתתר דרך ים אפי' הרשב"א ז"ל יודה דיכול לטעון שמעיסתו קמץ שהים נותן בשפע וכו', ובודאי שהריוח שהיה מרויח במעותיו אף אם היה סמוך ע"ש אביו הוא לו לבדו אם היה נשוי אשה וכמ"ש הכנה"ג בסי' ע"ד הביאו הרב מש"ד יעו"ש וא"ך מאחר שהשטרות כתובים ע"ש, והי"ל ממון מיוחד זכאי הלוקח במקחו רק נשאר לבאר ענין קב"ע הנ"ל אם נתקבלה שלא בפני המערער וידוע מ"ש הכנה"ג סי' כ"ח כל המקבל עדו' שלא בפני המערער טועה בדבר משנה וחוזר האמנם מאחר שהמערער הוא בעיר אחרת יכול לקבל, וכמ"ש הכנה"ג בסימן ק"מ הגה ב' אות ט"ז וז"ל וראיתי למורי הרב ז"ל כתב דלא התיר הרשב"א ז"ל לקבל עדו' שלא בפני המערער אלא דוקא כשאינו בעיר אבל המקבל עדות שלא בפני המערער שיש בעיר טועה בדבר משנה וחוזר א"ך בנד"ז אף אם ממה שאחר שעשה המערער המחאה כת' קב"ע ההיא מועל', ויש להאריך בענין זה אלא שאין הפנאי מסכים ולרח"ף בזמן הנ"ל והשו"ב וקיים, עכ"ן וחתום ע"ז כמוה"ר שלם הכהן שחתנא' עכ"ן הפס"ד שממנו העתקנו זה, ולפי שהעמדנו על ההעתקה כראוי חתמת' בששי בש' י"ב לחדש שבט מש' תארי"ך לפ"ק אצווירא יע"א והשו"ב וקיים: הד"א כמ"ש עליונים למעלה, ודברים פשוטים הם ולראיה ביד הקונה דליכול ולחדי נכון לבו בטוח ח"פ פאס יע"א שני אדר המהודר שנת והרחבת"י את גבולך לפר"ק וצויי"מ וימ"ן וקיים וחתומ' כמוהר"ר מתתיה סירירו וכמוהר"ר אבנר הצרפתי ישצ"ו: לא נתברר יפה אם הגביר ה"ר מוסא ואחיו הנ"ב היו שניהם נושאים ונותנים בנכסי אביהם. או אם ה"ר מוסא הוא לבדו נו"ן דיש חילו' לענין דינא בעלמא ביניהם דאם היה אחד מהאחים לבדו נו"ן בנכסי אביהם ויצאו שטרות כתובים על שמו ואומר שלו הם צריך להביא ראיה בעדים שהי"ל ממון מיוחד, וכמ"ש בח"מ סימן ס"ב ס"א לענין אשה הנו"ן וה"ה לענין א' מהאחים הנו"ן בתוך הבית. ואם היו שניהם נו"ן בתוך הבית, הדין הוא שכל שטר היוצא ע"ש א' מהם שזכה בו הוא לבדו אע"ג דאין חלוקים בעיסתם וא"ץ ראיה בעדים וכמ"ש הרב מהר"מ אלשיך בתשו' סימן כ"ה הביא דבריו הכנה"ג בסימן ס"ב אות כ"ג והש"ך סי' הנז' סקי"ד ע"ש ומ"מ הכא בנ"ד אף שיהיה ה"ר מוסא הנ"ב הוא לבדו נו"ן בנכסי אביו כיון שעדים מעידים