דבר שמואל ק

דבר שמואל שאלות ותשובות חלק חשן משפט לי הנפש גם לי לבב החכם השלם כהר"ר נר"ו יאיר וזהיר כאור החמה אכי"ר: א) במה ששאלתני בדין ראובן שהיו לו שטרות נגד שמעון שהגיע זמן הפרעון והיו על שמעון ג"כ חובות אחרים וכשעמד ראובן ליפרע משמעון הפציר בו שמעון להחזיר לו הלואה זו לזמנים וכן עשה שכתב בכתב ידו וחתם בפנקס הלוה שהרחיב לו זמן וקצב לו הסך שיהיה פורע בכ"ח ע"ת החוב והתחיל הלוה לפרוע למלוה הסך הקצוב בכ"ח כמו שהתנו ואחר עבור כמשלש חדשים נלב"ע הלוה ועמדו הב"ח לפרע מנכסיו ולא נמצא בנכסיו כדי כל החובות והמלוה שקבע לו זמן כנ"ז רוצה לטרוף הכל מחמת שהוא תוך זמן ושאר הבע"ח מעכבים עליו באומרם שקביעות זמן זו שאחר ההלואה אין בה ממש אם מצד שהיתה בלא קנין ואם מצד דאיכא למיחש לקנונייא ובקשת ממני לחוות דעתי המעטו בענין זה אם צדקו בדבריהם הבע"ח בזה או לא. תשובה בחוב תוך זמן שקבע המלוה ללוה זמן בשעת ההלואה. פשוט הוא דקודם המלוה לגבות כל חובו מנכסי הלוה ואפי' מלקוחות, וליכא למיחש לקנונייא וכמ"ש מר"ן סימן קי"ד ס"ד שסתם כדעת הרמב"ם בלי חולק ע"ש, ואף שבסי' ע"ז סתם כדעת הרמב"ם דגובה בלי שבו' אפי' מלקוחות ואח"ך כתב ס' רבינו האיי והרא"ש ז"ל דס"ל דצריך שבועה מ"מ אנן כסתמא דדינא נקיטינן וכמו שהוא הכלל בידינו דסתם ואח"ך מחלוקת הלכה כסתם, ומה גם שבסי' קי"ד סתם כדעת הרמב"ם ולא הביא שום חולק ומה שנסתפקת בדין הרחבת זמן שלא היה בקנין, הנה מבואר בדברי מר"ן סימן ע"ג ס"ב דהמלוה את חבירו וקבע לו זמן לפורעו אע"פ שלא קנו מידו אינו יכול לתובעו קודם הזמן, בין במלוה ע"פ בין במלוה בשטר וכו' ע"ש והגם שהרב הסמ"ע ז"ל שם בסק"ז כת' וז"ל דבר שמואל (כא) חלק חשן משפט לכאורה נרא' דמיירי דוקא בקבע לו זמן בשעת הלואה דאלו אחר ההלואה צריך קנין כמו נאמנות וכו' וכמ"ש סי' ע' וע"א מיהו יש לחלק דשאני התם דבא המלוה להוציא משא"ך דהלוה בא להחזיק המעות בידו אותו זמן דהו"ל קצת כמחל לו המלוה לכל אותו זמן, וצ"ע עכ"ל, שמדבריו אלו משמע דאם בא המלוה להוציא מלקחות או ממשעבדי וכנד"ד איכא למימר הכי, ומה גם דאפילו בבא להחזיק הניח הדבר בצ"ע מ"מ כבר יישב ספיקיה הרב הש"ך ז"ל שם בסק"ה. שכתב שם וז"ל ולדידי פשיטא לי דהו"ל כמחל לו המלוה, ומ"ש דהוי כמו נאמנות או אל תפרעני אלא בעדים ליתא דבאמר ליה אל תפרעני גופיה קי"ל דמהני אפי' אחר ההלואה בלא קנין וכמש"ל סי' ע' ס"ג וגם בנאמנות העליתי לעי' סי' ע"א סק"ו דבנא' סתם אינו צריך קנין אפי' אחר ההלואה וא''ך כ"ש הכא ואפי' למאן דס"ל דבנאמנות סתם צריך קנין: שאני הכא דהוי מחי' מה שיש לו ביד הלוה וי"ל מחי' א"ץ קנין וכדלקמן רי"ס רמ"א ועיין להרה"מ פ"ז מהלכות מלוה גבי משכנתא באתרא דמסלקי שיש להוכיח מדבריו שם ג"ך כמו שכתבתי עכ"ל הרי דמיפשט פשיטא ליה למר דהוי מחילה וא"ץ קנין, ולא שבקינן פשיטותיה דהרב הש"ך ז"ל מקמי ספיקיה דהרב הסמ"ע ז"ל]. האמנם מה ששאלת אי איכא למיחש לקנונייא בנד"ז שלא היתה קביעות זמן בשעת הלואה בזה ראיתי להר' מהרשד"ם ז"ל בסי' כ"ח שנסתפק אי נימא דע"ך לא מהני האי חזקה אלא במלוה ולוה אחריני, אבל בכה"ג שכבר בחיי הלוה הגיע זמן הפרעון אלא שהמלוה נתחסד עם הלוה והאריך לו זמן וויתר לו מהחוב אפשר דבכה"ג ליכא למימר חזקה לא פרע איניש וכו' עכ"ל: אך ראיתי להרב הש"ך ז"ל בסי' ע"ח סק"ב שהביא דבריו הללו וסיים עליהם שאין דבריו נראין בזה אלא כיון שהיה בתוך הזמן בכל ענין נפרעים מהם, וכ"ך ג"ך הרב הכנה"ג סימן ע"ח אות י"ז