דבר אליהו (קלאצקין) קעט

דברי חכמים מלואים לספר דבר אליהו מכתבי אחים וקרובים ומכתבים שונים א ב"ה צורי וגואלי, לכבוד גיסי היקר הרב הגאון הגדול מופה"ד נזר הזמן סוע"ה פה"ח מעין המתגבר, דבריו מסולאים בהוד והדר, המפורסם בגאון תהלתו על ישראל הדרתו כקש"ת מו"ה אלי' שליט"א קלאצקין אבד"ק מאריאמפאל

בעיוני בספרו הנחמד שו"ת אבן הראשה, וחנני ד' להעיר בדבריו ובדרשי בם נפל במצודת שכלי איזה חד"ת, אמרתי אציע לפני הדר"ג שיחי' ואשמע משפטו אם משרים אהלך, ואם מצא חן בעיניו הטהורים, וזה החלי בעזרת החונן לאדם דעת

בתשו' אבה"ר סימן י"ב כתב גיסי הגאון ני' ליישב קושיית הכו"פ בסימן ס"ב אמאי אינו חל טריפה על איסור אבמ"ה הא איסור טריפה הוי איסור כולל מגו דחל על החלב בהמה דחלב טריפה אסור חל נמי על הבהמה גופיה איסור טריפה ע"כ, ומתרץ גיסי שיחי' דכמו דלא נימא דהוי כולל משום דאחר שחיטה תאסור הבהמה משום טריפה דמתלי תלי איסור טריפה ולכי פקע איסור אבמ"ה חל עליה איסור טריפה ומגו דתאסר לאחר שחיטה תאסר גם מחיים וע"כ משום כיון דבהאי שעתא אין האיסור חייל ולא יחול האיסור אלא לכי פקע איסור אבמ"ה, ה"נ לא הוי כולל כשנהפך לחלב דפקע איסור אבמ"ה תאסר משום טריפה לא שייך מגו כה"ג כיון דהחלב הכנוס עתה בדדי הבהמה מותר משורת הדין ובעינן דבשעת חלות האיסור יחול על איזה דבר דאז הוי כולל כמ"ש הרמב"ם בפ"ד מהל' שגגות לענין מוסיף שצריך שיהי' האנשים האחרים מצויין בעולם כו' עכתו"ד

א) ולענ"ד לא דמי כלל להא דלא אמרינן כולל משום דיחול איסור טריפה לאחר שחיטה כשיפקע איסור אבמ"ה דזה באמת בעינן דבעת שיחול האיסור החדש יהי' בזמן שעדיין איסור הראשון יש שיחול עליו בכולל וכשישחוט פקע איסור הראשון אבמ"ה וליתא בעולם אז חלות איסור טריפה על ההיתר ואינם באים בזמן אחד, והרי זה דומה למה שכתב הרמב"ם בפ"ד מהל' שבועות הל"י, וכן אם אמר שבועה שלא אוכל היום וחזר ונשבע על הככר שלא אוכלנה ואכלה כולה באותו יום אינו חייב אלא אחת כו' שאין שבועה חלה על שבועה ע"כ והראב"ד השיג וז"ל גם זה שיבוש שבתחילה לא נשבע אלא ליומא ולסוף נשבע על אותו ככר לעולם ע"כ ועיין בהרדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סימן קס"ה שביאר דעת הרמב"ם בטוב טעם וז"ל טעמה של רבינו הוא דלא אמרינן איסור מוסיף אלא היכא שהאיסור הנוסף על החתיכה עצמה בזמן שעדיין איסורא הראשון עליה כגון חמותו ונעשית אשת איש דמגו דאיתוסף עליה איסור א"א איתוסף נמי משום חמות ובזמן המגו עדיין שם חמות עליה אבל הכא בזמן המגו דהיינו בשאר הימים מותר הי' לאכול הלכך לא אמרינן בה מגו לאוכלה ביום עצמו קצרו של דבר מפני שנאסר הככר בשאר הימים לא נאסר עליו ביום שנשבע שלא לאכול כיון דלמחר מותר הוא לאכול עכ"ל, וא"כ ה"נ גבי איסור טריפה דמגו דתאסר אחר שחיטה משום טריפה לא אמרינן דנאסר השתא כיון דאחר שחיטה מותרת היא מאיסור אבמ"ה דפקע האיסור ובאינם באים בזמן אחד לא אמרינן מגו, אבל גבי חלב דאף דהשתא בעת שנטרפה ליכא איסור על החלב דהכנוס במעי הבהמה מקודם יותר עכ"ז כיון דיחול איסור טריפות על החלב אח"כ כשנהפך לחלב בעוד הבהמה בחיותה ויש עליה איסור אבמ"ה שפיר אמרינן כולל בכה"ג דהא בזמן המגו עדיין איסור הראשון מאבמ"ה על הבהמה, ואף להראב"ד דס"ל גבי שבועה דאמרינן כולל בכה"ג אף דבזמן המגו ליתא לאיסור הראשון כמ"ש בהשגתו עכ"ז לא קשה לדידי' אמאי לא אמרינן מגו דלכשתשחט תהי' אסורה משום טריפה יחול איסור טריפה מעתה, דלא דמי דהא חזינן ג"כ דלא אמרינן כולל או מוסיף גבי אשת איש ונעשית חמותו משום דיחול איסור חמות לאחר שתתגרשה או תתאלמנה, וע"כ דאף הראב"ד ס"ל דרק בדבר התלוי בזמן דממילא אתי אז שפיר שייך לומר דכיון שעומד לחול לאחר זמן חייל גם מעתה, אבל דבר התלוי במעשה מי יאמר דהמעשה יהיה וכל זמן דלא הוי המעשה לא שייך לאמר דיחול האיסור ולכן להראב"ד ג"כ לא קשה גבי איסור טריפה לאמר מגו בכה"ג דלכשישחוט יחול איסור טריפה יחול גם מהשתא, כיון דהוי מעשה ואם לא ישחוט לא יפקע איסור אבמ"ה לא אמרינן מגו, ועיין בשעה"מ פי"ז מהל' א"ב, ועיין בתשו' סוף ספר אבני מלואים מה שהעיר על הרדב"ז הנ"ל בסימן ט"ו, ועכ"ז הוא דבר ברור דבאיסור חפצא אתי שפיר כפי טעמו של הרדב"ז, ב) ומלבד כל זה הלא קושית הכו"פ במקומה עומדת דהא זה פשיטא דאח"כ כשנהפך לחלב חל אז על החלב איסור טריפה דהא ליכא על החלב איסור אחר שימנע מלחול, וא"כ בעת שנתהפך לחלב ויחול איסור טריפה אם אוכל מהבהמה אבמ"ה יחייב שתים משום אבמ"ה ומשום טריפה, דהשתא הא הוי כולל מגו דחל איסור טריפה על החלב עתה חייל גם על הבהמה גופי', וקשה על אוקימתא בגמ' חולין ק"ג שנטרפה אח"כ ומיירי שתלש חתיכה לאחר זמן שנטרפה עכ"ז ס"ל כיון דלאברים עומדת חייב רק אחת משום אבמ"ה דאאחע"א הא בכה"ג בעת שנתהפך לחלב וחייל איסור טריפה על החלב יש איסור כולל מגו דחל על החלב חייל על הבהמה גופי', ולא אוכל בעניותי לעמוד על כונת גיסי הגאון שיחי' באותו תשו' לקמן בד"ה והנה וז"ל גם לפמ"ש דכיון שלאחר שחיטה לא יאסר משום אבמ"ה אלא משום טריפה לא מיחסר החלב מחיים משום אבמ"ה ניחא כמ"ש דליכא כולל כיון