דבר אליהו (קלאצקין) קמה

הדר"ג ני' מה אומר ומה אדבר לפני הדר"ג שי' וכל רז לא אניס לי' רק אציע הספיקות שנפלו לי בזה, אם ע"א נאמן ע"ז ואת"ל שנאמן אם יש לה עי"ז דין עע"ד ואף אם נימא שיש לה דין עע"ד אם יכולים להתיר עי"ז בלא היתר ק' רבנים, ואם במה שסיפר העד שהלכה פ"ר יהא לה עי"ז דין עעד"י ואם יש לה דין מורדת כיון דלא צייתא דינא זה זמן רב יען שלא הכריזו עלי' ואם במורדת נוכל להתיר לו אף בלא ק"ר, ובקשתי מאת כ' הדר"ג שיעמידני על האמת באלו הספיקות, והנה הב"ש כ' בסי' ט"ו ס"ק כ' דאין ע"א נאמן להעיד לאיש שמתה אשתו משום דאתחזק איסורא דחרגמ"ה, ובסי' קנ"ח סק"א כ' דלכאו' נראה דבזה"ז אין ע"א נאמן כו' ויראה מלשונו דלא פשיטא לי' כ"כ אך בפ"ת ס' א' ס"ק י"ד הביא בשם סנו"ב והק"נ והב"א והישע"י שחולקין על הב"ש, ויש שנתנו טעם דהוי מדעל"ג, ויש שכ' הטעם משום דבדרבנן ע"א נאמן אף כדאיחזק איסורא, ולכאו' י"ל דהכא לא הוי מדעל"ג דאף אם תבוא האשה ותכחיש אותו לא יהא מוחזק שקרן כי הוא יאמר שהאמת כדבריו ומ"מ נראה לפמ"ש הש"כ יו"ד סי' צ"ח ס"ק ג' דמש"ה נאמן מסל"ת לומר דאין בו טעם משום דיכול להטעימו לקפילא ור"ל דמירתת לשקר כמ"ש הפמ"ג שם אף דיכול לתרץ א"ע ולומר לא הרגשתי הטעם ועכצ"ל דחזקה אין אדם אומר דבר שיוכל אחר להכחישו אף שיכול לתרץ דבריו ולפ"ז ה"ה כאן כיון שהאשה יכולה להכחישנו אף שיוכל לומר אמת דברתי הוי מדעל"ג, ול"ל דשאני הכא שהאשה כבר נסעה למרחקים ולא מרתת דז"א דכבר הוכיח בס' נחלת יעקב מדחשיב הש"ס נתגיירה בב"ד פ' מדעל"ג ולא חילק אם הב"ד במקום קרוב או רחוק ובלא"ה לפמ"ש רוב האחרונים דחרגמ"ה בזה"ז דרבנן פשיטא דע"א נאמן באתחזק איסורא ועדיין יש לפקפק ולומר דהכא איכא ב' חזקות חזק"א וחזקת כשרות של האשה אבל גם ז"א דהא בנדון הב"ש ג"כ איכא ב' חזקות חזקת חיות של האשה, וע' שד"ח מערכת אישות סי' ג' שהביא הרבה אחרוני' שלא כדברי הב"ש וכיון שנתברר שהע"א נאמן שאמרה שתסע למרחקים ותנשא לאיש אף דעביד אינש דגזים ולא עביד מ"מ לא עדיף ממדברת שיחה יתירה עם הבחורים שנחשבת לעד"מ ומה גם שהוכיח סופה על תחלתה שדעתה להנשא לאחר, ול"ל דאדרבה כיון דעי"ז היא כעעד"י שהפסידה כתובתה ממילא אין הע"א נאמן דז"א כיון דאין אנו באין לדון עכשיו על הכתובה וכמ"ש דהאשה שאמרה מת בעלי בה"א תנשא ולא תטול כתובתה וכיון שע"א נאמן לענין חרגמ"ה נאמן לומר שהלכה בפריעת ראש ובכ"מ שע"א נאמן באיסורין הוא נאמן אף בלא הגדה לפני ב"ד וע' חו"ד סי' צ"ח ואף אי נימא דחרגמ"ה דאו' מ"מ לא הוי דבר שבערוה והוי כשאר איסורין שא"צ הגדה לפני ב"ד, ואף שהרמ"א כתב דדוקא כשרגילה בכך כבר כ' שם הב"ש דהיכא דלא הי' שום סיבה לזה אף בפ"א הויא עע"ד ואף שעע"ד צריכה התראה י"ל דהיינו דוקא להפסידה כתובתה אבל לענין איסור א"צ התראה כמ"ש מקצת האחרוני' לענין מורדת ואחר שהתרה בה השליח ענתה שבאמעריקא מותר, וכשעע"ד כ' רמ"א שמותר לגרש בע"כ ומשמע דה"ה לענין לישא ב' נשים, ובפ"ת הביא בשם השב"י שחולק על הב"ש ודכשפשעה כנגדו א"צ היתר ק"ר וכן נראה ממ"ש הנוד"ב ת' א' וכן הביא בשד"ח בשם הס' נחלת יעקב להגאון מליסא וא"כ הי' נראה לצדד להתיר בנ"ד בלא היתר ק"ר, ובעבוה"ג סי' ל' שא"צ התראה והיכא שהי' לה התראה אף שלא עבר י"ב חודש מזמן התראה דעת רוב אחרוני' דמתירין לו לישא אחרת ולהסוברין דבפשעה כנגדו א"צ ק"ר גם במורדת א"צ היתר ק"ר, ולכן דעתי נוטה אם ישלחו הב"ד שבכאן להב"ד דשם שיתרו בה שאם לא תרצה לקבל גט יתירו לו לישא אחרת נוכל להתיר לו אח"כ לישא אחרת ע"י השלשת גט כן דעתי נוטה להלכה ולא למעשה עד שיבוא תשובת כבוד הדר"ג שי' ובמטו מיניה דמר ניהו רבא שימהר להשיבני כי הרחמנות גדולה על האיש הזה ואין ידו משגת לאסוף היתר ממאה רבנים ואם לא נתיר לו יוכל להיות ח"ו מעוגן כל ימיו ונכשל בהרהורי עבירה וכבר נודע דעת רובא דרבוותא דאף אם נימא דרגמ"ה גזור במקום מצוה מ"מ במקום שיש מכשול עבירה לא גזר ומה אאריך עוד הלא הכל גלוי וידוע לפניו ועיניו כיונים על אפיקי הש"ס והפוסקים, ואסיים בברכה ד' יברכהו בכשרות החג בחדוה ודיצות, כ"ד המשתחוה מול הדרת כבודו הק' שלמה ליכט אבד"ק פיאסק. תשובה

הנה בלשון השו"ע סי' ע"ז ס"ב "וי"א דבזה"ז שאין נושאי ב' נשים לא משהינן לה י"ב חדש אם רוצה לגרשה ואם אינו רוצה מתירין לו לישא אחרת (מרדכי ס"פ אע"פ בשם ראב"ן) ויש חולקין שאין להתיר לו לישא אחרת (שם בהג"ה ובתשו' הרשב"א סי' תת"ס ומהרי"ק שורש ס"ג) וכן עיקר", וכבר הביא הח"מ ס"ק ט"ז מ"ש המהרי"ק שאם נתיר לו במורדת אפי' תקדיח תבשילו יאמר שהיא מורדת כי יתן עיניו באשה אחרת, ומבואר דלא מיירי כששלחו לה ב"ד התראה והכריזו עלי', ובב"ש סק"ב "דהא הטעם הוא דאין מתירין לו לישא אחרת משום דחיישי' כ"א יאמר דמרדה עליו ואם הדבר יצא לפני הב"ד או טובי העיר ל"ח לזה", ומבואר מזה דכל מ"ש למעלה ששולחין לה מב"ד וא"ל הוי יודעת שאם את עומדת במרדך אפי' כתובתך ק' מנה הפסדת אותם ואח"כ מכריזין" כו', היינו רק לענין שתפסיד כתובתה, ומש"ה אינו מספיק מה שמודיעין אותה ע"י השליח ב"ד. ומכריזין לפרסם ברבים כדי שלא יקנו מאתה כתובתה וקרקע המיוחדת לכתובתה (ע' ב"מ ד' י"ט) וכשתמכור כתובתה בטובת הנאה (ע' ב"ק ד' פ"ט) יפסידו הלקוחות והיא לא תפסיד, וע"י פרסום ההכרזה שידעו הכל שהפסידה כתובתה לא יבא אדם לקנות ממנה, (ועמ"ש הח"מ סי' קט"ז סקי"ח לענין עע"ד דכשחזרה ממעשיה הראשונים צריך לכתוב לה כתובה אחרת דכתובה ראשונה כבר נמחל שעבודה בשעה שעברה על התראתו, וא"כ ה"ה במורדת כשחוזרת בה ורוצית לדור עם בעלה, וע' סוטה ד' כ"ה דכיון דקפיד קפיד, אך עמ"ש למעלה סי' מ"ד ממ"ש בכתובות ד' ט' אי למיתב לה כתובה ניתב לה עמש"ש), משא"כ לענין נשואי אשה אחרת וכעין מ"ש הפ"ת סי' א' סקכ"א בשם העבוה"ג לענין עע"ד דדוקא לענין כתובה צריכה התראה משא"כ לענין תקנת רגמ"ה ועכ"פ ממ"ש לחשוש שכאו"א יאמר כן מפורש דמיירי כשלא התרו בה ודאפי' בירור גמור ע"י עדים ליכא, וכעין מ"ש הפ"ת סע"ז סק"ב דגם כשאין עדות ברורה רק שיש רגל"ד קצת שעע"ד יכול הבעל למנוע ממנה שארה כסותה עד שתקבל גט

, והנה כבר כ' הח"מ והב"ש דגם להי"א שאין מתירין לה לישא אשה אחרת מ"מ מתירין לו לגרשה בע"כ ונותן לה הכתובה והיינו שהדיעה הראשונה סוברת כמ"ש המרדכי וז"ל וראב"ן כ' דאע"פ שהלכה כרבותינו שצריך להשהותה י"ב חדשים אגיטא, בדורות הללו שאין אדם נושא ב' נשים ביחד לא משהינן לה ואם בשביל אחרות שתווסרנה קנסי' להתיר לישא אחרות והיא תשב ותתעגן עכ"ל וכמפורש בלשון השו"ע (דפוס האלבערשטאט) ואם אינו רוצה (לגרשה) מתירין לו