דבר אברהם - ג ט

וטרם נבא ליישוב דבריו נעיר עוד דיש להקשות קצת על שי' רש"י שפי' טמא דמתניתין לענין אכילה, ונראה דנד מפי' הרמב"ם דענינו שימוש בטומאה משום דבכ"מ שנזכרו יחד נותר וטמא אין פירושו שימוש בטומאה, ומדלא מני מתניתין גם שימוש בטומאה בהדי הני ששוין במה קטנה וגדולה נראה דטמא משמש בבמה קטנה. והנה התוי"ט עמד על מ"ש הרמב"ם בפיה"מ דטמא ענינו שאין מקריב טמא ומסיים שכן פירש הגמרא ולא נמצא כן בגמרא שבידינו. אמנם בתוס' רע"ק כתב משם הבה"ז דכוונת הרמב"ם לסוגיא דפ"ב דף ט"ז ע"א דפרכינן מה להצד השוה שבהן וטמא ובעל מום] שכן לא הותרו בבמה, והרי מבואר להדיא שאין הטמא עובד בבמה

י) והנראה לענ"ד לומר דבמאי דאיפלגו לוי ותדבר"י באזהרת זר אם היא מויסרו או מוזר לא יקרב אליכם לאו משמעות דורשין בלבד נפקא מבינייהו אלא דעיקר ענין האזהרה של עבודת זר אינו שוה ביסודו ללוי ולתנא דבי ר' ישמעאל. דלמאי דתני לוי ענין האזהרה הוא שלא יעבוד הזר בעבודת הקדשים, דהכי קאמר קרא ויתרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו נזירה מעבודת הקדשים לפי שהם קדשים, ובעיקר ענינו ותחילתו אין האיסור תלוי ומותנה כלל בזה אם עבודה זו מסורה לכהנים או לא, ר"ל דאפילו אם יצוייר שיש עבודה במקדש שאין דינה ליעשות ע"י כהנים דוקא מ"מ אם רק מצד עצמה שם עבודה עלה הי' שייך לחול ע"ז מעיקרו ענין האיסור של וינזרו מקדשי בני ישראל שלא יעבוד הזר אלא דבמאי דגלי רחמנא שאינה צריכה כהונה שרי בזה בהדיא האיסור של וינזרו, דכיון דאין לנו אלא כהן או זר ואין במציאות ממוצע כזה שיהי' לא כהן ולא זר ועיי' בפרשת דרכים דרך מצותיך מ"ג מה שנסתפק לענין במת אהרן, והרמב"ם (פ"ט מביאת מקדש ה"א) כתב אי זהו זר כל שאינו מזרע אהרן הזכרים] ממילא מדגלי דאי"צ כהן הרי זה כמפרש דזר מותר לעבוד ואין בזה איסור דוינזרו, ונמצא דאין ההיתר מצד שעבודה זו אינה צריכה כהונה אלא מצד שהותר בה זר בפירוש אך לא משכחת לה באמת עבודה כזו במקדש, שאין לך דבר ששם עבודה עליו שלא יהי' בכהנים ואם אינו בכהנים אין שם עבודה עליו. [עיי' במל"מ פ"ב מתמידין ה"י]. אבל לתנא דבי ר' ישמעאל דנפקא לי' אזהרה לזר מקרא דוזר לא יקרב אליכם אין ענין האזהרה בסתימות שלא יעבוד זר בעבודת הקדשים אלא עיקר ענינה הוא שלא יעבוד הזר עבודה המסורה לכהנים, וזוהי משמעותי' דלא יקרב אליכם בעבודה המסורה לכם, אבל כל עבודה שאינה מסורה לכהנים אפילו אם היתה עבודת הקדשים מצד עצמה, כלומר מצד גדרי עצם העבודה, אין זר מוזהר עליה מעיקרא, לפי שעיקר הלאו הוא רק שלא יעסוק הזר בעבודות הכהונה והרי אין כאן עבודת כהונה. והשתא מתי דבעבודות שבבמה ששם עבודה עליהן אלא דגלי קרא וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח אהל מועד שאינן צריכות כהן ומותרות בזר, כדדרשינן כהן פתת אהל מועד ואין כהן בבמה (עיי' זבחים קי"ט ע"ב וברש"י במשנה) מצינו את המציאות שהזכרנו עבודת הקדשים ששם עבודה עלה ואין דינה בכהן. ולפי האמור מבואר דלמאי דתני לוי הי' שייך לחול ע"ז איסור הזרות אלא שהתורה התירתו במאי דמיעטה כהן שפירושו שיעבוד הזר כמש"ל, אבל לתנא דבי ר' ישמעאל דעיקר משמעות הלאו הוא שלא יעבוד הזר עבודות המסורות לכהן הנה מכיון שאמרה תורה שאי"צ כהן בבמה ממילא אין כאן מקום במציאות לחלות איסור הזרות שאינו יכול כלל לעבוד בבמה עבודות המסורות לכהנים

וכ"ז הוא רק בזר אבל לענין עבודת הטמא דלכו"ע אזהרתי' מוינזרו מקדשי בני ישראל אין איסורו תלוי בזה אם מסורה העבודה לכהנים או לא אלא מכיון דשם עבודה עלה שייך איסור טמא ואע"פ שאינה בכהנים דרק בראוי לעבוד הכתוב מדבר כמש"ל, וא"כ בעבודה שבבמה דשם עבודה עלה שייך הי' לאסור את הטמא. ומעתה עפ"י האמור מבואר דעבודת טמא בבמה אם מוזהר בה כבמקדש או אינו מוזהר כזר תליא בפלוגתא דלוי ותדבר"י, דללוי דאמר דזר וטמא תרווייהו מחד קרא דוינזרו נפקי גם הטמא עובד בבמה כזר, דכי היכי דלענין עבודה שאינה תמה ועבודת סילוק פטר את הטמא מה"ט ה"נ בבמה, דכיון דגלי קרא דוזרק הכהן כו' שהזר מותר בבמה ולא קאי האזהרה דוינזרו בבמה ממילא גם הטמא דנפיק מאזהרה זו הותר בבמה, אבל לתנא דבר"י דאזהרת הזר היא מוזר לא יקרב אליכם שענינה הוא שלא יעסוק הזר בעבודה המסורה לכהנים לא שייך למילף כלל היתר הטמא בבמה מזר דנהי דלענין עבודה שאינה תמה ועבודת סילוק יליף טמא מזר דכשם שהזר פטור ממיתה ה"נ טמא מ"מ לענין במה אין למילף, דשאני עבודה שאינה תמה ועבודת סילוק שדינן בכהנים ויש בהן איסור זרות ואפ"ה פטרה תורה ממיתה שפיר איכא למילף טמא מינה דכשם דאיסור זרות שיש בהן אין בו עונש מיתה ה"נ איסור טמא שבהן אין בו עונש מיתה, משא"כ בהיתר הזר בבמה דלתדבר"י אין זה בתורת היתר אלא דאין כאן במציאות מקום לחלות האיסור של זרות אחרי דעבודה זו אינה מסורה לכהנים כמש"ל, לא שייך כלל למילף טמא דשייך בי' ענין איסורו גם בבמה שהרי שם עבודה עלה ואין ללמוד זמ"ז. ולפי"ז יצא לן דלתנא דבר"י טמא אסור בבמה וללוי מותר

והשתא א"ש דברי הרמב"ם ז"ל דאף דס"ל כתנא דבי ר' ישמעאל דאזהרת זר הוא מוזר לא יקרב אליכם מ"מ טמא פטור ממיתה בעבודה שאינה תמה ועבודת סילוק משום דילפינן להו מזר שיש בו