דבר אברהם - ג פג

עוד יש להעיר דדוקא בההיא דבקעת של עץ דאיירי בה הרמב"ם אנו דנין בעשוי למלאות אם הוי ב"ק וכן בחיצין נקבות שהן של עץ ולכן אע"פ שהן עומדין למלאות וכל זמן שלא נמלא מהסדן או החיצין עדיין הוי כלא נגמרה מלאכתן מ"מ מיד חשבינן להו כב"ק דהא גולמי כלי עץ גמי מקבלין טומאה, משא"כ בדידן בכלי מתכת אפשר לומר דכל הצורך הוא בשביל תיקון וקביעת המכונה שזהו עיקר הכלי לכן כ"ז שלא הוכנסה המכונה חשובה השפופרת כגולמי וגולמי כלי מתכת טהורין ואח"כ במחובר ישימוה שם אלא שצריך בירור גדול מה בקרא גולמי, ועיי' חולין כ"ה ע"א וברמב"ם בכמה מקומות, ועיי' בתוס' סוכה שם (ד"ה בנקבות) שכ' דה"ל גולמי כלי עץ דטהורין, ולשונם ק"ק דהא אדרבא גולמי כלי עץ טמאין, וצ"ל דכוונתם לאו דוקא לגולמי דעלמא אלא כגון דקאמרי בקתא דסכינא דלא הוי כלי בפ"ע אלא רק כחלק. ומ"מ ק"ק מנ"ל דחיצין נקבות נמי הכי הווין. ולא נתברר לי די צורך אופן תיקונו של מודד המים אצלכם, לפי שישנן כמה שיטות (סיסטימות) של מודדי המים, ואם הקערורית שבאמצע היא לשים בקרקעיתה את הציר (או היתד) שבאמצע כנפי "הפילטערל" שעליהם תסוב י"ל שדינו ככף החקוק שתחת רגלי המטות שאין בהם משום כלי קיבול לפי שאינו עשוי לקיבול אלא לסמוך כמבואר ברמב"ם הל' כלים פ"ב

כמו"כ לא נתברר לי אם הקערורית תופסת כל רוחב הצינור או שרחבה קצר מרוחב הצינור ונשאר מצדדין חלק צינור משהו שאינו קערורי שגם שם זורמים המים, וכן אם בחלק הצינור שע"ג הקערורית בגובה ג"כ זורמים המים

ואם הוא באופן זה יש לנו צד היתר, שלפי שכתבתם שהמים נמשכים ישר מהנהר א"כ דינו ממש כמעין שהעבירוהו ע"ג השוקת שאם העבירו ע"ג שפה כל שהוא כשר חוצה לה כבמקואות ריש פ"ה ושו"ע רס"ח ומסתמא יש בצינורות כשפפה"נ למאן דבעי גם בזה שיעור לחיבור להכשיר שאובין או כולו שאובין אמנם אף בזה יש להעיר מההיא דמקואות פ"ו מ"י האביק שבמרחץ בזמן שהוא באמצע פוסל ע"יי בר"ש שהאביק הוא לשון חקק והוא כלי מתכת משוקע באמבטי ובזמן שהוא באמצע פוסל שכל המים גרורים ע"ג, וה"נ בנידון דידן. אמנם בביאור משנה זו נתלבטו המפרשים אמאי חשיבי כל המים שבמקוה כגרורים ע"ג האביק ונעשו כולם שאובים, לא ליהוי שאובים אלא מה שמהם כנגד האביק ולא מה שמצדדיו ולגבייהו יהא נידון כאביק שמן הצד שבמשנה שם שאינו פוסל ובזה גריעא בנ"ד שכל המים גרורים בפועל ע"ג הקערורית. אלא נראה שביאורה הוא, דהר"ש כתב שהאביק יש לו נקב ועשוי להוציא את המים שבמקוה, ונראה שהוא בשיפוע קצת, היינו שכל דופני המקוה משתפעים אל האביק שהוא באמצע ובאופן זה באמת כל המים שבמקוה מסתמכי ועמדי על האביק ולכן כולם נעשים כשאובים. ולפי"ז בנ"ד נמי בין המים שלמעלה ובין שבין הצדדים אף אם הקערורית קצרה ואינה תופסת כל רוחב הצינור מ"מ כיון שהיא למטה באמצע כל המים סמיכי עלה. ויש להמתיק עוד בפנים אחרים קצת, דתניא (חגיגה י"ט.) מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין שאין מטבילין באויר, דלא אמרה תורה מקוה ומים אלא כשהם על הארץ ולא באויר, עיי' פירש"י. ובכל מקוה ראוי הי' למים העליונים להיות כבאויר אי לאו דגם אינהו אארעא דמתותא סמיכי. וכיון דבמשופעין כל המים מסומכין על הכלי אין בזה דין מי מקוה אלא דין מים שבכלי או כטובל בכלי דמי ופסול. ולפי"ז בנידון דידן לא שייך למידן הכי. אך לפי"מ שהעליתי בספרי ח"א סי' י"ח אות ב' דבעינן שיהא על כל משך המערב תורת הכשר מקוה ואל"ה אינו בכדי חיבור המקואות, וכן מצאתי בחת"ס חיו"ד סי' ר"ט שהמתיק עפיד"ז דברי הרמב"ם פ"ח דמקואות, הנה במקום הקערורית אין על המערב תורת הכשר מקוה דבמקוה זהו האביק וממילא אין חיבור מקואות על ידו. וע"יי בב"י מה שהבית מתשובת הרשב"א ח"ג בכ"ח ובמה שנחלק בביאור דבריו וקשה להאריך בזה עתה ועיי' בתפא"י במתני' דאביק דגובה ברום קומה הוי כשאובין ורמז לההיא דטבו"י פ"ב מ"ו. והתם באמת לא קיי"ל כריב""נ אלא שהביא לה מסתמא לענין שיעורא דרום קומה ואין הדברים ברורים לי לע"ע

ובר מן דין יש לפקפק ולומר דשאני הכא מע"ג שפת השוקת כיון שהוא בתוך הצינור וכל הצינור הוי ככלי, אמנם ראיתי בב"ח סי' ר"א גבי צינור שחקק בו גומא שעמד כבר ע"ז משפת השוקת. וקשה לי להאריך עתה בזה בפרט שאין צד הטיכני של המכונה ידוע לי אם יש שם צדדים לא קערוריים. ומלבד זה איכא תיוהא, שאם היו המים נמשכים מן המקוה לא היה מועיל החיבור להכשיר לפי שבאים בזחילה, אלא דהנהר הוא כמעיין שמחבר גם בזוחלין, עי' סי' ר"א ס"י ובש"ך ס"ק קכ"ט ועוד, אבל ידוע דדעת הר"ש דרק במקוה שמימיו היו זוחלין מאליהן יש עליהם דין מעיין אבל בהרחיבן ומכ"ש שהמשיכן למק"א אין דין מעין והדברים ארוכים, ולכתחילה יש להדר ולצאת ידי כל הדעות

ויש לאיזה צד עצה לסתום את נקבי צינור המודד סתימה מעלייתא ע"י התכת מתכת ויתבטל מתורת כלי ואחר שיחברוהו לקרקע ינקבוהו שוב או יקצצו לגמרי משפת הצינור שלו (מהצד הטיכני אפשר יהיה לעשות כן בודאי ע"י חלקי הסילונות שמלפניו ושלאחריו) ויהא קבעו ולבסוף חקקו. ואף שהנו"ב מה"ת קמ"ב כתב בנקיבת גיגית בתלוש שאם היה