דבר אברהם - ג לב

דלא שייך האי טעמא כו"ע מודי דפסולין וכדמסייע לי' הש"ס מהא דאיפליגי ר"י ור"ל רק בבשר וס"ד למימר דבאימורין לא]. והשתא אי אמרת דגדר היוצא הוא רק כשהי' מתחלה במחיצתו ויצא אבל אם היה מתחלתו שלא במחיצתו אין זה מגדר היוצא א"כ אמאי מיפסלי האימורין משום יוצא בדאיתנייהו אבראי בשעת זריקה והרי קודם זריקה עדיין קדשים קלים היו ולא יצאו חוץ ממחיצתן וכשנעשו קדשי קדשים בשעת זריקה ונתחדשה להן מחיצת העזרה הרי היא מתחלת קדושה זו חוץ למחיצת העזרה ומעולם לא היו בה כקדשי קדשים ואמאי מיפסלו ביוצא אע"כ דגם כשלא היה מעולם במחיצתו נמי הוי יוצא ולא בעינן דוקא הי' במחיצתו ויצא וכמ"ש

כח) איברא דאיכא למידחי דאף דרישא דמתני' דמעילה בבשר קדשי קדשים שיצא מיירי ביצא חוץ לעזרה מ"מ סיפא באימורי קדשים קלים לא מיירי בהני אלא ביצא חוץ לחומת ירושלים, דהשתא אין פסול יציאתן בא מצד קדשי קדשים ומשעת זריקה ואילך אלא גם קודם זריקה נפסלו ביוצא מצד קדושת קדשים קלים שהי' בהן ולענין יציאה זו כבר היו במחיצתן היינו חומת ירושלים ויצאו מהן, ואכתי אין ראיה מזה ללא היו מתחילה במחיצתן, אבל נראה לי לומר בזה מלתא חדתא לקיים ראייתנו, דהגרע"א ז"ל בתוספותיו למשניות מעילה (פ"א ח"ג) עמד במאי דאמרינן בסוגיין דזבחים מאי לאו בדהדר עיילינהו פליגי ובהא פליגי דמ"ס מיפסלי ביוצא ומ"ס לא מיפסלי ביוצא ופליגי בדר"י ור"ל, והרי אפי"ת דבהדר עיילינהו פליגי מ"מ אכתי לא מוכח דסבר מאן מינייהו כר"ל דאימורין שיצאו חוץ לעזרה קודם זריקת דמים נפסלו די"ל דמיירי שיצאו חוץ לירושלים דמיפסלי לכו"ע דהא לא קילי מבשר קדשים קלים, דכל טעמא דר"י הוא רק משום דקודם זריקה עדיין אינם קדשי קדשים ואין להם מחיצות העזרה אבל קדשים קלים מיהא הוו ויש להם מחיצות ירושלים וכשיצאו נפסלו, ולולא דמסתפינא הייתי אומר ליישוב קושיתו מלתא חדתא, דמחיצות לקדשים מצינו אם לזריקה והקטרה אם לאכילה, דם ואימורין ואברי עולה מחיצות העזרה לזריקה והקטרה, בשר קדשי קדשים מחיצות העזרה לאכילה ובשר קדשים קלים מחיצות העיר לאכילה, וכשיצא ממחיצות אלו הוו יוצא, והנך אימורין דלאו בני אכילה נינהו לא ניתנו להם מעולם לאותן המחיצות שלאכילה ורק כשנעשו אחר זריקה קדשי קדשים ניתנו להן מחיצות דהקטרה אבל קודם זריקה לר"י אין להן מחיצות כלל, מחיצות דהקטרה כקדשי קדשים לא דעדיין לא נעשו קדשי קדשים ומחיצות קדשים קלים כבשר נמי לא דלא נחמרו בהן מחיצות דבשר כיון דלאו בני אכילה נינהו, ולכן אימורין קודם זריקה לר"י אפילו יצאו חוץ לחומת ירושלים נמי לא נפסלו דאין להם מחיצות כלל לשום דבר וממילא לא הוו יוצא וא"כ לר"א דסבר דנפסלו ואין זריקה מועלת עוד ע"כ לאו מצד קדשים קלים הוא דנידונין כיוצא אלא כקדשי קדשים משום דעומדין להקטרה וע"כ דכר"ל סבירא לי' דגם קודם זריקה דינם כבר ליפסל ביוצא חוץ למחיצת העזרה כקדשי קדשים. ומצאתי שכעין זה כתב בתוס' חדשים למשניות שם, והשתא הכי קמה ראייתנו ממסקנא דר"פ, דמדנפסלו אימורין ביוצא בדאיתנייהו אבראי בשעת זריקה מוכח דאע"ג דלא הי' מעולם במחיצתו נמי הוי יוצא, דאפי"ת שהוציא האימורין חוץ לירושלים מ"מ לא מיפסלי כקדשים קלים אלא מדין קדשי קדשים שבהן כמ"ש וקדושה זו לא באה להן אלא בשעת זריקה ונמצא דמשעה שנתקדשו בקדושה זו וירדה להן תורת מחיצה לא היו מעולם במחיצתן

כט' אולם אכתי איכא למדחי דלעולם לא מיפסלי האימורין כלל ביוצא אפילו בדאיתנייהו אבראי מה"ט שלא היו מעולם במחיצתן ויצאו, והא דלא מהניא בהו זריקה לר"א י"ל דלרב פפא מטעם אחר הוא, דבמנחות (דף י"ב ע"א) אמרינן איבעיא להו לדברי האומר שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן וקיי"ל דאותן שיריים אסורין באכילה מהו דתהני להו הקטרה למיקבעינהו בפיגול וליפקינהו מידי מעילה אר"ה אפי' לר"ע דאמר זריקה מועלת ליוצא ה"מ יוצא דאיתיה בעיני' ופסול מחמת דבר אחר הוא וכו' א"ל רבא אדרבא תפי' לר"א דאמר אין זריקה מועלת ליוצא ה"מ יוצא דליתיה בפנים אבל חסרון דאיתי' בפנים מהניא לי' הקטרה. והנה בדעת רבא לא איתפריש אי סבר דעיקר הטעם מאי דלר"א אין זריקה מועלת ליוצא הוא רק משום שאינו בפנים ואין נ"מ כלל אם יש בו פסול יוצא או לא אי דסבר דלר"א בעינן שני החסרונות שיפסל ביציאתו ושלא יהי' בפנים ואם יש בו רק אחד מהן שהוא פסול ביוצא ונמצא בפנים או שאינו בפנים ואינו פסול ביציאתו זריקה מועלת גם לר"א אבל לר"פ איכא למימר דסבר דעיקר טעמא דר"א דאין זריקה מועלת ליוצא הוא רק משום דאינו בפנים בשעת זריקה. ואין נ"מ כלל אם נפסל משום יוצא או לא אלא דאפי' אי לא נפסל ביוצא ומהניא לי' חזרה מ"מ כל זמן שהוא בחוץ אין זריקה מועלת לי' ור"ע סבר דזריקה מועלת גם למה שהוא בחוץ ולפי"ז אין ראי' כלל שנפסלו האימורין ביוצא דלא תהוי להו חזרה לכ"ע אחרי שהועילה להן זריקה, וכן מטה דעת הרמב"ם (פ"א מפסוה"מ הל"ג) שאין האימורין נפסלין כלל ביוצא שכ' ואם החזירן מקטרין אותן, עיי"ש בכ"מ ולח"מ ובמק"א הארכנו בזה. וכ"נ מתוס' זבחים (דף כ"ו ע"א ד"ה דילמא) דלר"פ עיקר טעמי' דר"א הוא שאין הזריקה מועלת הוא משום שאינם בפנים, והן כתבו כן לפי שיטתם דגם בעיילינהו לגואי לפני זריקה נפסלו ביוצא ומ"מ בכה"ג זריקה מועלת גם לר"א וא"כ בדאיתנייהו אבראי עיקר החסרון הוא רק מה שאינן בפנים וה"נ נימא לדידן דאפי' אם לא נפסלו כלל ביוצא מ"מ אין זריקה מועלת לר"א