דבר אברהם - ג כט

דהנה ביומא (דף כ"ד ע"ב) בעי רבא עבודת סילוק בהיכל מהו לפנים מדמינן לי' או לחוץ מדמינן לי' (דבפנים לוי נמי מודה דפטור הזר בעבודת סילוק). ופירש"י עבודת סילוק בהיכל והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה מהו, מבואר מדבריו דדישון המנורה הוי עבודה תמה ופטור הזר הוא רק משום דעבודת סילוק היא, והוא פלא דבסנהדרין (דף פ"ג ע"א) גבי היוצק והבולל כו' המטיב את הנרות כו' ואין חייבין עליהן לא משום זרות כו' פירש"י זר שעשה אחת מהם בפנים אינו חייב מיתה דנפקא לן בסדר יומא (דף כד.) מועבדתם עבודת מתנה ודרשינן עבודה תמה ולא שיש אחרי' עבודה וכל הני יש אחריהן עבודה כו' המטיב את הנרות המדשנם שחרית יש אחרי' הדלקת ערבית עכ"ל. הרי דעבודת מתנה היא ולא עבודה תמה וביומא כתב להיפך ממש דעבודת סילוק היא ועבודה תמה, והיא פליאה עצומה, ותדא מיהא קשה לכל הראשונים דפירשו התם הטבת הגרות לדישון ופטור משום שאינה עבודה תמה ומשמע דעבודת מתנה הויא וחשיב לה בין הני עבודות דמתנה ועיין בחידושי הרמ"ה לסנהדרין ובתוס' שם) והרי עבודת סילוק היא כדאמרינן בהרמת הדשן ודוחק לומר מאי מדשנם דקאמרי שמסיר הדשן ומושך קצת את הפתילה למעלה בכדי להרבות אורה וזו עבודת מתנה היא (ועדיפא מהדלקה דלאו עבודה היא משום דזה עושה מעשה למשוך את הפתילה) דהו"ל לפרושי. והנ"ל לומר דבהא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק יש לחקור אם רק סילוק פטור או דבעינן מתנה דוקא. ובפשוטו נראה דמתנה דוקא בעינן כדכתיב קרא ואי לא הוי לא מתנה ולא סילוק פטור, ומ"מ אי לאו דבעינן עבודה תמה הי' הזר חייב מיתה על שחיטה והיינו שחיטת פרו של אהרן שפסולה בזר) וקבלה והולכה כמ"ש רש"י יומא (כ"ד ע"א) עבודה תמה כו' ולא שיש אחריה עבודה כגון שחיטה **(הה"ה. מ"ש רש"י שחיטה בע"כ צ"ל דהיינו שחיטת פרו של אהרן שלדברי האומר שחיטת פרו בזר פסולה יש נה משום איסור זרות כמבואר ביבמות (דף ל"ג ע"ב) אבל בשחיטה דעלמא הרי קי"ל שחיטה לאו עבודה וכשרה בזר, וק"ק אליבא דמאן קיימינן אליבא דרב דאמר ארבע עבודות כו' ורב גופי' סבר שחיטת פרו כשרה בזר כדאמרינן ביומא (דף מ"ב ע"א) תסתיים דרב הוא דאמר כו', ואף דסבר בפרה פסולה מ"ח אין לומר דכוונתו לשחיטת פרה שהרי אמרינן התם דבדק הבית היא ואין כאן זרות מיהו לפימש"כ התו"י (ד"ה שחיטת פרה) דבעיא בגדי כהונה יש ליישב קצת, וצ"ע:)** וקבלה והולכה עכ"ל אע"ג דלאו מתנה ממש נינהו, ונהי דבהולכה (או גם בקבלה) י"ל דחשובי מתנה דמקרבא למזבח אבל שחיטה ליכא מתנה כלל וצ"ל דכל שהיא הכנה לעבודת מתנה נמי עבודת מתנה מקרי וכן תני במתני' בולל ופטור רק משום שאינם עבודה תמה אע"פ שאינה מתנה מצד עצמה ויתר מזה שאינה מעכבת (מיהו ובולל וכו' עד תנופה והגשה צ"ע דכשירות בזר כמבואר בסוטה ודף י"ד ע"ב) וביותר קשה מ"ש הרמב"ם (פ"ט מבי"מ הלכה ה') על כל הני שנפסלו ולוקה כמו שעמד על זה כבר בתפא"י וצ"ל דקאי רק אאינך) ולפ"ז נאמר דכל עבודה שהיא הכנה וחלק לעבודת מתנה חשובה עבודת מתנה אפילו נעשית ע"י סילוק ממש. ומעתה נאמר דדישון המנורה הוי עבודה משני פנים א) מצד הדישון בפ"ע דילפינן במעילה (דף י"ב ע"א) מקרא דדשן הדשן וכדישון מזבח הפנימי ומצד זה היא עבודה תמה שאין אחריה עבודה עוד דהדלקה שאחרי' מצוה אחרת היא של יום הבא, אבל הוי עבודת סילוק ב) מצד הטבת הנרות והכנתן להדלקה שלאחרי' כמ"ש הרמב"ם דדישון המנורה מ"ע שנאמר יערוך אותו אהרן ובניו והוא חלק מהטבה וכדקרי לי' במתני' הטבת הנרות, ומצד זה הוי עבודת מתנה אע"פ שבא ע"י סילוק לפי שהיא הכנה וחלק לעבודת מתנה כמש"ל אבל אינה עבודה תמה שיש אתריה נתינת שמן ופתילה והדלקה שהיא גמר עבודה להטבה שלפניה (ואם עשו מנורה חדשה שבערבית ידליקו בה אין חיוב לדשן את הישנה ביום שלפניו מצד הטבה שהרי לא ידליקו עוד בישנה, אבל מצד הדישון כשהוא לעצמו לכאורה חייב לרש"י ועיין במלחמות ריש יומא וצ"ע בזה) והשתא א"ש דברי רש"י ז"ל דביומא דבעי רבא למימר דחייבין על עבודת סילוק ללוי ועבודה תמה בעינן שפיר פירש"י דדישון הוי עבודת סילוק ועבודה תמה, דמצד עבודות הדישון בפ"ע הוא עבודת סילוק ותמה, משא"כ למסקנה דפשיט רבא דהיכל כפנים ולכו"ע פטורין שם על עבודת סילוק ואנו באין לחייבו רק מצד עבודת המתנה שבו דהיינו מצד ההטבה שהיא הכנה לעבודת מחנה שפיר קאמר שאינה עבודה תמה שיש אחריה הדלקה, והיינו דמצד עבודת המתנה שבה אינה גמר עבודה וכמ"ש

ולפי"ז לענין דליקרי עבודה וליבעי בגדי כהונה הוא נחלק ג"כ לשני פנים, דמצד הדישון בפ"ע שפיר י"ל כשי' הריצב"א דלא הוי עבודה אלא מצוה בעלמא ולא בעי בגדי כהונה כמ"ש דלא אשכחו בי' בגדי כהונה כבחיצון, וגם בזה נחלק רש"י עליו וסבר דגם דישון זה של סילוק שמי' עבודה בין במנורה ובין במזבח הפנימי כמ"ש, אבל מצד ההטבה וההכנה להדלקה שבו בודאי לכו"ע שמי' עבודה ובעי בגדי כהונה שהרי מקרא דיערוך אותם הוא נלמד יחד עם שאר ההטבות ואהרן ובניו כתוב ושאר הטבות וודאי עבודות הן ובעו בגדי כהונה וזר שנתן שמן ופתילה לוקה כמבואר בסוגיין דיומא וה"נ דישון מצד ההטבה שבו והשתא נחזי דבדקדוק גדול נקטו התוס' רק דישון מזבח הפנימי לענין דלא בעי בגדי כהונה ולא הזכירו גם מנורה משום דדישון המנורה בעי בגדי כהונה מצד ההטבה שבו מיהא. ומ"מ קושית התוס' לענין מעילה במאי דחלוק מזבח החיצון שמועלין בדשנו לפני הרמה לכו"ע תתיישב בתירוצם גם לענין מנורה שלא ימעלו בדשנה מהאי טעמא גופי' שכתבו