דבר אברהם - ג כז

דבחוץ באמת אינה עבודה כלל מה"ט לכו"ע דעד כאן לא פליגי רבנן ור"ש אלא בהי' אפשר לבטלה רק מתחלה לשחוט בצד המזבח אבל עכשיו ששחטה רחוק ממזבח אי אפשר לבטלה עוד ובע"כ צריך לאמטינהו למזבח ולכן ס"ל לרבנן דהויא עבודה אבל אלו היה יכול לבטלה גם עכשיו כו"ע הוו מודו שאינה עבודה דהא אין בה צורך הקרבה ואין זה שייך אלא בפנים שמקום המזבח מכוון ואינו יכול להעמידו במקום אחר וא"כ עכשיו ששחט ברחוק ממנו בע"כ צריך למימטי הדם אליו משא"כ בחוץ שאין מקום קבוע למזבח א"כ גם עכשיו אפשר לבטל להולכה שהרי יכול להביא המזבח אצל הדם ולא הדם למזבח ונמצא שאין ההולכה צורך העבודה אלא למנוע טרחא יתירתא ואינה עבודה כלל לכו"ע כמו מוליך הדם לבראי מן המזבח ולהלן. ולפי"ז אין זה שייך אלא בהולכה משא"כ בסידור הנרות דאע"ג דאפשר לבטלה מתחלה אלו לא הסירן מ"מ עכשיו שכבר הסירן אי אפשר לבטלה עוד ובע"כ צריך לסדרן ע"ג הקנים ודמיא להולכה בפנים דהויא עבודה. ומזה יצא לנו דבר חדש לפמ"ש הרמב"ם בפי"ה שלהי זבחים דאין טמא עובד בבמה מ"מ עבד בהולכה פטור שאינה עבודה כלל בבמה לפי שיכול להביא המזבח אל הדם כמ"ש וכן לענין מחשבת פיגול בבמה בהולכה [אם לא שאין שהות להביא בו ביום וביני וביני יפסל בלינה וצ"ע]. אולם להכניס כוונה זו בתוס' אין הלשון סובל דא"כ לא הו"ל למימר דאפשר לבטלה לשחוט בצד המזבח אלא הכי הו"ל למימר סתמא דאפשר לבטלה וצריך לדחוק דאין כוונתם דזה טעם הפטור אלא דמשו"ה לא חשיב לה במתני'. ואכתי למ"ש שאינה עבודה כלל בחוץ דחוק דלמה הוצרכו לזה עדיפא הו"ל למימר שאינה עבודה כלל וצע"ק. ואין לומר דאכתי להרמב"ם נמי משכחת לי' לתיקון בחוץ בסידור הנרות גם בשל זהב, דאפילו למ"ד נרות קבועין הוו מ"מ קניה דקים הוו ובשעת הדישון היה כופפן ומטן למטה וזוקפן בשעת הדלקה כדפירש"י במנחות (פ"ח ע"ב) ובל"א פי' שהכיסוי מלמעלה כמין טס הי' יכול ליטול כל שעה וא"כ זקופה זו או חזרת הכיסוי ליהוי כסידור וצריך שיהי' לפני ה' ולא בחוץ. ז"א דע"כ אין זה חשיב סידור וגם זה מוכח מרש"י יומא שהזכרנו דאל"ה לא היה צריך לפרש זר שסידר את המנורה כמ"ד אין נרותיה קבועין וכמש"ל. והשתא דאתינן להכי נוח לן לפרש כן גם כוונת דברי הראב"ד דעיקר הקפידא הוא רק על סידור הנרות ע"ג הקנים שיהי' מסדרן לפני ה' ולא בחוץ, ולא משכחת לה סידור הנרות שלא לפני ה' אלא כשיוציא כל המנורה כולה לחוץ ויסדר שם את הנרות עליה ויכניסנה כך כשהיא מסודרת ומדוקדק לשונו יפה

כג) ודע דלפי מה שנתבאר דמצי לאדלוקי שלא במקומה אישתכח דלאו כללא רבה הונא דהדלקת הנרות הוי תמיד עבודה תמה (לפי ההו"א דשמה עבודה) שהרי בהדלקה שלא במקומה למ"ד נרותיה קבועין בהוציא כולה לחוץ יש אחריה עבודה להניחה במקומה ולמ"ד אין נרותיה קבועין כשהוציא רק הנרות לחוד והדליקן יש אחריה עבודה סידור הנרות ע"ב הקנים, והא דפריך הש"ס ביומא שם הדליקה ליחייב דעבודה תמה היא היינו רק כשהדליקה במקומה כרגיל באין אחריה עבודה. מיהו לדידן בהוציאה כולה והדליקה שצריך עוד להניחה במקומה יש להסתפק אם חסרון הנחה זו משווי להדלקה כעבודה שאינה תמה לפמ"ש למעלה שהנחה זו אינה מחלקי העריכה דאף דנתינת שמן ופתילה חשיבה כעבודה שאינה תמה בשביל ההדלקה שיש אחריה אע"ג דהדלקה עצמה לאו עבודה היא מ"מ י"ל דהנחת המנורה במקומה גרועה מהדלקה, דהדלקה אע"ג דלאו עבודה היא מ"מ מצוה מיהא הויא וגמר העריכה כמש"ל משא"כ הנחתה במקומה שאינה כלל מענין העריכה כמ"ש. ואף דלענין הדלקה עצמה אין נ"מ בחקירה זו דלמסקנא לאו עבודה היא כלל, מ"מ נ"מ מזה לענין סידור הנרות כגון בשל שאר מיני מתכות דלרש"י אין נרותיה קבועין לכו"ע והדליקן תתלה שלא ע"ג המנורה ובא זר וסדרן כשהיתה המנורה בחוץ דאינן חסרין עוד הדלקה אלא הנחה במקומה אם זה חשיב למשווי לסידור כעבודה שאינה תמה או לא, ואף דהוי מתקן בחוץ מ"מ נ"מ אם נימא דאין הלכה כההיא דתו"כ ומותר לתקן בחוץ לפי שלא הובא להלכה [היינו אם נימא דאין הלכה כלל כהתו"כ ולא לפי הדרך שכתבנו דמשו"ה השמיטה הרמב"ם משום שהיא רק לענין סידור הנרות שאינה שייכה להרמב"ם דבאופן זה בגוונא דכתיבנא הלכה כהתו"כ כמובן]. וכן נ"מ לפי"מ שצדדנו לומר להראב"ד דמתקן בחוץ אפילו להתו"כ אינו מעכב בדיעבד וא"כ שייך בי' חיוב זרות כזר שהקטיר מן הפסולין שאם עלו לא ירדו דחייב. מיהו למאי דכתיבנא דלמ"ד נרות קבועין בשל זהב אין סידור הנרות עבודה גם בשל שאר מיני מתכות למאן דסבר דבהן לא הוו קבועין לפי שלא היתה עבודה במנורה של זהב, מ"מ נ"מ למ"ד גם בשל זהב אין גרותיה קבועין וסידור הנרות הוו עבודה, ומתוך כך תסתער לן קושיא עצומה על רש"י ביומא דמפרש דפירכת הש"ס זר שסידר את המנורה ליחייב קיימא למ"ד אין נרותיה קבועין, (פירוש דהו"ל לרב לחנות לתנא זה גם עבודת סידור בין העבודות שזר חייב מיתה עליהן ולמה מנה רק ד') דא"כ מאי משני איכא הדלקה אחריה דשוויא לסידור עבודה שאינה תמה והרי אכתי משכחת לה סידור עבודה תמה כגון שהדליק את הנרות בחוץ ובא זר וסידרן שאין אחריה שום עבודה עוד. ואף דאיכא למימר דרש"י פליג על הראב"ד וסבר דגם בכה"ג מקרי מתקן מבחוץ ומעכב בדיעבד וממילא צריך לכבותן ולהדליקן מחדש ונמצא דאכתי איכא הדלקה אחריה מ"מ משכחת לה כשהדליק בפנים לפני ה' כשהיו הנרות מסולקין ובא זר וסידרן דאינן חסרין עוד כלום. ודוחק