דבר אברהם - ג קלב

הואיל דמ"מ לא הי' יכול לשמחה עד עתה, ר"ל דקמ"ל אף שבא עלי' אתר הקידושין ונמצאת עתה נשואה למפרע ושנה כבר עברה, מ"מ חוזר משום דנשואה למפרע לא שייך, דענין הנשואין הוא מה שהיא כבר אשתו גמורה ולא חסר עוד כל תנאי ומעשה, וכעין זה כ' רבינו באותו הפרק הי"ב גבי בית שהשכיר. אבל עיינתי בירושלמי ומצאתי מפורש כדברי מרן הכ"מ ז"ל דאמר שם (סוטה פ"ח הלכה ו') אפי' שומרת יבם וכו' מה דמי לה קידש אשה מעכשיו לאתר י"ב חודש ושלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו. והכוונה מבוארת דהוקשה לו אלמה חוזר במת אתיו במלחמה והא הוי כמארס במלחמה ולא יחזור ופריק לה שזה דומה למקדש מעכשיו הואיל ונמשכת הזיקה מאתיו. [ועיין בכ"מ שם שמחלק בין מת במלחמה למארס משום דהתם לא עשה מעשה לפטור עצמו מהמלחמה ועל דבריו יקשה דא"כ למה דוקא במעכשיו חוזר הלא גם אם קידשה קודם המלחמה לאחר זמן סתם בלא מעכשיו ושלם הזמן במלחמה ג"כ יחזור דעתה במלחמה לא עשה כל מעשה, ורק מעשהו הקודם חל השתא, ול"ל מפני שעשה מעשה קודם, שיחול עכשיו במלחמה, דהא ודאי מעשהו שלפני המלחמה לא יוכל לגרום לגרע דינו, ודוחק לומר שזה גופא שאינו חוזר עתה מהקידושין לפני בוא הזמן מיקרי ג"כ מעשה. - אח"כ ראיתי בס' מנ"ת מצוה תקכ"ו שעמד בדברי הכ"מ ונ"ל כן דאי-חזרתו כקידשה, אך לדעתי לא מסתבר הכי, מלבד שגם במעכשיו ס' תנאי ס' חזרה, ועיי"ש בס' הנ"ל שנדחק בזה. - ולכן הטעם שכתבתי אני משום דהזיקה נמשכת מאחיו ודמי למעכשיו מתיישב יותר, ונ"מ לבין שני הטעמים היכא דגם אחיו קדש במלחמה ומת, שלטעם הכ"מ גם בזה חוזר ולטעם דידי לא יחזור, וכן להיפך, במייעד במלחמה דקיי"ל מעו"ה לקידושין ניתנו וכשמייעד מקודשת למפרע משעת מכירה, שלטעם הכ"מ דהכל תלוי במעשה א"כ אינו חוזר אף שמקודשת למפרע, משום שע"י מעשה יעודו בא, ולפום דילי העיקר הוא מתי חלו הקדושין, ולכן ביעוד גם בתוך המלחמה יחזור, אולם מסתבר דשניהם בעינן שיהא חלות הקידושין קודם המלחמה ולא בתוכה וגם שלא יעשה מעשה בתוך המלחמה לפטור עצמו כסברת הכ"מ, ואולי גם כוונת הכ"מ כך]. עכ"פ נתבאר שאם יארש אשה או יבנה בית או יטע כרם במלחמה אינו חוזר. וא"כ נ"מ רבתא בגזלן דאי לא דמיעט קרא קנין גזילה, וגם קנין גזילה הי' כלקיחה אחרת לחזרה מעורכי המלחמה אלא שלא הי' מצוה לחנכו, וזהו עיכוב צדדי ר"ל שאין הפירוש שעל בית כזה שאין מצוה לחנכו אין חוזרין, אלא דהוא רק דין בחיוב ההחזרה דאין מחזירין לחנך רק בשהחינוך יהי' מצוה (ולדוגמא, אלו הי' נעשה ביתו שבחו"ל א"י ע"י כיבוש רבים בתוך המלחמה, ודאי הי' חוזר עליו) וא"כ במשלם דמי אפי' במלחמה שפיר הי' חוזר, משום דבלאו קנינו הגמור עכשיו, כבר הי' קנין הגזילה מקודם המלחמה, והוא רה סילוק העיכוב שלא יהא בעמוד והשב, וצריך לחזור משום קנינו דלפני המלחמה, ועוד עדיפא מבעכשיו. ול"ד למייעד במלחמה שהבאנו לעיל, משום דהתם המעשה שעושה עתה הוא בעיקר חלות הקידושין אף שחלים למפרע. וראי' לדבר, דמה שנעשה עכשיו במלחמה מצוה בחינוכו לא איכפת לן ובלבד שיהא הקנין מקודם, מגופא דהך דינא, דמקדש מעכשיו ולאח"ז ושלם הזמן במלחמה דחוזר, והא גם התם לפני בוא הזמן מלבד שלא תל עדיין למפרע, הלא גם אין מצוה לישב עמה לפני המלחמה, וא"כ אף כשהגיע הזמן והקנין תל למפרע, אבל המצוה הלא נעשית עתה במלחמה וע"ז הא לא שייך לומר דלמפרע נעשה מצוה, דהא מ"מ לפני בוא הזמן לא הי' ע"כ מצוה לישב עמה ומדחוזר בזה, גם במצות חינוך כן. ומוכרח כמ"ש דהך דיהא מצוה בחינוכו הוא דבר צדדי (ואגב אעיר שראיתי בס' מנ"ח מצוה הנ"ל שמקשה אפי' לא שלם הזמן במלחמה למה לא יחזור דהא אפשר שיהיו קידושין למפרע בתשלום הזמן והו"ל אירס אשה. ולא דק דמ"ח עדיין אין מצוה לישב עמה ואין מחזירין אלא למצוה) אבל השתא דממעטינן פרט לגזלן שעל קנין גזילה אין חוזרין ובאת רק לדון מקניתו עכשיו ע"י הדמים, הלא לוקח במלחמה ואינו חוזר, וא"כ לא פליג גמ' דילן על הירושלמי וצריך קרא לנותן הדמים במלחמה

והא דמקשי בגמ' (סוטה מ"ג ע"א) לימא דלא כר"י הגלילי דאי ריה"ג הא צריך לחזור משום עבירת הגזל, הא כיון דע"כ קרא אתא לנותן הדמים במלחמה, שב מעבירה הוא, וניחא גם לריה"ג. ועוד מניין לנו לחדש דלריה"ג אפי' ביהיב דמי קודם המלחמה אינו חוזר מפני דמעיקרא באיסורא אתא לידי' אף דבלוקח כה"ג הי' חוזר, הא אפשר לאוקמי קרא ביהיב דמי במלחמה גופה, דמשום קנין הגזילה מיעטי' קרא ומשום קנינו עכשיו גם בלוקח כה"ג אינו חוזר. ויהא לכ' מוכת דלגמ' דילן ל"ל שני הדינים הללו (של מצוה בחינוכו ושל לוקח במלחמה) גם יתד, ודוק ותמצא. (וא"ל דאמנם הא דאמר בגמ' ביהיב דמי הכוונה בתוך המלחמה, דזה מופרך מכמה גיסי וכמבואר למעיין שם) אך זה ניחא היטב, דלעולם ס"ל גם לגמ' דילן שני הדינים האלו דצריך שיהא מצוה בחינוכו ושהמעשה יהי' לפני המלחמה, ולכן מיעוט דגזלן מיתוקמא למשלם דמי במלחמה, וכמ"ש, אך לריה"ג מ"מ לא יתיישב באופן זה ויהא צריך לחזור משום עבירת הגזל אף בעשה תשובה במלחמה, דלא תהא מהני התשובה במלחמה עצמה אם לא שב קודם המלחמה. דודאי לריה"ג דאמר הירא ורך הלבב זה המתירא מן העבירות שבידו, הטעם משום דנענש עליהן וכן הוא בס' החינוך, וכיון דירד למלחמה ועבירות בידו כבר נחתם דינו לרעה בהאי שעתא, וע"כ צ"ל לריה"ג דתלוי בירידתו למלחמה דאלא"ה מאי מתירא מעבירה