דבר אברהם - ג קה

שהרבית הניתנת למפרע להפקידות תחשב להחברים רק בתור פקדון, כי אשאל לנפשי היתר פקדון זה מנא לי', הא ע"כ הך פקדון ברשיון הלוה הוא להשתמש בו ופקדון כזה הא אמרינן בב"מ מ"ג ע"א וכן פסקינן בתו"מ רצ"ב דמיד שקבל הנפקד הפקדון הוה עלה ש"ש מטעמא דאמרינן שם הואיל ונהנה מהנה דבההיא הנאה דאי מיתרמי לי' זבינא דאית בי' רוחא זבן בהו. הוה עלייהו ש"ש מיד, וע"כ דחשבינן הנאה של הנפקד דבא מכת המפקיד, דהא על הנאה דממילא לא שייך לחייבו כש"ש

ונראה דזה מוכח ג"כ מהא דהקשו התוס' בב"מ פ"א ע"א ד"ה הא גמרתי' דמאי פריך הא גמרתי' דשאני הכא דאכתי תפיס לי' אאגרי' ולכך הוה ש"ש אע"פ שגמר מלאכתו ותירצו דלא מהני תפיס לי' אאגרי' אלא דוקא בעוד שמשתכר באומנתו ותרתי בעינן וכו' יעי"ש. ולכאורה דבריהם צ"ב, כיון דחשבינן הנאה דתפיס לי' אאגרי' להנאה דש"פ, א"כ למה לא יהי' ש"ש גם בתר דגמר מלאכתו בשביל הך הנאה, מוכח דבעינן שהנאת הנפקד תבוא מכח המפקיד ורק אז הוה ש"ש, והך הנאה דתפיס לי' אאגרי' בתר דגמר מלאכתו הא בודאי לא בא מכח המפקיד רק הנאה דממילא הוא ולפיכך לא הוה ש"ש עלה, והא דסובר ר"י דשומר אבידה הוה ש"ש מטעמא דפטור מלמיתב ריפתא לעניא, כבר ביארו התוס' בנדרים ל"ג ע"ב דחשיב כאלו נטל שומר האבידה פרוטה מבעל האבידה ונותנה לעני יעי"ש. ובאמת מדברי התוס' אלו אנו למדים דכל הנאה הבאה להנפקד מהפקדון חשיב כאלו בא מכח המפקיד, וההיא דב"מ פ"א שאני דהתם בתר דגמר מלאכתו אינו רוצה הבעה"ב שיהא אצלו לפקדון כלל, ואכ"מ להאריך בזה

עכ"פ בנידון דידן אלו לא לוה הלוה מהפקידות, בודאי לא הי' מוסר פקדון של מעות מותרין שישתמשו בו החברים להנאתם במקום שהוא יכול בעצמו להשתמש בהם להנאתו ובזמן שהוא בעצמו מחזר ללות מעות מהפקידות, וזה שמפקיד מעות מותרין להשתמש בו הוא משום דבלא זה לא הוי משיג ההלואה מהאגודה, וכיון דחשיב הגמ' הך הנאה דשמוש המעות להנאה דש"פ, א"כ זה גופא הוה תגר נטר בשביל ההלואה. והרי גדולה מזו העלה הריטב"א ז"ל דכל שהמלוה מרויח בסבתו של לוה הרי זה אסור אע"פ שאין הלוה נחסר כלום, והוכיח זה מהא דאמרינן בב"מ ס"ג ע"ב דפוסקין על שער שבשוק ופריך הגמ' והא בעי למיתב זוזי לספסירא. ומפני דיהיב לי', הרי דאף דאינו חסר להלוה כלום מ"מ הוה רבית כיון דמרויח המלוה מהלואתו של זה. וא"כ בנידן דידן אף לשיטת החולקים על הריטב"א יעיין במח"א הלכות מלוה ולוה סי' ט"ו נראה דגם לשיטתם הוי רבית גמורה, דבזה שמוסר מעות לפקדון להשתמש בו בשביל להשיג הלואה הרי נהנה המלוה מחסרונו של הלוה, דהא גם לדידי' הוא ש"פ בשביל הך טעמא דאילו מתרמי לי' זבינא, וכי בשביל שאסור להלוה לקבל מעות בשביל פקדונו זה משום דזה יהי' הלואה ברבית, יהי' מותר להמלוה לכופו שימסור לו פקדון כזה בשביל הלואתו, אתמהה, (באופן ששגבה עתה מרות מבינתי להבין עצתו ותקנתו ומי יתן ואדע)

אמנם על עצם הטענה שטען על הנהגות התגודות, לענ"ד נראה דיש עצה פשוטה וישרה למען להסיר המכשול מדרך עמנו עד שלא נצטרך גם להתקנה של היתר עיסקא בהלואות הפקידות לחברי האגודה. הנה זה ידוע כי בסיס האגודות כאלה עומדת על יסוד הערבות, שכל החברים ערבין זה לזה ואם אחד או חברים הרבה יחדלו מלשלם להפקידות את כסף הלואתם שלוו מהפקידות אז על החברים הנותרים החובה לפי האוסטתוו שלהם המאושרת מהרשות למלאות את ההפסד הזה מכיסם, וחובת המילוי הזה שחל על כל תבר למלאות ההפסד של האגודה לא מפני שהפסיד כל חבר את כספו שהכניס להאגודה בשעה שנעשה לחבר האגודה לפיכך עליו החובה להכניס כסף תרומתו מחדש, א) דא"כ הי' עליו החובה להכניס כסף להאגודה רק כדי מכסת הכסף שעליו להביא לאוצר האגודה בשעה שנעשה לחבר ולא יותר, ב') דהא החובה על כל חבר למלאות ההפסד העולה על חלקו גם אם יחפוץ החבר לצאת מן האגודה לגמרי אחר שהפסידה האגודה, ויש אגודות כאלה אשר הוטל תנאי ביניהם שגם אם יהי' איזה הפסד להחברה במשך שנתיים ימים אחר שיצא החבר מן האגודה, מ"מ החובה עליו למלאות ההפסד העולה על חלקו, מכ"ז רואין אנו שכל תבר וחבר קבל עליו הערבות למלאות גם ההפסד שהפסידו גם חברי' ולא את הפסדו לבד, באופן שכל חבר וחבר יחשב בהאגודה למלוה ולערב, למלוה בזה שהפקידות תלוה את כספו שהכניס להאגודה לחבר אחר, ולערב שעליו למלאות ההפסד שהפסידו גם החברים הנותרים

והנה הט"ז ז"ל ביו"ד סי' ק"ע העלה הלכה למעשה שכל ערב קבלן מותר לקבל שכר בעד ערבותו ואף אם יצטרך לשלם בעד הלוה ויהי' הוא למלוה של הלוה, מ"מ השכירות שלקח מקודם בעד ערבותו אינו שייך להלואה שבאה אח"כ יעו"ש ובנה"כ, והשתא לפי"ז בנידן דידן אם הפקידות למשל לא חפצה להלוות להחבר עד שיקבל ערב אחד לא מהחברים של האגודה לשלם בעדו אם לא ישלם הוא. אז הי' הדין לפי דעת הט"ז שיוכל הערב לקבל שכר כמה שירצה בעד ערבותו אצל הפקידות, וא"כ למה לא יוכל לתת שכר להחברים גופא שיערבו בעדו אצל הפקידות, כיון דבאמת המה ערבים בעדו, וא"כ על לקיחת השכר יש עצה פשוטה שכל החברים יחתמו בנייר מיוחד ויודיעו להפקידות גלוי לכל שהשכר שתיקח הפקידות לא בעד הלואת