דבר אברהם - ב קצא

סימן כט. להרה"ג מוהר"ר יהודה ליב דכהן פישמאן נ"י אבד"ק אונגעני. בענין הלכתא כבתראי. הערת הרב הנ"ל על ספרי ח"א סי' ג' ותשובתי עליה

סימן ל. לחכם אחד בלונדון. ע"ד שם נרשם גרשון בגט. מו"מ בדברי האחרונים בזה. ביאור דברי תה"ד. ע"ד כינוי לשם אע"פ שאין האיש מכונה כן. בשינוי השם וספירת דברים. הערה בפסולי דרבנן בגט

סימן לא. בשם רבקה רעוועקא בנט

סימן לב. להרה"ג מוהר"ר מרדכי קריצעווסקי נ"י. בעניו גביית כתובה ושבועת העדות. ע"ד קושיא ברש"י שבועות ל"ב. מו"מ ארוך בענין גביית כתובה ממטלטלין מיניה ומיתמי. מו"מ ארוך בענין שבועת העדות בשבועת הקרובים מפי עצמם. בעיקר מהות שבועת העדות. בתפיסה בפסולי עדות דרבנן. בעדות המלך וביישוב פסקי הרמב"ם בזה. בענין מי יימר דמשתבעת. בסוגיא דיומא ע"ד ובדברי ר"ח שם

סימן לג. להרה"ג הנ"ל. בענין שור הנסקל ע"ז ועיר הנדחת. ע"ד קושיא בע"ז ל"ד בפרש שור הנסקל ועגלי עבו"כ. מו"מ בשי' ר"ת דשוה"נ אינו נאסר מחיים וחקירות בענין זה. מו"מ ארוך בסוגיא דע"ז הנ"ל. בענין אפר ע"ז ועיה"נ. מו"מ ארוך בדברי הרשב"א קידושין נ"ו ורמב"ן בס' המצות ובענין חליפי ע"ז וחליפי חליפין

סימן לד. להרה"ג הנ"ל. הערות אחדות בענין עינוי הדין. בטעם איסור עינוי הדין וחקירות מחודשות בזה. בעינוי הדין של שור. הערות בסוגיא דב"ק צ'

סימן לה. להרה"ג מוהר"ר משה ברבהן נ"י. בשם זשנא בנט. בשמות שאפשר לקרותן כהוגן ושלא כהוגן ובדברי האחרונים בזה: אח"ז נזדמן לידי לראות עכשיו בכתבים מחבל קורלנדיה עוד שם כזה ואולי אפשר להודע שם מהו עיקר השם

סימן לו. בחור ששידך אשה ומת עליו אביו אם מותר לישאנה תוך שלשים. מברר דעת הראשונים וחקירה חדשה בענין זה כשהיא טמאה. מו"מ ע"ד קידושין בשבת למי שאין לו בנים ולמי שאין לו אשה

הערות ומלואים לחלק ראשון מן דף פז ע"א עד דף פ"ט ע"ב תקוני טעיות ושינוים לחלק ראשון מן דף צ ע"א עד דף צ"א ע"א הערות על חלק שני מאת אאמו"ר הגאון הגדול שליט"א מן דף נ"א ע"ב עד דף צ"ג ע"א ומדף צ"ט ע"ב עד דף ק' ע"א

השמטה לדף צ"ד ע"א שורה ז', אחר המלים "לקבל משכונו מידם" צ"ל

אך מההו"א דסוגיא דפסחים התם מוכח דיש לנכרי בישראל שעבוד החוב גם בלא משכנו, דאמרינן התם לימא כתנאי ישראל שהלוה לנכרי על חמצו כו' ותסברא אימא סיפא אבל נכרי שהלוה לישראל על תמצו לאחר הפסח ד"ה עובר והא איפכא מיבעיא לי' למ"ד התם אינו עובר הכא עובר למ"ד התם עובר הכא אינו עובר, וס"ד דלא מיירי בשהרהינו אצלו, ואי אמרת דהיכא דהפקעת הלואתו מותר אין כאן שעבוד תוב כל עיקר אמאי הכא אינו עובר והרי ליכא שעבודא דנכרי כלל וברשותא דישראל קיימא, אלא ודאי דבלאו משכון נמי איכא לנכרי שעבוד החוב וכמ"ש: