דבר אברהם - ב קצ

רמו ליה אריסיה בצואריה ארפו ליה וצמצמו ליה ארפו ליה. כי היכי דלא להוי חציצה וצמצמו לי' כי היכי דלא לקדים ולימא לשם בן חורין אני טובל, ומבואר התם דבעוד שהי' כתוך המקוה צמצמו לי' דבתר הכי אמרינן בהדי דדלי רישיה אנחו ליה זולטא דטינא ארישיה ואמרו ליה זיל אמטי לבי מרך ומבואר דמקמי הכי כבר צמצמו ליה ועיי' בחי' הריטב"א שם, ואי אמרת דלא עלתה טבילה אלא בשעה שעולה מן המקוה אמאי צמצמו ליה בתוך המקוה וחששו משום חציצה וארפו ליה הרי הוה סגי לצמצם לי' רק קודם עלייתו ובתוך המקוה הוה מצו מרפו לי' דעדיין אינו יכול לומר לשם בן חורין אני טובל כיון דלא נגמרה הטבילה עד שיעלה ואז כבר קדמו וצמצמו לי'. ואולי יש לחלק בין טבילה להעלות מטומאה לטבילת גרים ועבדים, [או דכל שאמר בשעת טבילה לשם בן חורין אני טובל מהניא לאחר עלייתו], אבל קמייתא מיהא קשה. ועוד דמדברי הרמב"ם במקומו נראה דלא כהכ"מ, דכתב בתר הכי וזה הנוגע במשכב כשהוא במקוה אם פשט ידו ונוגע חוץ למקוה הרי זה מטמא בגדים ואצ"ל שהוא מטמא אוכלין ומשקין, ואי אמרת דכל זמן שלא עלה לא עלתה לו טבילה מאי איריא נוגע בטומאה כשהוא במקוה אפילו אינו נוגע עכשיו בטומאה ופשט ידו מתוך המקוה ונגע בבגדים או אוכלין ומשקין נמי יטמא כדינו שהרי עדיין לא עלתה לו טבילה, אלא ודאי דגם כשהוא במקוה כבר נטהר ולא משכחת לה שיטמא מתוך המקוה אלא בנגע באותה שעה בטומאה. והא דאמרינן בתוספתא דמכשירין וטהור בעלייתו אין הכוונה דכל זמן שהוא במקוה אע"פ שפירש מן הטומאה עדיין לא נטהר אלא הכוונה היא דבעלייתו לחוד כבר נטהר ואינו צריך לצאת ולבוא עוד הפעם לתוך המים, משום דהו"א דאין מקוה מטהר אלא בביאה במים אחר קבלת הטומאה כדכתיב קרא ובא במים וכשנטמא בתוך המקוה צריך הוא לפרוש ולטבול עוד הפעם, קמ"ל דלא בעינן ביאה ממש למים אלא אפילו הוא טבול ועומד נמי סגי ובעלייתו נטהר מיד, וה"ה בפרישתו מן הטומאה כשהוא עדיין בתוך המים דעלייה זו נמי היינו פרישה. דע"כ צ"ל דבעלייה לחודא לא נטהר תמיד שאם עלה מקצת גופו מתוך המים ועדיין הוא נוגע בטומאה שבמקוה אינו נטהר בעלייתו שהרי נטמא באותה שעה ואין ביאת מים אחריה שתטהרנו, וע"כ צ"ל שפירש חן הטומאה בעודו במים ומ"מ בלא נזכרה פרישה זו משום דהיינו עלייה היינו פרישה

סימן טז. להרה"ג מוהר"ר נחום אלפער נ"י רב בק"ק באבר. בסוגיא דב"ק קס"ו זה בא בחבית של יין וזה בבד של דבש

בביאור דברי הרמב"ם בענין זה. אימתי יצא הדבש מרשות הבעלים. באבודה מכל אדם אם מתורת יאוש הוא או מתורת הפקר. מקור לדברי הרמב"ם במה שחילק בין הגיע לארץ ללא הגיע

סימן יז. להרה"ג מוהר"ר אליעזר מערעצקי נ"י אבד"ק ירעמיץ. בענין פרוזבל וקניית מקום הפקדון למפקיד. הערה בספרי ח"א סי' כ"ה ותשובתי ע"ז. בסוגיא דפרוזבול על עציץ נקוב. השאילו מקום שאינו מיוחד אם כותבין עליו פרוזבול. בדברי המהרי"ט והקצה"ח לענין קניית חצר הנפקד למפקיד בייחד ולא ייחד לו מקום והקנינים ע"ז. הערה מאת גיסי הגאון מהר"א ראבינאוויץ נ"י מד"א דק"ק מינסק בענין זה ברא"ש פסחים פ"א. למה כותבין פרוזבול על קרקע שאולה. בענין אין השואל רשאי להשאיל. בשיטות הראשונים בטעם הפרוזבול

סימן יח. בענין מאמר יבמין. תמיה היאך גמר רבי מאמר בע"כ מביאה בע"כ. מו"מ בענין מקדש במלוה ובהנאת מחילת מלוה. פלפול ארוך בסוגיא דקידושין י"ט במקדש במלוה שיש עליה משכון אם בקידושין דבע"כ שוה כסף ככסף

סימן יט. בענין אונאה לבית הכנסת. שיטות הראשונים בזה. בדין האונאה לשוכר פועל עם סוס ביחד וביאור לדברי התה"ד בזה. אם גזבר וגבאים דינם כשליח שנתאנה

סימן כ. להרב הגדול מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י הערות הרב הנ"ל במקומות שונים בספרי ח"א ותשובתי עליהן. בקניני המנהג. בענין כתותי מיכתת שיעורא. באתרוג הכוסר. אם בעינן בחליפין נטלו המיוחד. במקדיש עולה לבדה"ב, בסוגיא דתמורה ובתוס' זבחים ק"ג

סימן כא. להרה"ג מוהר"ר מרדכי סלוצקי נ"י. בענין שינה עליו הכתוב לעבב. אם בל"ת שבקדשים בעינן שינה לעכב. קושית הרב הנ"ל בזה בפסחים ס"ג. מביא דברי השעה"מ בזה ומראה פנים שיש לדחות. מו"מ בסוגיא דמעלה עשן ביומא נ"ג

סימן כב. בענין ריצוי ציץ. אם ציץ שע"ג משות מלחמה מרצה. אם משות מלחמה מתקדש בריבוי בגדים. הערה בזה מהגאון הגדול מוהר"ר יצחק יעקב ראבינאוויץ נ"י אבד"ק פאניוויז. ביאור דברי הרמב"ם בבגדי כהונה שלא בשעת עבודה

סימן כג. להרב הגדול מוהר"ר אלי זעלראוויץ נ"י. בענין ממזר מכהן אם הוי חלל. הערת הרב הנ"ל בספרי ח"א סי' כ"ו ותשובתי עליה. בסוגיא דבכורות נ"ז וברש"י יבמות נ"ג. תמיה עצומה בראב"ן יבמות בעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל. הערה בזה מהגאון הגדול מוהר"ר אלי' ברוך קאמאי נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מיר

סימן כד. להרב הגאון וכו' נ"י. השגות הרב הנ"ל במקומות שונים בספרי ח"א ותשובתי עליהן. בהקדש שוה מנה שחיללו על שו"פ בשומת הקדש בג' ובי'. אם העמדה והערכה מעכבין הפדיון בדיעבד. אם מועלין בקדשי בה"ב שמתו. במהות הקדושה דפרת חטאת. בדין האפר ובענין לינה בפרת חטאת

סימן כה. להרה"ג מוהר"ר משה ברכהן ג"י רב ומו"צ בק"ק קרופקי. בברכות המילה ובספיקי דרבנן

בברכות מילת גר ועבדים. תמיה עצמה ברש"י פסחים פ"ד. ישוב דעת הטור בענין חזרה על ציצין שאין מעכבין את המילה אשת כהן שמת בנה תוך ל' ועמדה ונתקדשה אם מתאבלת עליו. בענין תרי קולי דסתרי אהדדי באיסור דרבנן

סימן כו. להרה"נ מוהר"ר ברוך עסמאן ז"ל. הערות הרב הנ"ל במקומות אחדים בספרי "א ותשובתי עליהן. בקנין סיטומתא. בהפקר ב"ד ודד"מ. תמיה בתוס' סוכה ג' והפרה בזה מהגאון הגדול מוהר"ר אלי' ברוך קאמאי נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מיר

סימן כז. להרה"ג מוהר"ר שמעון מענדיל וואדניק נ"י אבד"ק נאווארמשוב: בענין עגלה ערופה וחוששין למעשה נסים. הערת הרב הנ"ל בספר ה"א סי' ה' ותשובתי ביאור בירושלמי גיטין פ"ז

סימן כח. להרה"ג מוהר"ר ישראל וועסט נ"י. בענין עגלה ערופה ומאבד א"ע לדעת. הערת הרב הנ"ל בספרי ח"א סי' ה' ותשובתי עליה. אימתי נקרא מאע"ל ואימתי הוא בחזקת כל המתים