דבר אברהם - ב קפג

כתבו התוס' יבמות (דף ה': ד"ה כולה) דמשריפת קדשים שאינה דוחה יו"ט איכא למילף לעלמא דכל שאפשר לקיים העשה למחר שלא בעבירת ל"ת אינה דוחה ל"ת היום, אע"כ דכיון שעבר שמיני כל רגע שאינו מולהו עובר בעשה ומשו"ה דחי דא"א כבר להמתין למחר. ועפ"ז יתחדש דמילה בזמנה שנראה שבו ביום תתרפא הצרעת אסור למול עד שתתרפא שאינו עובר בהמתנה זו על מ"ע, ומצות זירוז בלבד אינו דוחה, ולהיפוך במילה שלב"ז אע"פ שתתרפא לאחר שעה אינו רשאי להמתין. ואע"ג דמילה שבל"ז אינה דוחה יו"ט וכתב רש"י שבת (כ"ד:) משום שיכול לעשותה למחר, הנה התוס' שם פירשו משום דיו"ט עול"ת יעו"ש, ויעוי' ביראים (סי' קי"ג) ובתו"י שבת וברשב"א שם, ויש להאריך בזה. ובטעם הדבר שחלוקה המ"ע מחיוב הכרת י"ל דכל שהי' יכול לקיים המ"ע ולא קיים ה"ז עבר עלי' אבל כרת הוא עונש רק על ביטולה לגמרי. ויש להסמיך דבכרת כתיב את בריתי הפר והפרה משמע כשאין תקנה עוד, ואע"ג דאמרינן ביבמות (ע"ב.) את בריתי הפר לרבות את המשוך וזה יש לו תקנה הרי מסקינן דאסמכתא בעלמא היא

אח"ז מצאתי בעז"ה בשו"ת חסד לאברהם (חיו"ד סי' ס') שכ' ג"כ דשלב"ז קודמת מטעם שכתבנו והנאני שכוונתי לדעתי

ולפ"ז מוטב ליזהר במילה שלב"ז שלא לאחרה כלל אלא למול מיד שנראה למילה, ולא נכון מה שמאחרים אותה שלא לצורך כ"א בשביל הזמנת הקרואים, וראוי לעורר ע"ז

דף ק' עמוד א' שורה ט' מלמטה עוד ליישב - צ"ל ליישב

דף ק' עמוד א' שורה ט' מלמטה די"ל - צ"ל י"ל

דף ק"ג עמוד א' שורה ל"ה הנוגע - צ"ל בנוגע

דף ק"ו עמוד א' שורה ל"ב לפ"ז - צ"ל ולפ"ז

דף ק"ח עמוד ג' שורה י"ח הב' - צ"ל הב"י

דף ק"י עמוד א' שורה ס"א כתב - צ"ל וכתב

דף קי"א עמוד ד' שורה א' ההקדש - צ"ל המוקדש

דף קי"ד עמוד ד' שורה ב' ועיין תוס' בכורות - צ"ל ועיין בכורות

דף קי"ד עמוד ד' שורה ג' מלמטה אחר מלח לכתחלה צ"ל עיין בהשמטה בדף קכ"ט

דף קט"ו עמוד ד' שורה כ"ד דהקדש - צ"ל להקדש

דף קי"ז עמוד א' שורה י"ד מלמטה ולר"א - צ"ל דלר"א

דף קי"ז עמוד ד' שורה ל"ב ע"ד - צ"ל בראייתו לדברי: