דבר אברהם - ב קסו

להשגיח בזה כלל על כתיבת הלועזים, לפי שאצלו ובארמית א"א לשתי אותיות שוות שתבאנה זא"ז אא"כ משונות הן בניקודן, ואם כתוב תרי נוני"ן צריך יהא לקרותו זשננא או זשננא וזה יהי' שינוי השם גמור, ומעולם לא שמענו שתהא כתיבת שפ"ע וארמית דומה בזה לשפות לועז בכפלות האותיות וה"נ אשכחן בשמות הערים, אופנהיים בחד פ' אע"פ שבאשכנזית היא נכתבת בתרי פ', וכן ברונא בונא בחד נו"ן אע"פ שבאשכנזית הן נכתבות בתרי נוני"ן, דגם באשכנזית לא נרגש במבטא כפל האותיות ובא רק לסימן שהתנועה שלפניהן קצרה, כידוע למביני שפת אשכנז, ואצלנו ישמש לזה הדגש. וכן כותבין וויניצא בחד נו"ן אדעם בחד סמ"ך אע"פ שברוסית הן נכתבות בתרי נוני"ן בתרי סמ"ך וזה מכבר נשאלתי מארץ אמריקא איך לכתוב שם העיר סיאטיל שמסדר אחד מקרוב בא שנה לכתוב סיאטטיל בתרי טיתי"ן ע"פ כתיבת שפת אנגליא בתרי טיתי"ן, והשבתי דלית דין צריך בשש שהגיטין הראשונים שכתבום בחד טי"ת כשרין אלא שהגיטין החדשים שנכתבו בתר טיתי"ן יש בהם לדעתי חשש פסול גדול, דכיון שלא יביאו אצלנו זא"ז שתי אותיות שוות בניקוד אחד בע"כ צריך נקרות סיאטטיל והוי שינוי גמור. ואין זה שייך למ"ש הנוב"י (מהדו"ק. חאה"ע סי' פ"ז) בשם העיר פילטץ שאם נרגש במבטא גם הטי"ת כותבין כן אע"פ שע"פ דקדוק שפ"ע א"א לג' שואי"ן שיבואו זא"ז משום שאין השם עברי, דשאני התם דשם הלעז בע"כ נבטא הכי וא"א לכותבו בעברית באופן אחר ממילא אפשר לקרותו בג' שואי"ן כדרך הלועז, שהרי אין סתירה לזה ממה שלא כתבוהו באופן אחר אחרי שא"א לכותבו באופן אחר, משא"כ בנ"ד שנרגש במבטא רק טי"ת אחת או נו"ן אחת ודי בחד ומדכתבו בשתים שע"פ דקדוקנו צריך לקרותן בשתי תנועות מסתמא בשתי תנועות קרינן להו דאלו נקראו בתנועה אחת היו כותבין חד טי"ת וחד נו"ן. ומה גם דמה"ט באמת צידד שם הנו"ב לומר דאולי נמנעו בפילטץ מלסדר גיטין לפי שא"א לכותבו ע"פ דקדוקנו. ועוד יש לצדד בשם העיר פילטץ לקיום דברי הנו"ב, דכיון דעכ"פ אפשר לקרותו כפי שהוא בלעז משום שאין לכותבו בע"א, כמו שהסביר הנו"ב בעצמו כן במק"א, משו"ה אף דאפשר לקרות גם בשינוי ע"פ דקדוקנו הטי"ת בסג"ל לא הוי שינוי אלא חשיב כלא נכתב כלל שם מקום העמידה שכ' הב"ש (סי' קכ"ח סק"א) דכשר, ועיי' בתו"ג (סי קכ"ח סק"ה)

לכן נלענ"ד בנ"ד לכת ב זשנא, אלא שאיני חפץ לתקוע א"ע למעשה אלא להלכה וכת"ר יעשה כמבינתו

ב) ובמכתבו השני בא כת"ר לחשוש דלא אריך למיכתב זשנא, שאין ראי' ממ"ש האחרונים ז"ל בשם דראזשנא לכותבו בז"ש שאותו השם מפורסם ולכן הרואה יקראהו כהלכתו וידע שבאה השי"ן לסימן הזיי"ן השבורה ולא להברה בפ"ע, משא"כ בנ"ד שהוא שם שאינו רגיל כלל ואינו ידוע לשום אדם אם נכתוב זשנא מנין ידע שזו השי"ן מהנך דכתיבין ולא קריין, הרי יותר קרוב שיקראו זשנא ויהא שינוי השם ממש. ואף דגם בשאר שמות יכול אני לקרוא ג"כ בשינוי מכפי שהן נקראים באמת, הן התם רק הנקודות משתנות וסמכינן על מה שאני יכול לקרות כהוגן אבל כאן שאות אחת לא תהא נקראת כלל בודאי כל הקורא לא יקרא כן אלא יקרא גם את השי"ן בהברתה. ולכן הי' נכון יותר לכתוב זנא בזיי"ן ואם יקראוהו כך הוי רק שינוי קל, ולכאורה גם בשם דראזשנא אם כתב דראזנא בזיי"ן כשר בדיעבד גם במדינתנו שקורין בז"ש וה"נ דכוותה, עכת"ד

הנה במ"ש דלכאורה אם כתב דראזנא בזיי"ן כשר גם במדינתנו בדיעבד אף שקורין בז"ש, באמת מבואר כן בס' דברי חיים בשם מינדזא, אבל ממוצא דבריו נראה דבנ"ד יש לפקפק קצת. דז"ל ובדיעבד כשר אם כתב באיזה אות אחר הדומה להברה שבלשון פולניא הגם שאין הוכחה ברורה ע"ש האשה מ"מ כיון שאין לנו אות בלה"ק יבינו הכל שהוא שמה של האשה זו הדומה לה במבטא אף שאינו דומה ממש כמ"ש מהראנ"ח בפירוש דברי המרדכי ז"ל כך לי קייר כמו ייר עכ"ל, ולפי דרך כת"ר ה"נ יש לפקפק דשמא הוא רק בשם מפורסם דהבל יבינו דהיינו הוא השם הידוע אלא שנכתב בזיי"ן לפי שאין לנו אות אחרת להברת ז"ש, אבל בשם שאינו ידוע כבנ"ד אדרבא לא יקראו זשנא כז"ש אלא זנא בזיי"ן ממש כהברתו הפשוטה ויסברו דשם האיש הוא באמת זנא ולא בז' שבורה. ועוד דגם הד"ח אפילו בנידון דידי' לא הכשיר אלא בדיעבד, אבל לכתחלה דעתו ודעת שאר, אחרונים לכתוב בז"ש דוקא. איברא דלפי"מ שתפס כת"ר דא"א לכתוב זשנא א"כ אין לנו עצה אחרת אלא לכתוב בזיי"ן וחשוב כדיעבד, אבל לפי"ז עלינו לראות תחלה אם אמנם אין לנו עצה אחרת

ג) והנה מיש כת"ר לחשוש שלא לכתוב זשנא משום דבשאר שמות אף שאני יכול לקרותן גם בשינוי מכפי שהן נקראים באמת מ"מ התם רק הנקודות משתנות וסמכינן על מה שאני יכול לקרות כהוגן משא"כ בנ"ד שאות אחת לא תהא נקראת כלל, עדיין אינו מבורר, שהרי ע"י שינוי הנקודות נמי זימנין אתי לידי שינוי השם, ובאמת הדבר תלוי באשלי רברבי דהמהריב"ל בספר ג' (סי' ח') כתב בשם פאלמה שלא כתב א' אחר הפ"א לסי' הפת"ח (לא ידענא אי הוו נהיגין למיכתב א' לסימן הפת"ח או דכוונתו לקמ"ן שנקרא פת"ח בלשון הספרדים) דפסול גם בדיעבד אע"ג שאני יכול לקרותו כהוגן, דכיון דמקרי הכי ומקרי הכי הו"ל כלא נכתב השם כלל ופסול הרי דגם בשינוי נקודות פסול ולא סמכינן על מה שאני יכול לקרותו כהוגן דמ"מ לא נתפרש השם, והאחרונים ז"ל כתבו דיש לחשוש לזה, עיי' ג"פ (סי' קכ"ח ססק"ג) ועוד ובס' דברי חיים שער הנקודות נקוד פת"ח עמד מטעם זה על האחרונים שכתבו דלפעמים כותבים א' לסי' הפת"ח להרחבת המבטא והרי כיון דאפשר לקרותו בקמ"ץ ובפת"ח הוי כלא נכתב כלל וכן יש להקשות בהרבה שמות כמו פרידא בציר"י דאפשר לקרותו גם בחיר"ק (הריש) והדלית בקמ"ץ. ובס' עזרת נשים נתלבט בשם שלום דיש שנקרא הלמ"ד בחול"ם ויש שנקרא בשור"ק והיאך יצאנו י"ח לדברי הריב"ל דכיון דאפשר לקרותו הכי ואפשר לקרותו הכי הוי כמאן דליתא וחסר השם, ותירץ דכיון דכותב שלום בן אברהם מכח שנכתב בן אברהם אנו מכירין מי הוא המגרש אם שלום בחול"ם או שלום בשור"ק והרואה הגט יקרא שם המגרש לפי הסימנים שמזכיר שם אביו ושם אשתו וממילא יתברר לו ויקרא הגט כהלכתו. וביה ניחא נמי בשם פרידא וכדומה ובאל"ף הבא לסימן הפת"ח להרחבת המבטא. ולפ"ז בנ"ד נמי כיון שנכתב שם אביו ושם אשתו ואביה הרואה יקרא ע"פ סימנים אלו זשנא כהלכתו ולא זשנא, ואי דשם זשנא אינו רגיל ואינו ידוע מה בכך הרי מ"מ יכירוהו ע"פ הסימנים הנ"ל, ועוד דה"נ שם זשנא אינו רגיל ולא שמענוהו וקרוב לודאי שאינו בנמצא כלל ובכל אופן אין לחוש שיש איש ששמו זשנא ששם אביו ושם אשתו ואביה דומין לאלו של זשנא דידן וממילא היודע שם אביו ושם אשתו ואביה של זשנא דידן יקרא גם את שמו כהלכתו. אך זהו רק להע"נ דס"ל דבכה"ג מהני סיוע הסימן של שם אביו ואשתו ואביה, אבל הריב"ל דחייש בפלמה לקריאה אחרת אע"ג דבנידון דידי' בודאי כתב נמי שם אביו ושם אשתו ואביה (או שם אביה ושם בעלה ואביו) משמע דלא ס"ל הכי, וא"כ בנ"ד נמי לא מהני. (ותמיה לי על הע"נ שהונח לו בזה אע"ג דהוא עצמו כתב לחשוש לדברי הריב"ל)

אמנם הט"ג שא"נ (אות ש' סק"י) לא ניחא לי' בדברי הע"נ וכתב דלא חיישינן ללעז רק כשיש להם במה לתלות שיש איזה גמגום בלשון אם האיש הזה המגרש אבל כשהלשון מתוקן אין לחוש, וה"נ בנ"ד הלשון מתוקן. ואף להריב"ל שייך תירוץ זה ולא ידענא אמאי נתקשה שם ע"ז הט"ג מדברי הריב"ל והוצרך לתרץ דהריב"ל לא חש להא מילתא אלא בשמות לעז כגון פאלומבה דמיירי מינה התם כיון שדרך הלועז להניח אותיות במקום נקודות בשחוסר אחת מכל סימנים יש חשש פסול משא"כ בשמות הקדש שכך הונחו במקרא ואנו קורין אותו ע"פ המסורת וה"ז נכתב כהלכתו כאשר כתוב שם המגרש בתנ"ך מה בכך שיש לקרות גם בענין אחר מ"מ כיון שכמו שכתוב בגט כן נקרא