דבר אברהם - ב קמב

זו אבל הדוחק שבה מבואר. ועיי' בשו"ת דברי חיים ח"א (סי' ס"ג) ובחאנ"ש (סי' קס"ז)

ג) והמחוור בעיני בעובדא דהתה"ד הוא דמיירי באופן שא"א הי' להתברר בשם המגרש האיך הוא נקרא בפי העולם גרשום או גרשון אי משום שאין ההברה ניכרת באותיות דומות אי משום סיבה אחרת, ומשו"ה אם שמו גרשום וכתבו גרשון בודאי הוי שינוי שאינו נקרא כלל גרשון לא מעריסה ולא בפי הבריות, אלא דמ"מ הוה ס"ד דיש מקום להתיר אפילו כשיתברר ששמו גרשום משום דאינשי דעלמא ששמם מעריסה גרשום נקראים בפי הבריות גרשון מיעוטם או רובם וכיון שכן הו"א דשם גרשון הוי ככינוי לשם גרשם ומשו"ה אע"ג דהאי גברא לא נקרא גרשון מ"מ כו"ע ידעי דהכי הוא דכל שמכונה בפי העולם גרשון שמו העקרי הוי גרשם, ומדמי לה ליצחק חקין ר"ל דדעתו ז"ל היא באחת דכיון דשם חקין הוי תמיד כינוי ליצחק באינשי דעלמא לכן כי איתרמי אינש ששמו יצחק ואינו מכונה חקין מ"מ אם כתבו חקין כשר דהכל יודעין דחקין היינו יצחק והיינו הך וליבא למטעי ולא מידי, וע"ז כתב דלא דמי כלל דשאני חקין שאינו שם בפ"ע אלא תמיד הוי רק כינוי והכל יודעין שהוא יצחק משא"כ בגרשון דהוי גם שם בפ"ע משו"ה אם כתבו גרשון אין זה מוכיח שהוא גרשם ומכונה גרשון די"ל שהוא שם בפ"ע וזה האיש נקרא באמת גרשון תו מה שאינו אמת. ומה שעמד הט"ג וביתר ביאור בתו"ג דמאי מדמה לה ליצחק דהתם נמי אם אינו מכונה חקין פסול, נלענ"ד דאינה קושיא כלל דאדרבא נראה להדיא דעת התה"ד עצמו דאע"ג דהאי מגרש אינו מכונה בכינוי זה מ"מ כיון דבאינשי דעלמא מיוחד הכינוי לשם זה כשר אם כתב הכינוי, שהרי בתשובותיו (סי' רל"ג) כתב התה"ד להדיא דכיון דחזקיה הוי כחניכה לחזקיהו משו"ה אפילו מי שנקרא יחזקיהו או חזקיהו אם כותבים אותו לא הפסיד דהוי כחניכתן יעו"ש בלשונו, ונראה דטעמו הוא כמ"ש לפי שהכל יודעים שזוהי חניכה לשם זה ולא בעינן בכה"ג שתהא החניכה באדם זה דוקא אלא דבחניכת השם עצמו נמי סגי דהיינו דאותו שם מכונה אצל בנ"א כך ומידע ידעי. ועיי' בבית מאיר (סי' קכ"ט) מ"ש בדברי התה"ד אלו. [ואין זה שייך למחלוקת שבין הב"ש (ס"ק כ"ד) ובין הט"ב מהדו"ת (סי' קי"ט) בענין משה יהודא המכונה ליב שלדעת הב"ש קאי המכונה על השם ולדעת הנו"ב ורוב האחרונים קאי המכונה על האדם, דהתם שפיר ס"ל להנו"ב דמה שאנו כותבין המכונה בכדי לבאר את השם יותר בודאי קאי על האדם דאי לביאור השם עצמו למה לן אחרי שכותב את עיקרו, ופשוט הוא]. וה"נ הו"א בגרשום גרשון דליהוי ככינוי כיון דאינשי דעלמא מכונים הכי, ע"ז כתב דשניא היא דשני שמות הן

ולפ"ז לא מיירי התה"ד אלא במי שאינו נקרא בפי הבריות בשם גרשון אבל מי שנקרא בפי העולם גרשון אפילו אי איכא לספוקי שמא שמו מעריסה גרשם מ"מ סגי בשם גרשון לחוד לכה"פ בדיעבד כשם טפל, ולדידן דרובא או כולא עלמא הכי קרו לי' נראה דכותבין כן גם לכתחלה ובאינו ידוע סגי בהכי ואי"צ ב' גיטין דזה עיקר שמו. וכ"כ הט"ז בגרשם וגרשון דאין לגרש באחד מהם אא"כ ידוע בבירור מהו ע"י חזקת אבותיו או הוחזקו לקרות לס"ת בשם א' מהם וכן בין הבריות ואח"ז מביא מיד דברי התה"ד סי' הנ"ל, הרי נראה שתפס בכוונתו ג"כ כמ"ש. והט"ג הביא דברי הט"ז אלו, וכתב עליו דצ"ע שסותר להתה"ד לפי הבנתו של הט"ג לעיל, אבל באמת הרינו רואין להדיא שהט"ז הבין בכוונת התה"ד כמ"ש והוא הנכון. וכ"כ מהרמ"י בבאור סדר הגט דלפי זמנינו שאפי' מי ששמו גרשם מכנין אותו גרשון א"כ לא גרע מכתב חניכתו לבד דכשר יעו"ש. וכ"כ בס' דברי חיים להגאון מוהר"ח מצאנו זצ"ל. ומדברי הג"פ נראה דמפרש לתה"ד בלא נתברר האיך הוא נקרא בפי הבריות הביאו הט"ג שם. וכן ראיתי בס' אהלי שם להרה"ג מוהר"ש גאנצפריד ז"ל דמסיק להלכה דבזמנינו דגם מי ששמו גרשם קורין אותו גרשון במסופק בעיקר שמו סגי גם לכתחלה בגט א' שכתוב בו גרשון, ובביאורו שם יוסף שם נגע בקצת מדברינו אלא שבביאור דברי התה"ד במה שרצה לדמותו ליצחק תקין נטה לדרך דחוקה יעו"ש והמחוור בעיני כמ"ש

וכ"ז הוא אפילו במסופקין מהו עיקר שמו וכן אפי' כשהי' שמו מעריסה בודאי גרשם ונקרא בפ"כ גרשון בדיעבד מיהא, אבל בזמנינו דרובא דרובא או כולא עלמא קרו גרשון נראה דליכא לספוקי כלל בעיקר שמו דודאי על שם הרגיל אסקוהו גם מעריסה כעין שכ' הב"י בשם מתתיה מתתיהו ועוד, והרגיש בזה גם מהרמ"י שם, ולכן אין אנו צריכין לבוא עלה מטעם חניכה אלא דגם עיקר שמו מסתמא כך הוא

ד) גם לדעת הט"ג דצריך לכתוב ב' גיטין נ"ל לומר מילתא בטעמא דמ"מ בשם אבי המתגרשת יש להקל בדיעבד מיהא. ומפני שהנני נוגע בדברי בעיקרי הענינים המרובים ומפוזרים בספרי האחרונים ז"ל ואם באנו לירד עד סוף בירורם ולהביא מקומות המסייעין וסותרין מדבריהם ז"ל אין אנו מספיקין לכן יהיו דברי מעטים וארשום רק הנלענ"ד

דהנה בשינוי השם יש לחקור אם הוא פסול מצד חסרון כתיבת שמו, ר"ל כיון דנכתב שמו בשינוי א"כ חסר שמו האמיתי, או הפסול מצד השינוי עצמו. ונראה דבאחת שני הפסולין יחדיו ישנן בו. דהנה דעת רבינו יואל מובא במרדכי גיטין דלדידן דקיי"ל כר"א דע"מ כרתי אם לא כתב כלל שמו ושמה כשר, והראשונים ז"ל חלוקין עליו דבכה"ג אינו ספר כריתות יעו"ש. ומ"מ גם לרבינו יואל בשינה שחו ושמה הגט בטל אי משום מזויף מחוכו אי משום שלא לשמה או לאיזה טעם אחר שיהי'. ומזה נראה דלהנך רבוותא שחלוקין עליו וס"ל דבלא הזכיר שמו ושמה פסול איכא בשינוי השם תרתי פסולי חדא דאין כאן שמו האמיתי והוי כלא הזכיר שמו דפסול ועוד דאיכא גם שינוי דפסול גם מטעמי דלרבנו יואל. אולם נ"ל דהני תרתי פסולין מתחלקין ותלויין במהות השינוי, דאי הוי שינוי ממש כגון שנקרא ראובן וכתב שמעון איתנייהו בי' תרתי פסולי הנ"ל וכמו"כ פסול גם לרבנו יואל לפי שהיא מזויף מתוכו ועוד דנכתב לשם שמעון ולא לשם ראובן, אבל בשינויי קלישי כגון שכתב ראובן שלא כהוגן ובטעות כמו חסר וא"ו וכדומה באופן שנידון ג"כ כשינוי השם אינו פסול לרבנו יואל דאין כאן מזויף מתוכו ולא חסרון בלשמה, אלא דלשאר הראשונים פסול משום שאין כאן הזכרת שמו ושמה כדרך כתיבתו. והדברים מתבארים יפה ע"פ מ"ש התו"ג (סי' קכ"ט ס"ק ט"ו) וביתר ביאור בס' דברי חיים שער הנקודות נקוד קמ"ץ, דלכאורה צריך להבין בהרבה שינויי השם שהגט נפסל בהם אע"ג דליכא למטעי באינש אחרינא ומה בכך שכתב שמו שלא כדרך כתיבתו ההוגנת והרי מ"מ סימנא לגברא מיהא הוי שנכתב הגט לשם איש זה, ולפי"ד התו"ג הנ"ל מבואר דהוא משום דבעינן ספירת דברים ובסיפור דברים מזכירין את השם ולא את סימניו ולכן אפילו אם יכתוב הרבה סימנים של האיש שמהן נכיר מי הוא המגרש לא מהני לפי שאינו דרך ספירת דברים עד שיכתוב שמו כהוגן, ועיין בס' אהלי שם כלל א' שביאר ג"כ הכי בארוכה. ולכן בשינויי השם קלישי שנכתבו שלא כהוגן ומכירים ממנו לכה"פ מי הוא המגרש אין לפוסלו לרבנו יואל שהרי אינו מזויף מתוכו ולא חסר לשמה ומה שאין כאן ספירת דברים לא איכפת לי' שהרי לית לי' לרבנו יואל הא ולא גרע מלא הזכיר שמו כלל. והלכך גם לשאר ראשונים ז"ל אינו נפסל בהני שינויי מצד השינוי עצמו אלא משום דכיון דאין כאן ספירת דברים הוי כלא הזכיר שמו כלל דפסול לדידהו אמנם גם לדידהו בהרבה שינויים קלים כגון באותיות מתחלפים וכדומה אינו נפסל דלא נחשב לשינוי כלל והוי גם ספירת דברים לפי שגם בדרך ספירת דברים אין מקפידים ואין מדקדקין בזה והנה בנ"ד כששמו גרשם וכתב גרשון וכו"ע קרו לי' גרשון אפילו לדעת הט"ג דהוי שינוי ופסול מ"מ לרבנו יואל בודאי אין לפוסלו שהרי הכל יודעין שזהו גרשם כיון שנקרא כך ואינו מזייף מתוכו ולא חסרון לשמה איכא, אלא דפסול רק לשאר הראשונים משום שאין כאן ספירת דברים כנ"ל. וא"כ אין לפסול אלא בשם המגרש עצמו דבזה אם לא הזכיר שמו פסול והוי חסרון בספירת