דבר אברהם - א קסז

שאין אנו דנין אז בשפת הנחתו גם לענין קנין הכיס אלא לענין המעות לחוד הוו המעות כדבר מיוחד בפ"ע שקונה עכשיו בלא כיס וכיון שהכיס של בעלים הוא הרי הוא חוצץ בפני ידו של גנב דלא ליקני. וא"כ ליכא למימר דקנין ידו דהכא יהא מתורת חצר דא"כ אין איסור גניבה באה לו לחצאין, ולכן פירש רש"י דאפילו בכה"ג קנין הגבהה מיהא איכא דנראה לומר דמיד שנכנס לאויר היד אע"פ שלא נח בתוכה נידון הוא כהגבהה. וחילא דידי מהא דאמרינן בע"ז (דף ע"א ע"ב) סוף סוף כי מטא לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתי' דמנא ופירש"י מדמטי לאוירא דמנא קני' בהגבהה. והוא תמוה לכאורה איזו הגבהה יש כאן באוירא דמנא הרי מיירי כשישראל כייל ונותן לאויר כלי של עכו"ם והאיך קני לה עכו"ם. וסבור הייתי לומר שאין ההגבהה מתחלת מיד עם ביאתו לאוירא דמנא אלא בשעה שהניצוק מגיע ליין או לארעיתי' דמנא בההיא שעתא הויא הגבהה דחשיב כבר כאלו הוא עומד ונסמך בכלי וכיון שאוחז את הכלי בידו הרי זו הגבהה, אבל גם זה דחוק. ומצאתי בחי' הריטב"א שכתב וז"ל והא דאמרינן דמכי מטי לאוירא דמנא קניי' והשתא הוא ס"ד דמדין הגבהה קאמרינן וכדמוכח בסמוך דאמרינן ולקני לי' כליו ק"ל האיך קונה מדין הגבהה כי מטי לאוירא דמנא דהא לא עבד כלום ואין הגבהה קונה בשום מקום בלא שום מעשה כו' וי"ל דכיון דאויר שסופו לנוח כמונח דמי ואלו נח חשיבא הגבהה ומעכשיו הוא מישר הכלי יפה בענין שיבוא היין לאוירו ולא ישפך לחוץ הא חשיב לן מעשה לקנות בו מדין הגבהה עכ"ל. ולפי"ז לאו משום סמיכת הניצוק בארעיתי' דמנא נגעו בה אלא משעה שבא היין לאויר הכלי מיד הוי הגבהה, וה"נ באויר היד הוי הגבהה. ועפי"ז נראה דמעות שבכיס נמי נקנין בהגבהה שבאויר ידו ולא שייך לומר ע"ז שאין סופו לנוח משום שאח"כ יהא נחשב הכיס כהפסק כמש"ל, דדוקא לענין קנין חצר שייך לומר כן לפי שעיקר הקנין הוא מה שמונח בחצרו ממש אלא דאויר זה בשביל שסופו לנוח נידון כחצרו וקונה כמו למטה בקרקע והלכך בעינן דכשיבוא לבסוף לחצרו יהא מונח באופן שיכול אז לקנותו מדין חצרו ואל"ה לא חשיב עכשיו חצר דאין סופו לנוח בתורת חצר, אבל בהגבהה אף שהזכיר הריטב"א סופו לנוח הנה מה שנקנה אח"כ כשהוא יורד לכלי אין ענין קניינו מה שהוא בכלי שלו אלא מה שהוא נח ומוגבה על ידו ומשו"ה כיון שסופו לזה נידון הוא כבר מעכשיו כאלו הוא מוגבה. וא"כ מאי איכפת לן בנ"ד שסופו לנוח אח"כ בכלי באופן שיפסיק מנא דבעה"ב הא מ"מ בההיא שעתא נמי יהא מוגבה מכחו וכיון דדיינינן ליה עכשיו על שם סופו הרי הוא עכשיו כמוגבה מכחו ובכלי שקונה עכשיו לאונסין. וכ"ת דכמו דאמרינן דבשביל שאין הגנב קונה לגמרי את הכלי הגנוב נידון ככליו של מוכר ברשות לוקח שמפסיק בפני רשות החצר ה"נ לא יקנה גם בהגבהה לפימ"ש לעיל (אות ט"ו) דלשיטת הסוברים משיכה בכליו של מוכר לא מהני ה"ה דהגבהה נמי לא מהני, ז"א דעד כאן לא שייך לומר כן אלא אם הכלי נקנה לגנב מקודם ועכשיו בשעת קנין המעות אין אנו דנין על גוף הכלי אלא לענין מה שבתוכו ונמצא דתרי מילי נינהו לענין הקנין בהא שפיר נימא שהכלי של בעה"ב שאינו נכנס עכשיו להתחייב עליו באונסין בהגבהה זו [או במשיכה ויד] אותו כלי חוצץ בפני רשות הגנב או מבטל את המשיכה, משא"כ אם מושך או מגביה את הכיס והמעות בב"א שעל שניהם צריך הוא להתחייב עכשיו באונסין בודאי הוו כדבר אחד ונקנים בב"א ואין לדון את המעות כבכליו של מוכר דעכשיו הוא כמוציא בזה מרשות בעלים לענין התחייבות באונסין מיהא. והגע בעצמך לשי' הי"מ דמשיכה בכליו של מוכר לא מהני דנראה דלפי הטעם הב' שברמב"ן משום שהפירות מונחים ועומדים בכלי ואין זזין ממקומם ה"ה דבכליו של לוקח [היכא דלא קני בהו מטעם כליו] נמי אינו קונה במשיכה מה"ט שלא זזו ממקומם ובמקום שהיו שם נמצאין עכשיו, וכן משמע ברמב"ן ב"ב שם דבכליו של לוקח נמי לא מהני וכן מצאתי להגאון מוהרי"א אווערבוך ז"ל שכ"כ בספרו דברי חיים חחו"מ (סי' יז) יעו"ש, א"כ הקונה שק מלא פירות ומשכו יקנה את השק ולא את הפירות שבתוכו, אע"כ דשאני הכא כיון דעכשיו הוא קונה גם את השק ביחד עם הפירות הוי הכל כדבר אחד וממילא כשמשך את השק משך גם את הפירות בב"א, וה"נ דכוותה

עוד י"ל טעמא אחרינא שלא יקנה מקצת מקצת היוצא לאויר היד לרש"י לטעמיה דס"ל בגיטין (דף ע"ט ע"ב) דאין אויר כלים קונה דאין מחיצות כלים עשויין לאוירן אלא להניח בתוכו ה"נ אפ"ל שאין אויר ליד, אבל מצד הגבהה שפיר קונה באויר דהתם לאו משום שהאויר נידון כגוף הכלי הוא דקני אלא דמשום שסופו להיות מוגבה חשוב גם עכשיו כמוגבה כנ"ל וא"כ מ"ל אם כלי עשוי לאוירו או לא הא מ"מ סופו להיות מוגבה וכסופו דמי וכנ"ל. והלכך מקנין יד לא מצי רב ביבי למיפרך לר"י דשפיר שבת וגניבה באים כאחד כיין שאינו נקנה בעודו באויר אלא כשנופל לידו ואז אפשר שבא כולו בב"א כמ"ש הרמב"ן, ולכן פי' רש"י דהקושיא היא מקנין הגבהה שהוא נעשה גם באויר וממילא הוא בא מקצת מקצת כמ"ש

והשתא י"ל דלעולם ס"ל נמי לרש"י כתוס' דידו כחצרו ומ"מ הזכיר בשבת שקונה בהגבהה משום דמקנין חצר שביד אין מקום לקושיא דרב ביבי, וס"ל דביד איכא תרתי חצר והגבהה. ולפי"ז יש ליישב קצת גם מה שהקשו עליו התוס' בכתובות אמאי צריך להביא מדרבא לקנין ידו פשיטא דידו קונה לו דונתן בידה כתיב די"ל דמ"ש רש"י וכי היכי דלענין שבת חשוב מקום לענין מקני נמי חשוב מקום אין כוונתו לפרש דברי הגמ' דלהכי הביא הש"ס הא דרבא, ושפיר י"ל דמפרש לה נמי כתוס' דמייתי הא דרבא לענין שבת, אלא שהוסיף לומר מדידיה דהגבהה נמי יש כאן כי היכי דליהוי גם לרב ביב כנ"ל, וכ"ת איזו הגבהה היא והרי לבוד הוא לקרקע ע"ז כתב דכי היכי דלענין שבת כו', ובסנהדרין הזכיר רק קנין חצר, ומ"ש שם אע"פ שאין כאן הגבהה שסותר לדבריו שבשבת ובכתובות בע"כ צ"ל דכוונתו היא שלא היתה כאן הגבהה מקודם ברה"י או ברה"ר קודם שנח כי היכי דליהוו שבת וגניבה כאחד. דאלת"ה בל"ז נמי דברים אלו מיותרים הם לגמרי דמאי איכפת לן אם יש גם קנין הגבהה ביד או לא ומה בא לומר בזה. אך דברים דחוקים הם

[כג] אמנם לקושטא דמילתא אמינא דמה שהבין הקצוה"ח בשמ"ק דדעת רש"י היא דחצר אמנם קונה משום רשותו ויד גריעה מחצר שאינה קונה אלא משום הגבהה דמזה הוציא הקצוה"ח דלדעת רש"י חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ולא ידו דלא כמהרי"ט (ח"א סי' ק"צ), לענ"ד הבנתו זו בשמ"ק אינה נכונה ודברים מתמיהים הם, דהאיך אפשר לומר דידו גריעא מחצרו לענין שלא יפול בה כלל אותו מין קנין שבחצר והרי אדרבא אמרינן בב"מ (דף י' ע"ב) דחצר משום יד אתרבאי ואמרינן אם המצא המצא בידו אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין כו'. ואפילו למ"ד חצר משום שליחות אתרבאי נמי קשה, דלענ"ד נראה דאף למ"ד משום שליחות אתרבאי עיקר מעשה הקנין שבחצר משום יד הוא, והוא מתבאר אצלי עפימ"ש התוס' גיטין (דף כ"א ע"א ד"ה אטו) ח"ל וא"ת דבפ"ק דב"מ אמרינן דחצר משום ידה אתרבאי ולא גרע משליחות ובמציאה דזכות הוא קני אע"פ שאינו עומד בצד חצרו ולא הוי דומיא דיד דקני מכח שליחות דזכין לאדם שלא בפניו א"כ הכא דכתב לה שטר מתנה עליו אע"ג דלא הוי דומיא דידה דמתנה ליתא בע"כ תתגרש מכח שליחות וי"ל דדוקא לענין שלא בפניו אמרינן דלא גרע משליחות לקנות במידי דזכות הוא לו אבל בשאר דברים בעינן דומיא דידה דאל"כ חצר מהלכת אמאי לא קנה תקנה מטעם שליחות כמו שליח מהלך אע"ג דמטעם יד לא קני עכ"ל. והסבר דבריהם נ"ל דבמאי דחצר הוי שלוחו עדיין לא סגי לקנות דאטו שליח