דברי התורה נ

קנין של שטרו קודם הוא לגבות [הג"ה] אבל מלוה ע"פ אם קדם המאוחר וגבה: מה שגבה גבה. עסמ"ע (סק"ג) דהביא בשם הטור דכתב בפשיטות היכא דשניהם מלוה ע"פ גובה המוקדם אפילו לשטת הרי"ף דסובר מלוה בשטר מאוחר קודם למלוה ע"פ מוקדם וכש"כ דאנן קי"ל כשטת רב האי גאון ותירץ הסמ"ע דאפשר דרמ"א מיירי רק דקדם מאוחר וגבה אבל לכתחלה ג"כ ס"ל דמוקדם קודם ע"ש ועיין בתומים (סקי"ב) דהביא חולקים דסוברים אפילו בדיעבד נמי אם גבה לא גבה ע"ש ולפע"ד נראה דבר נכון דודאי משום הכי מהני במלוה ע"פ אם גבה מאוחר דזה הוי כמכירה לו משום הכי שפיר אין מלוה ע"פ מוקדם גובה ממנו אך זאת נראה ברור דוקא היכא דאגבה לוה מדעתיה הוי כזבינא מעליא וראיה ממסכת ב"מ (דף ל"ה) אגביה לוה מדעתו הוי כזבינא וכן מבואר לעיל (סימן ק"ג) ע"ש אבל אם ב"ד מגבהו לו י"ל דאם ידעו ב"ד שיש כאן מלוה ע"פ מוקדם לא היו מגבין ליה י"ל דהוי כמו שומא בטעות דאם ידעו ב"ד לא היו נותנין לו אע"ג דמבואר בטור בשם ר"י כל היכא דאמרינן מה שגבה גבה דוקא דהגביהו ב"ד קודם שידעו שיש שם חוב אחר ע"ש ועב"י ועש"ך (סק"י) הכא ג"כ י"ל דאם ידעו ב"ד היו נותנין לבע"ח מוקדם ע"כ לא מהני אם ב"ד הגביהו לבעל חוב מאוחר אבל אם אגביה לוה מדעתו ודאי מהני מטעם הנ"ל דקי"ל לעיל (סי' ק"ג) אגביה לוה מדעתו לא אמרינן שומא הדרה משום דהוי כזבינא כמבואר במס' ב"מ (דף ל"ה) ממילא מלוה ע"פ מוקדמת אינה יכולה לגבות ממנו היכא דאגביה לוה מדעתו וזה פשוט

סעיף ה' (ב) שעבד לו מטלטלין אגב קרקע דינם כמקרקע ואם קדם מאוחר וגבה מוציאין מידו עסמ"ע (סימן ס' וסימן קי"ג) מבואר דבזמן הזה אף דכתב לוה מטלטלין אגב קרקע אינו גובה מלוקח משום תקנת השוק ועיין באה"ע (סימן צ"א סעיף ה' בהג"ה) דכתב דמלוה בשטר גובה מן הבעל מנכסים שהכניסה לו היינו דוקא קרקע או מטלטלין אם כתבה לבע"ח מטלטלין אגב קרקע אבל אם לא כתבה מטלטלין אגב קרקע אין בעל חוב גובה מטלטלין משועבדים ע"ש ועיין בחלקת מחוקק ובית שמואל דהקשו דהא בזמן הזה אינו גובה מלקוחות אף דכתב מטלטלין אגב קרקע משום תקנת השוק ולפע"ד נראה דהא עיקר טעם של הרי"ף והרא"ש דפסקו היכא דלותה ואכלה אין בעל חוב גובה) דבעל לוקח הוי ומלוה ע"פ אינו גובה מלקוחות אע"ג דבמקום פסידא לא שוויה רבנן כלוקח אבל הכא גבי לותה איהו דאפסיד אנפשיה דלא אבעי לאוזפה בלא שטר לאשה דקיימה לאנסובי ע"ש ולפ"ז היכא דלותה בשטר וכתבה לו מטלטלין אגב קרקע כיון דעשה כל מה דאפשר לעשות לא שייך איהו דאפסיד אנפשיה ושפיר נקרא פסידא לאחרינא לא עשו רבנן כלוקח ושפיר גובה מבעל ולכך כתב הרמ"א שפיר דבע"ח גובה כיון דאין לבעל דין לוקח באופן זה ואפשר דכוונת בית שמואל ג"כ על דרך זה

סעיף ו' (ג) הא דמקרקע צריך קדימה דוקא כשהיו בידו קידם שלוה אבל אם קנאם אחר שלוה מבעלי חובות הרבה וכו' אין בהם דין קדימה וכו' וכל הקודם וגבה זכה אפילו הוא אחרון עש"ך (סקי"ד) דאפילו להחולקים על רבינו יונה מודים בזה דלשון מה שגבה משמע או שהגביהו ב"ד או שהגביהו הלוה אבל תפס מעצמו לא מהני דקי"ל בכל דוכתא תפיסה לא מהני בקרקע דהא הביא ראיה מסוגיא דבעל חוב גובה חצי שבח אלא ודאי כיון דתפיסה שלא ע"פ ב"ד ולא ע"פ לוה לא מהני ע"ש ועיין בתומים דכתב דמב"י משמע אפילו גבה בע"ח מעצמו נמי מהני ע"ש ולכאורה ראיית רבינו יונה ראיה חזקה דלכל הפחות חד בעינן ולפע"ד נראה דאפשר דטעם הסוברים דאם גבה מעצמו נמי מהני משום כיון דזמנם שוה או בלוה ולוה ואח"כ קנה דהא תוס' כתובות (דף צ' ד"ה ש"מ) הקשה למ"ד בע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה לא יהא אלא כלוקח דבעל חוב גובה מלוקח ותירץ תוס' דבעל חוב עדיף מלוקח משום נעילת דלת א"כ שפיר י"ל אף למ"ד בע"ח מאוחר מה שגבה לא גבה מ"מ היכא דזמנם שוה דשיעבוד שניהם חלו עליו בשוה מהני אף אם גבה ע"פ עצמו דמסייע ליה סברא דנעילת אבל גבי לוקח לא שייך זה משום הכי אין לו אלא חצי שבח וגוף הדין של רבנו יונה דצריך דוקא ע"פ ב"ד נראה מתוס' גטין (דף נ' ע"ב ד"ה הכא) וז"ל ומהכא משמע דבע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה עכ"ל ודלמא איירי שלא גבה ע"פ ב"ד מש"ה לא מהני אבל לדידן היכא דזמנם שוה אפשר תוס' סובר דמהני אפילו שלא ע"פ ב"ד

סעיף יג (ד) מלוה בשטר ומלוה ע"פ מוקדמת מלוה על פה קודמת. זה דעת רב האי אבל שיטת הרי"ף דמלוה בשטר מאוחר קודם משום דשיעבוד כמכר וכשם דמלוה ע"פ אינו גובה מלקוחות שקנו אח"כ הה"ד דאינו גובה במקום שיש מלוה בשטר מאוחר, וכ' הטור (סעיף י"ד) דכששניהם מלוה ע"פ אזי לכ"ע מי שמוקדם בזמן הלואה הוא קודם לגבות והובא בסמ"ע (ס"ק ל"א ע"ש), וצ"ע אצלי מאה"ע (סי' צ"ג סעיף כ"ב) דפסק המחבר דמי שהניח נשים רבות אע"פ שנשאן זו אחר זו נזונות בשוה שאין דין קדימה במזונות ע"ש, וטעם הדבר מבואר בהשגות הראב"ד ובמגיד משנה לפי שחיוב מזונות היא כמלוה ע"פ לפי שאינו קצובין וכו' כדאיתא, בש"ס גיטין דמשום הכי אין מוציאין למזון אשה מנכסים משועבדים והוי כמלוה ע"פ ע"ש וקשה דאף אם נאמר שדין המזונות הוי כמלוה ע"פ הא הוי כשני מלוה ע"פ ונמי יש דין קדימה מלוה המוקדמת א"כ אמאי הניח נשים רבות ונשאן זה אחר זה נזונות בשוה לו יהי' כמלוה ע"פ נמי יש דין קדימה וכן ראיתי בבית מאיר (בסימן צ"ג) שהקשה קושיא זו ע"ש מה שתי', ולפע"ד כדי שלא יהי' כ"כ תמוה נראה לתרץ דהא הרמ"א פסק (בסימן זה סעיף א) דאם קדם מלוה ע"פ מאוחר וגבה קודם שגבה מלוה ע"פ מוקדמת מה שגבה גבה א"כ ניחא דהא אנן קיי"ל נכסי בחזקת אלמנה קיימי כמבואר באבן העזר (שם סעיף ט"ו) ובב"ב שם דעדיף ממשכן וא"כ הוי כמו כל נשיו הם מוחזקים אשה הנשאת קודם והנשאת אחריה ובמלוה ע"פ אם קדם המאוחר וגבה מה שגבה גבה ומשום הכי נזונות בשוה ושפיר פסק המחבר שם אע"פ שנשאן זו אחר זו נזונות בשוה וצ"ע

סימן קה סעיף א' (א) הלוה שחייב לשנים או יותר וכו' וקדם אדם אחד ותפס מהמטלטלין של לוה כדי לזכות לאחד