דברי יוסף פב

וע"כ צריך לעיין היטב בספר דברי חיים ובספר בית-אפרים ולראות אם בנידון דידן הדבר מכוון לעובדות דידהו, יש לעשות כמעשיהם בין לאיסור ובין להיתר. ידידו הכותב פה באין ספרים וגם בחפזון גדול. ברב כבוד וברכה יהודא ליב זעלצער ב"ה. יום ג' אדר"ח אלול ת"ש. הו"כ ידידי ורב חביבי ה"ה הגאון הגדול המפורסם לשם ולתהלה וכו' כש"ת מוה"ר יוסף קאנוויץ שליט"א, אבד"ק נוארק, יע"א. אחדשה"ט וש"ת באה"ר

ראיתי את קונטרסו ע"ד השאלה באשה אשר בעלה חולה בטירוף הדעת מסיבת איבוד רכושו, והנה כתר"ה יצא להתירה מכבלי העיגון ע"י ג"פ בכח שלשה היתרים: - א) מטעם דכיון דשואל כענין ומשיב כהוגן הרי הוא בכלל ע"ח וע"ש, ולסמוך על הפוסקים דאף שאין לו זמן קבוע לחלמותו נידון כבריא, ולא חיישינן שמא תטרף דעתו ולא יהא שפוי עד גמר הנתינה. ר ב) לסמוך על דעת הגאון נו"ב דאף להפוסקים המחמירים וסברי דלאו דוקא הני סימני שוטה דחשיב התנא מחזיקין אותו לשוטה אלא גם באיזה שטות אחרת מחזיקין אותו לשוטה, אבל זהו דוקא בעושה מעשה-שטות בידים דומיא להני דחשיב התנא שיש בהם מעשה, אבל לא שוטה כזה שהוא רק לדבר דברי-שטות. - ג) לצרף דעת הפוסקים דסברי דלא נחשב לשוטה רק בהני דברים דחשיב התנא. זהו תוכן הקונטרס של כתר"ה שליט"א. והנה אף שבחכמה מדבר, אמנם הרבה יש להעיר ואין ביהמ"ד בלא חידוש

א) גרסינן בחגיגה דף ג': ת"ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בביה"ק והמקרע את כסותו. איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן בבת אחת, ר' יוחנן אמר אפילו באחת מהן. ה"ד אי דעביד להו דרך שטות אפילו בחדא נמי, אי דלא עביד להו דרך שטות אפילו כולהו נמי לא. לעולם דקא עביד להו דרך שטות, והלן בביה"ק אימור כדי שתשרה עליו רוח טומאה הוא דקא עביד וכ"ו. - והנה נחזה אנן הא דקאמר התנא איזהו שוטה, אטו לית אנן ידעין מי הוא שוטה ? הלא שוטה ניכר לכל וגם ילדים קטנים יודעים ומכירים