דברי יוסף עא

שאין אנו רואים עתה ממנו שום סימן שטות שפיר יש לומר דסגי בעקירה זו אפילו אין אנו רואין בו פיקחות יתירה. וצריך עיון ויש להאריך בזה

ד) ובמה שנוגע לעצם הדין בהעובדה שבאה לפני הדר"ג, הנה ממש עובדה כמו זו באה לפני הגאון בעל "דברי חיים" מסאנז בח"ב מתשובותיו, חלק אהע"ז סימן ע"ד-ע"ו, אלא שבנידן שלפניו היה בעל-דמיון שהוא גדול הדור ובנידן של הדר"ג הוא בעל-דמיון שיש לו הון לרבבות - והכל הוא אחד, לפי הדור שהחליפו הונה של תורה בהון של עשירות - ומסיק בסימן ע"ו להיתרא. ובסימן ע"ה מדבר מבעל מרה-שחורה ומסיק שראה ממורו הגאון בעל ים התלמוד שהקל לסדר גט לבעל מרה-שחורה אך הצריכו בדיקה, ועיי"ש. וכן הגאון בעל בית-אפרים בתשובתו בחלק אהע"ז סימן פ"ט - הובאו דבריו בקצרה בפתחי-תשובה סימן קכ"א ס"ק ב' - הביא מספר אור-הישר בשם הגאון משוואבך, דמרה שחורה לא יחשב בשם שוטה, ומסיק להלכה דצריך לבודקו יפה. ואם יראה לבי"ד שדבריו בהשכל כשאר פקחים בעת כתיבת הגט ונתינתו, יש להם עמודי-עולם לסמוך עליהם, הלא המה הגדולים אנשי-השם הכתובים על ספר הישר. ומרוב הטרדה והחולשה אקצר. והנני בחותמי ברכה המצפה לרחמי-שמים ולתשועת עמו ישראל בכל מקום שהם, ידידו דו"ש מוקירו ומכבדו, ישעי' בהר"ב קארלינסקי חופ"ק ניו יארק ועה"פ של אגודת הרבנים. ומלפנים רב בליובאניץ ואב"ד בפוחאוויץ. ג. ב"ה. כבוד ידידי הגאון מהר"י קאנוויץ שליט"א, שלום

! בדבר השאלה, בנידון אחד חולה בטירוף הדעת מסיבת איבוד רכושו ודעתו משובשת בדמיונות כוזבים של אלפים ורבבות וכו' ובשאר דברים שואל ומשיב כענין, אם יש תקנה להתיר את אשתו העלובה בגט-פטורין וכו'. - וכ"ג טרח למען עלובתא דא שלא תתעגן כל ימיה והעלה לעלות לה ארוכה ע"י גט, עפ"י הטעמים להיתר שהעלה במכתבו, ורוצה לדעת גם דעתי בזה.