דברי יוסף סט

ומאד הפליא הנוב"י בספר הנ"ל בביאור נכון להפליא בדעת הרמב"ם, שמה שהוא מחמיר בשוטה, הוא רק אם הוא פועל ועושה דבר מן הדברים למעשה דרך שטות, אבל אם אינו עושה מעשה-שטות, רק מדבר דברי הבל ומלבט בשפתיו אמרי-שטות פטומי-מילי בעלמא לאו כלום הוא, עיי"ש. - ובאשר זה האיש מתנהג תמיד במעשיו כראוי ושטותו הוא במה שהבל יפצה פיהו ותו לא, לכן חלילה למנותו בין השוטים ולעגן את אשתו. -- ולדעתי יוכל זה הבעל לגרש את אשתו לכל הדעות ומצוה רבה היא להתיר האשה מכבליה וחבליה, כמו שנצטוינו לשקוד על תקנת בנות-ישראל, בתנאי שיסכימו לזה שלשה רבנים גדולי דורנו שבמדינתנו. יוסף קאנוויץ ב. בע"ה. יום ב' ט' תמוז "נרננה שמה" (ת"ש), ניו-יארק. אל הו"כ ידיד ד' וידינ"ע הרב הגאון הגדול אוצר התורה וכל מדה יקרה, כש"ת מו"ה ר' יוסף קאנוויץ שליט"א, הגאב"ד נוארק, נ. דזש., ולכל הנלווים אליו שלום וברכה בכט"ס. אחד"ש הדר"ג ברוב אהבה כבוד ויקר

ע"י ידידנו הרב הגאון רי"ל זעלצער שליט"א נמסר לי ביום ה' העבר קונטרסו דמר, בדבר השאלה שבו ולחוות דעתי בנידנה. - והנה לדון ולפלפל בטיב הדבר לכל פרטיו מצד עצם מהות הנושא אי-אפשר לי, כמו שהסביר הרמב"ם במתק מליצתו: שאי אפשר לכוון הדעת בכתב", ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות כלל גדול בכל מקום ומכל שכן בנידן כגון זה. כי יש אנשים הרבה שמשיבים ומדברים בחריצות והם שוטים ומשוגעים גמורים, ויש שרוח עצבות ועננה מתוחה על פניהם ואין טעם בדבריהם ובכל זאת הם מבינים דבר לאשורו ובעלי דעה רחבה המה בחכמה ובמילי-דעלמא ו"סימני-שטות" ו"דרך שטות", הם שני גדרים נפרדים. במה שנוגע לקונטרסו של הדר"ג שליט"א, הנני לרשום איזה הערות ובקצרה

א) יעיין נא הדר"ג בשו"ת ענג יו"ט סימן קנ"ג, שביאר בארוכה להחזיק דעת המהרי"ט נגד השגת בעל תורת גיטין. והוכיח דאם מסברי ליה וסביר